לקראת השנה החדשה כיצד השפה העברית התחדשה

בכ"ו בניסן תשפ"ג, 17 באפריל 2023 נפל דבר במדינת ישראל אשר יהיו לו השלכות על השפה העברית שאנו מדברים. או לפחות השפה העברית שראוי שנדבר.

זהו התאריך בו התכנסה האקדמיה ללשון עברית לכבוד ראש השנה הבא עלינו לטובה. כמו בכל שנה, האקדמיה פרסמה מדריך מילים חדשות לשפה העברית. האם אי פעם שאלתם את עצמכם מדוע משקיעים טובי הבלשנים שלנו מאמצים כל כך גדולים בניסוח מילים חדשות לשפה העברית במקום מילים לועזיות?

לכאורה מדובר במאבק עקר. המצאת המילים חדשות לשפה העברית שלכאורה אינן תופסות באוכלוסייה. אחרי הכול מתי גלשתם ב"מרשתת" לאחרונה במקום באינטרנט?

מתי יצא לכם לכתוב "תגובית" נזעמת לכתבה שקראתם לעומת כלל מטקבקי הטוקבקים? מתי יצא לכם להישמע חכמים, מלומדים, וכלואים הרחק במגדל השן כאבשלום קור?

ובכן, אין מדובר רק בשעשוע אינטלקטואלי לאבשלום קור ולנועם חומסקי. המאבק לשימור השפה העברית והמשך חידושה חשוב מאין כמוהו. מדובר בלא פחות ולא יותר ממרכז המאבק לשימור זהות לאומית יהודית.

במה בחרה הפעם האקדמיה ללשון עברית להתמקד בכדי לחדש את השפה העברית? איך היא נתנה הפעם מענה הולם לתרבות המערבית המאתגרת אותנו ולשפה הלועזית המסתננת אל שפת היומיום שלנו?

האקדמיה ללשון עברית כינסה מומחים לתחומים שונים, מפסיכולוגיה, דרך ארכיונאות ועד שיווק דיגיטלי ואפילו, לא תאמינו, סוגי אלמוגים בים (למשל אֶזְרוֹעִית – Alveopora). בעזרת המומחים הללו פיתחה האקדמיה תשובה ציונית הולמת במסגרת השפה העברית לכל מונחי העולם הגדול בתחומים שכעת ציינתי.

במאמר זה נציין את המילים החדשות שהוסיפה האקדמיה ללשון וננסה להסביר את הרציונל מאחורי הבחירה דווקא בהן.

כשהאקדמיה קשובה לציבור

את המילים הבאות בחרה האקדמיה ללשון עברית להכניס לשפה העברית לאחר שהייתה קשובה לרחשי הציבור, במיוחד בנושאים בוערים וכואבים לליבו. נושאים כמו פסיכולוגיה, חלל, מושגים בכלכלה, מושגים בשיווק ופרסום ואיכות סביבה.

למשל, בתחום הפסיכולוגיה, לאחר התייעצות עם מומחים בתחום הוחלט לתרגם את המונח הידוע "גזלייטינג " (gaslighting). זהו מונח שמשמעותו התעללות פסיכולוגית המשתלטת בהדרגה על תפיסת המציאות של הקורבן. ההתעללות מערערת את אמונתו ביכולתו להבחין בין מציאות לדמיון.

באקדמיה ללשון בחרו באלטרנטיבה העברית: גזלות דעת או בקיצור גזלות. יש לשער שהבחירה דווקא במילה זו נועדה ליצור אלטרנטיבה דומה למילה הלועזית.

כך המילה העברית התקנית תוכל להשתרש יותר טוב בעם העברי שנועד להשתמש בה. נקווה שהאקדמיה לא איחרה את המועד ומענה זה בעברית תיקנית יצליח להפוך לעברית השגורה באוכלוסייה במקום הטעות הלועזית שהתגנבה לשפתינו.

בתחום החלל המציאה את עצמה השפה העברית מחדש כאשר האקדמיה החליטה לתת שם חדש ל"רכב חלל" (launch vehicle) השם המבריק מַרְקִיעַ ניתן ל:"כלי תחבורה נייד המגיע אל החלל החיצון ויכול לשאת אנשים, חפצים, חלליות ומרקיעים נוספים". אני משער שהמילה טיל לא הייתה מספיק ספציפית לפי אנשי המקצוע.

בתחום הכלכלה והטכנולוגיה, הוחלט סופסוף לתת מענה עברי למילה הלועזית שהשתמשנו בה עד כה ,בלית ברירה, אקזיט. במקומה הוחלט להשתמש במילה הנפק מלשון הנפקה בבורסה.

המילה הנפק כמובן הולמת ביותר למשמעות המונח: "מימוש שווי של חברה על ידי מכירתה למשקיעים פרטיים או לחברה אחרת".

בתחום איכות הסביבה כמענה לנושאים כואבים כגון שיקום סביבתי ומשבר האקלים הכניסה האקדמיה ללשון עברית את המילה מְנֻשָּׁב במקום windy לתיאור מזג אוויר המאופיין ברוחות ערות. מילה זו התקבלה בשיתוף הציבור ולכן גדלים הסיכויים שהיא תהפוך לנחלת הכלל.

