המאבק לשימור שפת היידיש

בעקבות האסון הגדול בהר מירון ותחושת ההזדהות, הדאגה והאבל בקרב בני העם היהודי בישראל עם החרדים שאיבדו את חייהם, חלה תופעה מעניינת. בטרנדים של גוגל הידהדו המילים: "אסון הר מירון", "כיכר השבת" ו"בחדרי חרדים".

מסקנתי מתופעה זו היא שהיהודים החרדים, מעניינים את האוכלוסיה הכללית, כולל האוכלוסיה החילונית בתור "האחר האולטימטיבי". התרבות החרדית היא אותה תזכורת לדורות הקודמים במשך 2000 שנות גלות, ליהודים שהדת שמרה על זהותם היהודים.

ליהודים חילוניים-ישראלים-לאומיים וליהודים מודרניים וחילוניים גם בגולה, יש ביקורת עזה לעיתים על החרדים. לפעמים ישנה אפילו רתיעה. כי החרדים הם סוג של מראה משקפת. סוג של תזכורת לדרך מסויימת של יהדות דתית (שעברה הקצנה עם השנים), שיהודים דבקו בה מאות שנים ושימרו את זהותם. אך למרות הרתיעה הזאת ישנה גם משיכה סקרנית שורשית. ישנו עניין רב באוכלוסיית לובשי השחורים שהיא כמובן איננה מקשה אחת דוגמטית.

לאור זאת החלטתי במאמר הזה לדבר על היידיש. שפה שבעיקר חרדים כיום מדברים בה וכותבים באותיותיה. זוהי כיום שפה בדעיכה, אך גם שפה שאי אפשר להספיד. זאת בהתחשב בשלל האתגרים הכמעט בלתי אפשריים שהיידיש התמודדה איתם ושרדה אותם בהצלחה.

היידיש – עוף החול הלשוני של העם היהודי

ליידיש ישנן אותיות עבריות מילים בעברית וכן מילים רבות שהגיעו מהגרמנית ומהשפות הסלאביות היא למעשה מכלול של השפה והתרבות היהודית עם ההשפעות של עמי מרכז ומזרח אירופה.

מתחילת ימי הביניים עד ראשית המאה העשרים, יידיש הייתה השפה החשובה ביותר של העם היהודי. ריכוז היהודים הגדול ביותר היה באירופה והיידיש שמקורה הוא בעברית וגרמנית עתיקה שהתמזגו בהשפעה הדדית לצד השפעות ארמיות וסלאביות הייתה שפתם. שפה שנכתבת באותיות עבריות אך נחשבת ללשון גרמנית.

אכן יידיש הייתה השפה הדומיננטית של העולם היהודי, כל כך דומיננטית עד שלפני פרוץ מלחמת העולם השניה היו 11 מיליון דובריי יידיש והם היו 60% מכלל העולם היהודי. הרשות הלאומית לתרבות היידיש (כן יש מוסד כזה) אומרת זו בעצמה.

רשות זו עוקבת ומצביעה על המגמות של השפה על התקופות שבהן היא התחזקה ונחלשה. מתי למשל היידיש התחזקה? אחרי גירוש ספרד ובעקבות הפיכת מרכז ומזרח אירופה למרכז העיקרי של יהודי אירופה.

היידיש התחזקה גם כמענה להתרחקות של חלק מהיהודים בתקופת ההשכלה מהדת היהודית לכיוון חילוניות והיטמעות בתרבות המערבית. התרחקות שהייתה בעיקר יהודי מערב אירופה והרגה למעשה את אחד הניבים העיקריים של יידיש ,ניב היידיש המערבי. בינתיים, דווקא אצל יהודי מזרח אירופה המסורתיים, חלק ניכר מהם חרדים וחסידים, היידיש שיגשגה.

מדוע יידיש היא עוף החול של העם היהודי?

