מה מדאיג את עובדי תעשיית התרגום בחמש השנים הקרובות?

תעשיית התרגום היא תעשיה שמשתנה במהירות. היא שטף של התפתחויות טכנולוגיות ומבניות לאור התחרות העקובה מדם על דומיננטיות בשוק שירותי השפה שכל הזמן גדל.

ברמה המעשית מעולם לא היה משבר בתעשיית התרגום ונפח השוק תמיד עלה. כמובן כאשר יש יותר עבודות אין סכנה אמיתית לפיטורי עובדים בתעשיית התרגום. אפילו בתנאים של מגפה עולמית שהיו לה השלכות עסקיות משמעותיות ובסקטורים עסקיים מסויימים אף קשות מנשוא.

למרות זאת בגלל הטכנולוגיה המואצת ובשל כניסתם של עוד ועוד גורמים חדשים לתעשיית התרגום, העובדים של 25 חברות התרגום המובילות בעולם לא שקטים. הם חשים איום על רווחי החברות בהם הם עובדים שעלול בטווח הקצר והבינוני להשפיע על העסקתם.

במאמר הזה ננתח סקר של סלייטור שממפה את חמשת האיומים הגדולים לשנים הקרובות על תעסוקתם של עובדי תעשיית התרגום. זאת לפי דעתם של עובדי 25 חברות התרגום הגדולות בעולם. העובדים נשאלו מהו האיום עיקרי על רווחי החברה שאתם עובדים בה בחמש שנים הקרובות?

האם מדובר באיום אמיתי או דמיוני על 25 חברות התרגום המובילות?

לפני שננתח כל אחד מהחששות של עובדי 25 חברות התרגום המובילות בעולם מאובדן הכנסה לחברה שלהם יש לחשוף תחילה הסתייגות אחת חשובה. לטענתם של 26.7 אחוזים מהנשאלים, שהם מרבית עובדי תעשיית התרגום מאותן 25 חברות תרגום מובילות שענו לסקר, אין איום ברור על הרווחים.

בסקר ,הנשאלים התבקשו לומר מי הם המתחרים שעלולים לפגוע בחמש השנים הבאות ברווח העתידי של החברות בהם הם עובדים, דבר שעלול להוביל לפיטורי עובדים בטווח הקצר מהחברות בהן הם עובדים כרגע.  התשובה שקיבלה את מירב הקולות בסקר- אותם 26.7% הייתה: "לא ידוע לנו על איום לרווחים של החברות שאנחנו עובדים בהן בחמש שנים הקרובות".

העובדה שעובדים לא הצליחו למצוא איום מוחשי והעבירו חזרה את השאלה לשואל מדברת בעד עצמה. לדעתי היא מצביעה דווקא על תחושת ביטחון יחסי של מרבית הנשאלים. ביטחון שהחברות בהן הם עובדים ימשיכו להיות רווחיות בחמש שנים הבאות ולכן תהיה להם יציבות תעסוקתית.

אחרי הכול השאלון היה אנונימי והמומחים שנשאלו מודעים היטב למגמות של תעשיית השפות מאחר שהם חיים אותם כל יום כאשר הם מתחרים על מתן שירותי תרגום ללקוח הבא.

תשובה זו משקפת את המגמה הקיימת בתעשיית התרגום שבעצם אומרת: אם העוגה הכוללת של תעשיית התרגום ממשיכה לגדול באופן עקבי ושואבת אליה יותר ויותר לקוחות, ככל שהשוק גדל, חלוקות שונות של העוגה פחות ישפיעו על עובדי 25 חברות התרגום המובילות בעולם. זאת משום שיהיה מספיק רווח לכולם בעצם.

השפעת הקורונה על האופטימיות בתעשיית התרגום

האם מגפת הקורונה השפיעה על האופטימיות הזאת? חד משמעית לא. וזאת משום שגם במציאות היא לא השפיעה על עסקים מתעשיית התרגום ושירותי השפה. איך אנחנו יודעים את זה? לפי סקר שנעשה במרץ 2021 נשאלו עובדים בתעשיית השפות איך העסקים שלהם התחילו את שנת 2021 לעומת השנה שעברה.

32.7 אחוז השיבו שהעסקים בהם הם עובדים התחילו את השנה חזק מאד. 29.1% אמרו שהחברות העסקיות התחילו את השנה בקצת יותר רווח מהשנה הקודמת. יחד מדובר ברוב של 61.8 אחוז שטוענים שהעסקים שלהם למרות מגפת הקורונה התחילו את השנה ברווח.

