כיצד ניתן לסחוף אחריך את קולות העולים החדשים? הדוגמא הרוסית

גם אתם בטח מתכוונים לנהור לקלפיות בעוד שבוע לממש את זכות הבחירה שלכם?

בחירות 2019 לפנינו והציבור כבר רוגש ממתח. הרבה שנים נאמר לנו באופן חוזר ונשנה כי לציבור אחד יש את הפוטנציאל להכריע את הבחירות בישראל. יותר מכך נאמר לנו כי הצבעתו של הציבור הזה היא שקבעה את הרכב הממשלות ב-25 שנים האחרונות. מיהו הציבור הזה? ציבור עולי ברית המועצות כמובן.

אך האם האמירות על הציבור הזה נכונות? האם זהו הציבור שבאמת מכריע בחירות בישראל? מהו שיעור ההשתתפות של הציבור הזה בבחירות? מה הם ערכיו וכיצד ניתן לפתות את עדרי מצביעיו לעבור למפלגה שלך? והשאלה הכי חשובה כיצד שירותי תרגום מעברית לרוסית ולוקליזציה עשויה היטב יכולים לקבוע את תוצאות הבחירות בישראל?

תחילה נסקור את הנתונים היבשים. מאז תחילת העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר בתחילת שנות ה90 עלו מיליון רוסים למדינת ישראל מתוכם כ- 800 אלף לפחות בעלי זכות בחירה בבחירות הנוכחיות. במקרה שכולם יצביעו בגוש סקטוריאלי אחד הקול הרוסי שווה 18 מנדטים ובעל חשיבות מכרעת לכל מפלגה פוליטית! האם הם נוטים להצביע כגוש אחד?

התשובה לשאלה הזאת היא מורכבת. יהודים עולי ברית המועצות מצביעים בחלקם הגדול הצבעה קבוצתית אבל לא תמיד למפלגה אחת סקטוריאלית ולעיתים אף מתחלקות ההצבעות שלהם אפילו בין גושים פוליטיים יריבים. למעשה הקהל הרוסי הוא העדות המכרעת לחשיבותם של שירותי תרגום מקצועיים ולוקליזציה מכוונת היטב לצורך כוחם הפוליטי של העולים החדשים לצדך.

מדוע הקהל הרוסי מהווה הוכחה חותכת לחשיבות שירותי תרגום שיווקיים מעברית לרוסית?

משום ששירותי תרגום שיווקיים מעברית לרוסית ובעיקר לוקליזציה נכונה ועקבית שנעשתה לאורך זמן על הציבור הרוסי הצליחו להכריע בחירות במדינת ישראל פעמיים, לצד הנחשב לכאורה נגד העמדה הפוליטית המסורתית הרווחת בקרב קהילת יהודי רוסיה. המנהיגים הפוליטיים יצחק רבין ואהוד ברק הצליחו לקבל באופן הזה את תפקידם כראשי ממשלה.

הם עשו זאת בזכות קמפיין לוקליזציה מכוון היטב לשפה הרוסית שהשתמש בנגינה על כל הציפיות התרבותיות של יהודי רוסיה. קמפיין שסיפק מענה רטורי הולם לכל הנושאים הבוערים עבורם (כמובן ניתן להתווכח על מה יושם בפועל). המצביעים הרוסים חשו, בזכות הקמפיין השיווקי המותאם אליהם אישית בלוקליזציה, אכפתיות וכבוד מתמשך כלפיהם מצד המנהיגים הללו. אפקטיביות הלוקליזציה עוררה הפתעה פוליטית גדולה, הרוסים בחרו להעניק לאותם המנהיגים את הצבעתם למרות שמבחינה פוליטית הקהילה הרוסית נוטה להיות שמרנית.

לפני שננתח כיצד לוקליזציה זו הצליחה בעבר וכיצד ניתן להשפיע היום באמצעות קמפיין פוליטי מיועד לאוכלוסייה הרוסית. מהלך מתוכנן היטב אשר יכלול תרגום מקצועי מעברית לרוסית למסרים פוליטיים במדיות שונות ולוקליזציה מכוונת היטב. עלינו תחילה להגדיר מהי בכלל לוקליזציה?

מהי לוקליזציה וכיצד היא גייסה בעבר את המון עולי ברית המועצות?

לוקליזציה היא אומנות התאמת המסרים לקהל היעד באופן המיטבי תוך שימוש בידע מוקדם על תרבותו משאלותיו הנורמות הסמלים והערכים שלו. ניתן להמשיל את הלוקליזציה לתבשיל מיוחד העומד על החלון ומריח לכל אדם העובר לידו לפי מה שמושך ומפתה אותו.

אז מה תהיה הלוקליזציה המושלמת ליהודי רוסי מין הישוב שתוכל לרכוש את קולו בבחירות? ניתן לנתח זאת לפי מקרה ברק.

"הרוסים אוהבים הפגנות גבורה אבל לא אוהבים גנרלים" כך אמר אפרים סנה בבחירות ב- 1999 כאשר מכר לציבור הרוסי את אהוד ברק. משום כך הדגיש אפרים את סיפורי הגבוה הצבאיים של אהוד ברק בלי לציין את דרגותיו. אפרים סנה בעצם ביצע בלי ידיעתו לוקליזציה לקהל הרוסי.
הוא חידד מסר שהקהל יקבל באופן חיובי – הגבורה הצבאית. במקביל הוא גם עשה לוקליזציה נוספת כאשר הצניע מסר שהקהל יסתייג ממנו- הדרגות הצבאיות על הכתפיים. הסיבה שהן מרתיעות את הרוסים מהצבעה היא שהן מתקשרות אצלם לרודנות.