כי היידיש שרדה את מסעות הצלב. היא שרדה את מהפכת ההשכלה ואת החילון העז שהובילו להתרחקות מתרבות השטייטל והיידיש. התרחקות לטובת התבוללות בזהויות האירופיות או לטובת חיזוק השפה העברית שקמה לתחיה עם התנועה הציונית.

היידיש שרדה רצח של מיליוני דובריי יידיש בשואה ושרדה בהצלחה את הדיכוי של הקומוניסטים בברית המועצות, שבמסגרת רדיפת הזהות היהודית אסרו גם אותה ולא רק את העברית. היידיש שרדה אפילו את העויינות של מדינת ישראל והציונות, שבעשורים הראשונים של מדינת ישראל ראו ביידיש סמל לגלות והתנגדו להפצתה ללימודה ולתרבות שלה.

ב-1931 למשל היה פולמוס נוקב וחריף באוניברסיטה העברית שהייתה אז הראשונה בארץ. הוויכוח היה האם ללמד בעברית או בגרמנית. זה היה בתקופה שבה מרבית היהודים דיברו יידיש והגרמנית נחשבה לשפת התרבות באירופה. אך הציונות המתחדשת ניצחה ודיברו עברית באוניברסיטה העברית ובהמשך בכל המוסדות של היישוב החדש ובמדינת ישראל. הסיסמה הייתה "עברי דבר עברית!".

כמה דובריי יידיש יש בעולם ובאילו מדינות היידיש היא שפה רשמית?

כיום, לפי נתונים של מחקר גדול בנושא ישנם כשני מיליון דובריי יידיש. תתפלאו לשמוע גם שהיידיש מהווה שפת מיעוט רשמית מוכרת  בקרב מדינות רבות במזרח אירופה שבעבר הייתה בהן אוכלוסיה יהודית גדולה שאנשיה דיברו יידיש.

באילו מדינות היידיש היא שפה רשמית?

• המחוז האוטונומי היהודי בירוביג'אן שברוסיה. מחוז שהיה ניסיון של ברית המועצות להקים אלטרנטיבה לציונות על ידי קולחוז במזרח הרחוק ליד סיביר.
• פולין, שהיסטורית הייתה אחת המדינות הכי מאוכלסות ביהודים לפני השואה.
• ליטא, שהייתה מרכז היהדות החרדית המתנגדת שאז דיברה יידיש שוטפת.
• אוקראינה, שהייתה חלק מ"תחום המושב" בו היו מרבית יהודי מזרח אירופה.
• בלארוס, שהייתה האיזור הגיאוגרפי הראשון בו יידיש קיבלה מעמד רשמי.
• הונגריה, שהייתה המקום המרכזי של חסידות סאטמר האנטי ציונית. כיום חסידות סאטמר מרוכזת בעיקר בלונדון, ברוקלין וישראל. ניב היידיש בו היא משתמשת הפך לאחד הניבים הדומיננטיים ביותר של יידיש בעולם. זאת משום שעיקר דוברי היידיש הם חסידים חרדים אנטי ציוניים.  
• מדינות נוספות במרכז אירופה ומזרחה ובינהן: רומניה, צ'כיה, מולדובה, לטביה, סרביה ובוסניה הרצגובינה.
• מדינות במערב אירופה כמו הולנד, גרמניה אוסטריה ושבדיה. לרוב, היידיש מהווה בהן מאובן היסטורי שכמעט שלא מדברים אותו.

ישנו כיום מאבק של ארגוני חברה אזרחית רבים ולעיתים גם של גורמים מוסדיים לשמר את היידיש. למעשה עקב צימצומה ההולך וגובר של היידיש שמרבית דובריה הם קשישים ממזרח אירופה מחלקות באוניברסיטה העברית ובמוסדות אקדמיים אחרים הקימו ענפי מחקר של שפת היידיש וגם של התרבות הספרות והתיאטרון שנכתבו ביידיש ומהווים חלק חשוב במורשת ישראל לאורך השנים.