לעומתם, 12.7% טענו שאין שינוי ברווחים לעומת השנה הקודמת. מי דיווח שהעסק בו הוא עובד נפגע כתוצאה ממגפת הקורונה? 25.4% מהאנשים שענו על הסקר כאשר 12.7% מהם דיווחו על פגיעה קשה.

מה אנחנו לומדים מזה? שאפילו מגפת הקורונה לא היוותה חסם משמעותי לצמיחה בתעשיית התרגום ושמרבית האנשים לטענתם לא הרגישו פגיעה בהכנסות העסק שלהם כתוצאה ממנה.

כלומר, מרבית הנשאלים מרגישים בטוחים בכוחה של חברת התרגום בה הם עובדים ובהמשך המגמה החיובית של צמיחה ועליה בהכנסותיה בעתיד.

אז ממה בכל זאת חוששים מומחי השפות, המתרגמים, המתורגמנים, המתמללים, העורכים, מנהלי הפרוייקטים ויתר עובדי תעשיית התרגום? מה עלול מבחינתם להוות תחרות קשה בעלת השלכות שליליות לחברה שבה הם עובדים?

חמשת חברות התרגום והלוקליזציה הגדולות בתעשיה

החשש הראשון של עובדי 25 חברות התרגום הגדולות בתעשייה הוא חשש פנימי. הם חוששים שהחברות שלהם יתקשו לעמוד בתחרות עם חמשת תאגידי הענק שכבר מובילים את תעשיית התרגום העולמית. מי הם אותן חברות ענק? חמשת הסוכנויות המובילות בתעשיית התרגום שהרווח של כל אחת מהן גבוה ממאתיים מיליון דולר ושמספקות שירות מלא במגוון שפות.

החברות הן: TransPerfect (852.3 מיליון דולר), Lionbridge (739 מיליון דולר), RWS (534.8 מיליון דולר), Acolad Group (305.7 מיליון דולר), ו- Welocalize Inc. (256.6 מיליון דולר).

מה החשש בעצם של עובדי 25 חברות התרגום הגדולות?

שאותן ענקיות ששולטות בתעשיה יתחזקו עוד יותר ישאבו מהן עבודה וצפויות אפילו למזג אותן לתוכן ולקחת חלק מהעובדים שלהן.

האם זה חשש מעוגן במציאות?

במידת מה מדובר בחשש מבוסס. לפי סלייטור בשנת 2019 בשיא הקורונה מתוך חמשת חברות התרגום הענקיות אף אחת לא דיווחה על ירידה ברווחים. אפילו דיווחו על צמיחה מסוימת.

בינתיים, 23% מחברות התרגום הגדולות שאינן ענקיות תעשיה וכשליש מחברות התרגום היותר קטנות דיווחו על ירידה בהכנסות.

כלומר, בתקופת משבר כללי כמו הקורונה טבעי שהחברות הגדולות יותר עומדות על הרגליים ומרוויחות את מרבית ההכנסות, לעיתים על חשבונן של חברות שהסתגלו פחות לנסיבות החדשות.

לכן, אין פלא ש- 23.3 אחוזים מעוני הסקר הציגו את חמשת חברות הענק הראשונות של תעשיית התרגום כאיום על הכנסתן של החברות בהן הם עובדים.

תחרות מול חברות הטכנולוגיה המתקדמת

21.7% מעוני הסקר הביעו חשש שתחרות עם חברות טכנולוגיה מתקדמת כמו פייסבוק גוגל ואחרות תפגע ברווחים העתידיים של חברות התרגום שלהם. האם לעובדי 25 חברות התרגום הגדולות יש סיבה אמיתית לדאגה? התשובה היא כן ולא.

יישומים כמו גוגל טרנסלייט לא יגיעו בשנים הקרובות לרמה שעלולה לקחת לקוחות מחברות תרגום איכותיות שמכבדות את עצמן. בכל זאת אנו עדים להשקעה מאסיבית של ענקיות הטכנולוגיה המתקדמת בפתרונות תרגום מבוססי תרגום מכונה חלקם באיכות תרגום גבוהה.

לפתרונות הללו כבר ישנן תוצאות בשטח, להלן מספר דוגמאות:

• אמזון השיקה תרגום חי לאפליקציית Alexa
• גוגל שיפרה את חוויית המשתמש בתרגום של נאומים חיים תוך צמצום ההבהוב של טקסטים. (בינתיים, גוגל טרנסלייט כמובן עדיין לא נחשב לתרגום איכותי ונפסל לשימוש כתרגום רפואי לפי המחקר הבא).
• פייסבוק תירגמה באמצעות תרגום המונים חמישים אלף שעות מושמעות של קטעי אודיו. בד בבד היא שיפרה את הזיהוי הקולי האוטומטי – צעד נוסף לקראת תרגום מכונה מתקדם יותר.
• חברת DeepL הוסיפה עוד 13 שפות ליישומים שלה כדי להציע את שירותיה לעוד קהלים.