מילה נוספת שהוסיפה האקדמיה היא המילה פֵּרוּא מלשון פרא כדי לתאר: "שיקום והקמה מחודשת של בתי גידול טבעיים מתוך הקפדה על התערבות מצומצמת של האדם" אחרי הכול אי אפשר היה להישאר עם המילה האנגלית הזרה rewilding.

מה לגבי תחום השיווק והפרסום?

בתחום זה הוצעו לא פחות מ-215 מונחי יסוד עבריים בתחום שישמשו תשובה ציונית הולמת לעושר המונחים הלועזיים בו. תוכלו לקרוא להנאתכם את הרשימה המלאה. אנחנו נתמקד בכמה אנקדוטות פופולאריות העולות הרבה בשיח בעולם השיווק:

ראשית, פיתחה האקדמיה ללשון מענה עברי לכמה מושגי יסוד בעולם השיווק. למשל המילה targeting, המילה בה משתמשים כדי לתאר: "זיהוי ובחירה של קהל היעד וריכוז מאמצי השיווק והפרסום בו". האקדמיה ללשון בחרה במילה קִהוּל משורש ק.ה.ל. מילה הגיונית למשמעות המונח.

שנית, הוחלט לתת מילים עבריות לתחומים מקצועיים שונים בתחום השיווק והפרסום: תחום ה-copywriting הוכרז רשמית כתחום הרַעֲיוֹנָאוּת המִלּוּלִית בעיני מדובר בביטוי כבד ויותר ספציפי למושג השגור כתיבת תוכן.

ככותב תוכן שיווקי בעצמי יש לי ספק גדול עם המונח יתפוס. עוד לא נתקלתי במודעה באינטרנט המחפשת: "רעיונאי מילולי במשרה מלאה".

שיווק הגרילה אחד התחומים המרכזיים בשיווק שודרג לשיווק חתרני. אחרי הכול גרילה היא מילה לועזית להפעלת טרור ולוחמה זעירה. מילה לא מומלצת לישראלי הממוצע.

Personalization קיבלה את התרגום העברי ההגיוני התאמה אישית מונח שכבר השתרש בציבור בשל טבעיותו.

מושגים מקצועיים נוספים בשיווק שיקבלו גרסה עברית הם: ליד (lead)שקיבל גרסה עברית מעט חסרת מעוף – המילה מתעניין. קשה לי להאמין שישתמשו בה בקונוטציה הזאת כיוון שמשמעותה כבר תפוסה בשימושים אחרים.

מילה נוספת היא המילה שֶׁתֶף עבור המילה feed זאת לאחר שהניסיון הקודם של האקדמיה לספק גרסה עברית שגורה למילה לא תפס. נקווה שבאקדמיה ללשון ילמדו מהטעויות והמילה העברית לא תתפוגג שוב כמו הניסיון הקודם: היזן

מילה נוספת היא מענה למילה הפופולארית buzz מעתה יש לומר רַחֶשֶׁת או מִלַּת רַחַשׁ במקום buzz word.

בחירות מפתיעות ואולי מאוחרות מידי

ישנן כמה בחירות מפתיעות שעשתה האקדמיה ללשון עברית בתחום הארכיונאות. למשל משונה בעיני שטרחו ליצור תרגום עברי למילה פקסימיליה (הֶעְתֵּק תְּאוֹם) כאשר מזמן אבד הקלח על השימוש בפקס. מוזר לי שהמונח registry system קיבל את המונח העברי המקביל מערכת תיקיון (במקום מערכת רישום מונח שכבר שגור בשיח הישראלי) אבל לאקדמיה בטח יש סיבות משלה.

איך בכלל בוחרים מילים באקדמיה ללשון עברית?

התהליך ליצירת מילים חדשות באקדמיה ללשון עברית מתחיל בחיפוש אחר מילים קרובות ביותר לעברית (המקרא), והתרחקות רק כשאין ברירה, עד שמגיעים לרחוק ביותר – הלעז. 

 חיפוש מילים מתאימות במקורות הקלאסיים. למשל: המילה חשמל מופיעה פעם אחת במקרא, בהקשר לא ברור. עשו לה הסבה למשמעות של היום. 

חיפוש שורש מהמקורות ויצירת מילה בתבנית קלאסית. למשל: מהצירוף איש חַיִל באו המילים חייל, להתחייל. 

פנייה לשפות שמיות (ארמית, ערבית). למשל: גלידה: גלידא בארמית, ג'ליד בערבית. 

פנייה אל הלעז, שממנו "סוחטים" שורשים שיתאימו לשפה העברית. למשל: אִרְגן, טִלְפן. 

כניסת מילים לועזיות שלמות לעברית. למשל: טלוויזיה, סוכר, קפה, תה, פיזיקה. מילים אלו יהיו רק שמות ולא פעלים, כי לפועל צריך שורש ומשקל. 

המצאת מילים חדשות, על סמך מילים כלשהן שמצויות בשפה כלשהי.

גילי קימור