בחברה החרדית עדיין מלמדים את היידיש במוסדות רבות בעיקר של קהילות חסידיות וככל שהקהילה יותר מסתגרת ומתנגדת לישראל ולציונות כך נשמעות קריאות ללמד את היידיש במקום עברית. לפי כתבה בהארץ לדוגמא נחשף רב של ישיבה מסויימת דורש מקהילתו לדבר ביידיש שהיא שפה טהורה ולדחות את העברית שהיא השפה שהמדינה הציונית משתמשת בה.

לגישה זו היו שותפות מפלגות קומוניסטיות כמו מפלגת הבונד היהודית שדגלו ביידישיזם כלומר שימוש בשפת היידיש כדי לייצר אלטרנטיבה לעברית ולזהות יהודית ציונית. הבונד כמובן, היו חילוניים סוציאליסטיים ולאחרונה הגיעו לסגירה מוחלטת בארצות הברית, בשל נטישת האידיאולוגיה הגוועת שלהם.

גוועאלד! מדוע היידיש נמצאת בדעיכה ויש המספידים אותה?

בדיחה ידועה מספרת שבעבר ההורים החרדים דיברו ביידיש כדי שהילדים שלהם לא יבינו על מה הם מדברים והיום ההורים מדברים יידיש רק כדי שהילדים ישמעו את השפה הגוססת בבית.

כפי שאומרים במאה שערים ובחלקים מסויימים של בני ברק: גיין פאָרויס, איר קענען אָנהייבן (אסור לאבד זמן). מרבית דובריי היידיש כיום הם מעל גיל 70. חלק ניכר מהילדים היהודים נשאבים או לציונות או להתבוללות בתרבות המערבית בארה"ב ובאירופה.

ככל הנראה זוהי דרכו של העולם המודרני וזוהי התחזקותה של הלאומיות לעומת המסורת הדתית, בעידן של מדע פתיחות מחשבתית וקידמה טכנולוגית. המעבר לעברית מתרחש גם בקרב החרדים שברובם לאט לאט משתלבים במדינת ישראל, בעוד שבגולה חלק גדול מהדור הצעיר דובר אנגלית או מדבר בשפת המקום.

קהילות גדולות של דוברי יידיש עדיין ימצאו בעיקר באיזורים של חסידים במעט שכונות בירושלים ובבני ברק. הן גם ימצאו בלונדון וברוקלין ואפילו בפאריז ובבואנוס איירס ועדיין ככל שחולף הזמן השפה דועכת והולכת.

ב"מלחמת הלשונות" התרבותית בין העברית שקמה לתחיה לבין היידיש זכתה העברית לניצחון גורף. למרות המאמצים כעת לשימור תרבות היידיש, האומנות ביידיש והשפה עצמה, נראה שתרבותו של "שלום עליכם" ספגה מכה אנושה, כאשר מרבית דובריה נרצחו על ידי הנאצים ונרדפו על ידי הקומוניסטים.

מדוע חשוב לשמר את היידיש או לפחות את תרבות היידיש?

מלכה שקד, ד"ר לספרות עברית, אומרת בחוכמה רבה: עם שמנותק מעברו ומהמורשת התרבותית וההיסטורית שלו עתידו לוט בערפל. במשך 2000 שנה היידיש והערבית היהודית וגם הלאדינו במידת מה היו שפות היומיום שיהודים השתמשו בהן.

בשפות הללו הם כתבו ויצרו וזהותנו נשתמרה והתפתחה בזכותן. לפחות יש לעשות מאמצים רבים לתרגם את האוצרות הגדולים הנמצאים בארון הספרים היהודי מיידיש ושפות דומות לה לעברית.

מאד ברור שעם חפץ חיים חייב להכיר את המקורות התרבותיים שלו, ללמוד מהם ולפתח מהם את המשך התפתחותו הייחודית.

האם יידיש או אידיש?