מגיל קטן בבתי הספר הרוסים חונכו על חשיבות הסיסמה: "ניצחון". הוטמע אצל הרוסים מגיל צעיר שהדבר החשוב ביותר שמנהיג צריך לעשות הוא לנצח במלחמה גם כאשר אין מלחמה.
"הרוסים זקוקים למנהיג חזק ולא רוצים מנהיג עם פנים של ילד". את הדברים הללו אומר יבגני סובה פרשן פוליטי בערוץ אר טי וי האמירות הללו חושפות לנו היבט נוסף של לוקליזציה שתשפיע על המצביע הרוסי הממוצע. המצביעים מחפשים מנהיג חזק וכריזמטי בעל תדמית ביטחונית עם הישגים מוכחים בשטח.

התדמית הביטחוניסטית והכריזמטית הייתה גורם שהשפיע על החלטתם של הרוסים להצביע בבחירות השונות ליצחק רבין, אהוד ברק, אריק שרון ובנימין נתניהו ולהמליך אותם לראשות הממשלה.

בקמפיין ברק אחת הדרכים המבריקות בהן בוצעה הלוקליזציה לקהל הרוסי הייתה לשלב את הסיסמה: "קדימה אחרי" בקמפיין הבחירות של אהוד ברק. הסיסמה הזאת שנאמרה באופן עקבי בכנסים שברק ארגן מול קהל רוסי הייתה קריאת הקרב של הצבא הרוסי במלחמת העולם השנייה. קריאה זו קסמה לעולים רבים ועוררה אותם להצביע לאהוד ברק באותן בחירות כלומר הוא זכה בזכות לוקליזציה במיטבה.

הימין העתיק את השיטות הללו ובאמצעות רטוריקה ביטחונית והפגנת עויינות לאיום הערבי מבחוץ משך אליו במרבית מערכות הבחירות ב25 שנים האחרונות את הקול הרוסי.

כך למשל הצליח אביגדור ליברמן, אפילו ללא רקע צבאי בכיר, באמצעות סיסמאות קרביות והפגנת ביטחון וכריזמה, לזכות בשיא כוחו ב15 מנדטים מרביתם מהציבור הרוסי. הדבר הביא את שיא כוחה של מפלגתו "ישראל ביתנו" באותה תקופה.

כמובן שום לוקליזציה לא תעזור לפוליטיקאי שלא עמד בהבטחותיו. משום כך ליברמן חווה על בשרו חולשה גדולה בסקרים בקהל הבייס שלו: הקהל הרוסי. חולשה זו גדולה עד כדי כך שמפלגת הליכוד שוקלת לא לבצע קמפיין לדוברי רוסית כדי שלא למחוק את ישראל ביתנו ולהורידה מעבר לאחוז החסימה.

לוקליזציה לקהל הרוסי בתחום האזרחי

לא הכול כמובן עניין של עליונות ביטחונית אצל המצביעים הרוסיים. מגוון נושאים אזרחיים יקרים לליבם כמו: נישואים אזרחיים, דיור זול, מאבק בכפיה דתית, פתרון משבר הפנסיות במגזר הרוסי, ושיפור הקליטה הרוסית בישראל תוך עידוד עליה נוספת.

חלק מתהליך הלוקליזציה מחייב הקשבה לצורכי הקהילה רק כך ניתן לייצר קמפיין שיווקי שיתאים כמו כפפה לקהל היעד. פוליטיקאי שישכיל לבצע את הלוקליזציה הנדרשת יוכל לגרוף מנדטים רבים.

ישנה השפעה פוליטית מכרעת למשבר הפנסיות בקרב הקהל הרוסי המבוגר ולקשיי הקליטה.
קשיים אלה כל כך כואבים לעולי רוסיה, עד שפוליטיקאי שיצליח לשכנע אותם שיש לו פתרונות ראויים בסוגיות הללו יוכל לבצע שינוי משמעותי. הוא להעלות את שיעור ההצבעה של עולי רוסיה בבחירות הנוטה להיות נמוך משמעותית בשנים האחרונות ממוצע ההצבעה בישראל.

תרגום מותאם יודע מאילו מהלכים להימנע

למרות שהרוסים מחפשים מענה פוליטי לקשיים הכלכליים שלהם אין לצאת אל הקהל הרוסי עם הצהרות סוציאליסטיות מופגנות מידי. רוסים נרתעים מסוציאליזם בנפשם ובגופם לאור חוויותיהם בברית המועצות, זו אחת הסיבות המרכזיות שבוז'י הרצוג הפסיד בבחירות 2015.
הלוקליזציה הנכונה יודעת אלו מסרים להצניע או למתג מחדש על מנת לשווק רעיון לקהל בצורה מתאימה.

ישנם חוקרים מסויימים הטוענים ששיעור הצבעה נמוך של העולים הוותיקים מרוסיה ותהליכי "ישראליזציה" גוברים והולכים של הדור השני והשלישי לעליה הרוסית בישראל הפכו את הקמפיינים הנפרדים לקהל הרוסי בישראל ללא רלוונטיים. לטענה הזאת עונים המומחים אריאל בולשטיין ופרופסור דוב חנין: מפלגה שלא נתנה ייצוג בכיר ברשימה שלה לדובר רוסית מוכר בקהילה תשלם על כך במחיר מנדטים יקר"

למאמר הראשון בסדרה בחירות לפנינו.

למאמר האחרון בסדרה בחירות לפנינו.

גילי קימור