תחרות עם סטרטאפים

לפי הסקר של סלייטור רק 6.7 אחוזים מהעונים הציגו תחרות עם חברות סטרטאפ כאיום על הרווחים של 25 חברות התרגום הגדולות בשוק. זאת עובדה מעניינת בהתחשב בכמות הכסף שחברות סטרטאפ גייסו בתעשיית השפות בשנים האחרונות.

אני מעריך שניתן לתת שתי הצדקות למיעוט החוששים מחברות סטרטאפ. ההצדקה הראשונה – יתכן שחברות סטרטאפ מהוות תחרות משמעותית רק לחברות תרגום קטנות יותר. כלומר הביקוש אליהן עדיין לא הגיע לרמה שיכולה להוות תחרות רצינית עם 25 חברות התרגום המובילות בשוק.

ההצדקה השניה יכולה להיות היעדר היענות משמעותית מצד הציבור בחלק מהתחומים לסטרטאפים שנכנסים לתחומי השפות. איפה למשל אנחנו רואים את זה?

בסקר שבחן את אפליקציית ההיכרויות מכל רחבי העולם Match.com. למרות שמדובר באפליקציה שהרוויחה עד כה 1.73 מיליארד דולרים ושירותיה זמינות בארבעים שפות הסקר מצא שהנכונות להכיר דרכה אנשים חדשים לא גבוהה במיוחד.

תוצאות הסקר מעידות ש- 48.1% מהעונים הבהירו שהם לא מאמינים שיכירו את זאת שאהבה נפשם באפליקציית היכרויות כלל עולמית. 30.4% סירבו בכלל לענות לשאלה האם ניתן להכיר כך בני זוג או בנות זוג. רק 21.4% מהעונים אמרו שאפליקציה כזאת פותחת עולם חדש של הזדמנויות.

האם על סמך הדוגמא הזאת ניתן לגזור גזרה שווה לגבי תחומים אחרים ולומר שסטרטאפים אינם איום על הצלחתן הכלכלית של 25 חברות התרגום המובילות בחמש שנים הקרובות? לא בהכרח. אבל זה בהחלט מרגיע את העובדים שלהן שענו על הסקר בסלייטור.

לעיתים גם כאשר טענה איננה מוכחת בהכרח במישור הפרקטי יש לה משקל משמעותי מבחינה תודעתית. מה שמביא אותנו לאיום הבא לכאורה על הרווחים של 25 חברות התרגום המובילות בעולם בחמש השנים הקרובות – תהליכי האוטומטיזציה בשוק התרגום והשימוש הגובר בטכנולוגיות תרגום מתקדמות.

תהליכי אוטומטיזציה בשוק התרגום ועליה חדה בשימוש בתרגום מכונה

21.7 אחוזים מהעונים על הסקר של סלייטור, הגדירו את תהליכי המיכון והאוטומטיזציה ההולכים וגוברים של תעשיית התרגום, כאיום על הרווחים של 25 חברות התרגום המובילות בעולם. זאת כבר בחמש השנים הקרובות.

מה כולל אותו תהליך אוטומטיזציה מאסיבי של שוק התרגום? שילוב מואץ של טכנולוגיות מתקדמות כמו תרגום מכונה, עריכה לאחר תרגום מכונה, זיכרון תרגומי, תרגום קולי (בעזרת זיהוי קולי), תוכנות לניהול פרוייקטים רבים ותוכנות המבוססות על אינטיליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה.

האם הגדלת השימוש בתוכנות תרגום מכונה ואמצעים נוספים ליצירת אוטומטיזציה של שוק התרגום הן אכן איום על הרווחים של 25 חברות התרגום המובילות בעולם וכמשתמע על העובדים שלהן?

לעניות דעתי, לאחר שבדקנו בטומדס את הסוגיה הזאת במאמרים רבים שכתבנו, התשובה היא: לא. תרגום מכונה לעולם לא יחליף צוותים של מתרגמים מומחים אלא רק יועיל לעבודה שלהם. שימוש מושכל באמצעי תרגום מכונה וךתוכנות ניהול פרוייקטים אוטמטיות יהפוך את העבודה למהירה ומדוייקת יותר.

• קראו עוד: מדוע לרוב יש להעדיף תרגום מתרגמים מומחים על תרגום מכונה?  
• קראו עוד: מה עדיף בינה מלאכותית או מתרגם בשר ודם?
• קראו עוד: שלושת סוגי התרגום הנפוצים ביותר וההבדלים ביניהם.
• קראו עוד: חידושים בתרגום דיבור דרך שילוב בין בינה מלאכותית ותוכנות זיהוי קולי.  