אחת השאלות המרכזיות כאשר לומדים על השפה היידישאית וסודותיה היא האם קוראים לה יידיש או שמע היא אידיש? אז האם יידיש, אידיש או בכלל אידית? תלוי את מי שואלים.

המעניין הוא שלפי התשובות ניתן הרבה פעמים לזהות מאיזו זווית הגיע דובר היידיש ליידיש. דווקא בפורום "בחדרי חרדים" דיברו על כך באריכות יתרה ומתוך סקרנות רבה כאילו הם עוסקים במחקר אנתרופולוגי אחרי מקורות השפה.

לפי גולשי הפורום אלו שמכנים את השפה "אידיש" נוהגים לפי הכתיב המקובל אצל החרדים. לעומת זאת, אלו המכנים אותה יידיש, כותבים את המילה יידיש עם חיריק תחת היוד השניה. זאת בהתאם לכתיב ביידיש חילונית. מקור המילה הוא מ"יודן" השם ליהודים בגרמניה.

החרדים קוראים לה, "אידיש" בשיבוש קל מהמילה הגרמנית: אידית. מילה שפירושה יהודית בגרמנית. אך במפתיע, דווקא מי שישתמש ממש במילה "אידית", ככל הנראה הגיע מעולם האקדמיה והוא הכי מתקרב למקורות הגרמניים של השפה.

ניסיונות לשמר את אוצרות התרבות היידישאית

באתר יד ושם, תוכלו למצוא חומר היסטורי רב על תרבות היידיש שנספתה בשואת יהודי אירופה. החומר כולל גם מאמצים לשמר את ההגות, היצירות הספרותיות, השירה, המחזאות והבדיחות ביידיש. זאת כחלק משימור זיכרון השואה ויהודי אירופה שנספו ומרקם חייהם.

במיוחד בעידן האינטרנט, החומות הבצורות שנועדו להשאיר קהילה מסוגרת בתוך עצמה, ובכללן החומות הלשוניות הולכות ומתפוררות. משום כך רואים התמעטות מדור לדור של דוברי היידיש. גם בציבור החרדי כיום ובמיוחד בישראל ובארה"ב.

לאור מגמות החילון והלאומיות, בתקופות מוקדמות יותר כאשר הסכנה ליידיש הייתה יותר מוחשית אקדמאים כמו ביאליק ורבניצקי תגרמו את כל ספרות האגדה לעברית והשתלנו להנגיש לדוברי עברית את כל האוצר התרבותי שייצרו קהילות יהודי מזרח אירופה לאורך דורות רבים ביידיש.

חלק ניכר מהספרות ביידיש, ממחזות התיאטרון ביידיש ואפילו מהבדיחות ביידיש תורגם לעברית והשתלב בחלק מהאוכלוסיה הישראלית אשכנזית בישראל. במקור הבא ניתן לראות עוד מאמצים לשימור היידיש בידי מרכז האירגונים של ניצולי השואה בישראל

מעוניינים להבין יותר טוב את מה שסבא וסבתא שלכם אומרים וגם לתרום לשימור שפת היידיש הדועכת? לשם כך אנו שמחים לתת לכם לבדוק מילון עברי - יידישאי שיאפשר לכם להבין את השפה.

סיכום

בחברת התרגום טומדס אנחנו מחוייבים לשמר שפות נדירות ובכך לשמור בחיים תרבות מלאת היסטוריה והישגים בספרות והאומנות. זאת במיוחד כאשר מדובר ביידיש, שפה שהיא אחת משפות המקור החשובות של העם היהודי ושימורה הוא חלק מהמורשת היהודית. מאמר זה הוא תרומה קטנה להגברת המודעות לצורך לשמר את היידיש.

אתם גם מוזמנים לבחון את שירותי התרגום שלנו מיידיש לעברית, בהם אנחנו עושים הלכה למעשה בעבודת שימור זו.

גילי קימור