ניתן אולי לומר, שחברות תרגום שלא ימהרו להתאים את עצמן מבחינה טכנולוגית, כלומר, חברות שלא יפתחו יכולת להשתמש באופן זהיר בכל טכנולוגיות השפה החדשות, עתידות לאבד רווח. זוהי האבולוציה של השוק החופשי. ההתאמה למגמות השוק כולל ביקוש גובר והיצע מתגבר של טכנולוגיה מתקדמת היא הכרח לחברת תרגום שמעוניינת להישאר בצמיחה.

מדוע אין איום על עובדי חברת התרגום עצמם מתהליכי האוטומטיזציה? קודם כל בגלל שאין שום אמצעי טכנולוגי כיום בתעשיית התרגום שיכול למלא את מקומו של מתרגם מנוסה. שנית, אין איום כזה כיוון שהגדרת תפקידם של המומחים שעובדים בתעשיית השפות משתנה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות.

כשאומרים הגדרת התפקיד של מתרגם משתנה למה מתכוונים?

הכוונה היא לכך שהיום נדרשות ממתרגם מומחה, עורך מומחה, מומחה ללוקליזציה וכותב תוכן מקצועי הרבה יותר יצירתיות, רגישות חברתית לניואנסים ולתרבויות שונות ויכולת להתאים לציפיות והמאווים של קהל היעד.

כל היכולות הללו הן מעבר לשלמות לשונית. הן היכולות לתקשר בצורה האפקטיבית ביותר עם בני אדם כבני אדם בהתאם למאפיינים רבים. למשל לתרבות שלהם, לשפתם המקומית, לגיל שלהם, לרמת ההכנסה וההשכלה שלהם, לנישה המקצועית שלהם למגדר שלהם ולעוד משתנים רבים.

שום תוכנת מחשב לא יכולה לעשות זאת בכוחות עצמה. שום אמצעי תרגום מכונה, לא משנה כמה הוא מדויק מבחינה לשונית, לא יכול להיות תחליף לעין האדם הבוחנת וליד האנושית שמנסחת את המסר.

הרי ברור כשמש שגם אם מתרגם לא יעשה את התרגום הראשוני באופן ידני, הוא ישקיע את זמנו בעריכת התוצר שיתקבל וקידמו לאיכות התרגום הגבוהה שנדרשת לחומר. איכות שרק עולה עם השנים ככל שהציבור מתרגל לסטנדרט תרגום יותר גבוה והופך לתובעני יותר.

לוקליזציה וקלטוריזציה ובכללן גם תרגום יצירתי הפכו להיות חוד החנית של תעשיית התרגום במיוחד בתרגום שיווקי, תרגום אתרים ותרגום אפליקציות. האמצעים הטכנולוגיים השונים מהווים כלי העצמה משלים לעבודתם של מומחי השפה בחברות התרגום השונות, אך הם רק מאריכים את זרועם. דווקא ככל שהשוק הופך למורכב ומקושר יותר עולה המעמד של מתרגמים מומחים ויתר אנשי המקצוע של תעשיית השפות. משום שהם החוליה המקשרת בין אנשים בעולם.

יתרה מזאת אפשרויות התעסוקה למתרגמים מומחים רק התגברו בשנים האחרונות. זאת לאחר שהוכח שלמיקום הגיאוגרפי אין הרבה משמעות כשמדובר בעבודה. שאפליקציות כמו ZOOM מאפשרות להעסיק מתרגמים מכל רחבי העולם במחיר סביר ולקבל תוצאה ראויה ותפוקה משתלמת.

הסקר של סלייטור, אשר מצא שמעל חצי מהנשאלים מגדירים קירבה גיאוגרפית של עסק ללקוחות שלו כפחות חשובה, לאחר חוויית הקורונה, מעיד על כך. מתוצאות הסקר הזה אני חוזה עליה משמעותית בביקוש לשירותי שפה וחדירה גוברת של חברות בינלאומיות בעזרת תרגום, לוקליזציה וקלטוריזציה לשווקים חדשים בהיקפים שלא ראינו עד כה.

סיכום

לא כל חשש של עובדי 25 חברות התרגום המובילות בעולם לפגיעה בהכנסות של החברות שלהם בחמש השנים הקרובות מבוסס. בכל זאת, לכל חשש כזה המשתקף בסקרים של סלייטור יש גרעין מסוים של אמת. תעשיית התרגום ושירותי השפה היא דוגמא מובהקת למציאות מורכבת שאיננה שחור לבן. רצוי לנתח את המגמות החזויות בה במידה רבה של צניעות ותוך תמונה רחבה ככל האפשר.

גילי קימור