תפקיד האימוג'י בשפה המודרנית

רבות סופר ודובר אודות דור המסכים. כינויים כמו דור ה-X, דור ה-Y, דור ה-Z ואחרים, הודבקו לאותם ילדים שנולדו אל תוך מציאות טכנולוגית. מציאות שבה האינטרנט שולט על חיינו ודרכי התקשורת שונות מאלו שהיו נהוגות לפני תחילתו של העידן הדיגיטלי.

לאורך השנים וככל שהטכנולוגיה צברה תאוצה והפכה לדומיננטית יותר בחיינו, גם המבוגרים ביננו, אלו שגדלו על משחקי רחוב כמו קלאס, חמש אבנים ומחבואים, מצאו את עצמם חלק מאותה מהפכה טכנולוגית. אנשים שפעם לא ידעו איך להפעיל מחשב, יודעים היום לא פחות מהזאטוטים שנולדו עם אייפון ביד.

עובדתית, כמעט לכולם (צעירים ומבוגרים) במדינות המערביות, יש ידע טכנולוגי בסיסי ואף רחב יותר. ידע אשר מאפשר להם לבצע חיפושים בגוגל, לגלוש בפורטלים, לבקר באתרי נישה מקצועיים ולהחזיק בפרופילים אישיים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, לינקדאין ואינסטגרם.

מחקרים מראים שבכל שנה מספר האנשים בעולם שמחוברים לאינטרנט גדל ולצד זה, גם מספר השעות שאלו מבלים ברשת. הנוכחות המסיבית של כל אחד ואחת מאיתנו באינטרנט, בשילוב הפיתוחים הטכנולוגיים שמתרחשים בכל רגע נתון, גרמו לשינויים מרחיקי לכת במגוון תחומים.

במאמר זה נרצה להתמקד בתמורות שחלו בשפה המודרנית בעידן הדיגיטלי ובפרט בתפקידו של האימוג'י כחלק בלתי נפרד מהשפה. נדון בהשפעותיו של האימוג'י על התקשורת, ביתרונות שלו, בחסרונות שלו ובהשלכותיו על העתיד.

משתמשים באימוג'י במקום מילים

התשובה לשאלה מתי התחלנו להשתמש באימוג'י במקום לדבר אחד עם השנייה, מורכבת ממשתנים רבים. ראשית, יש לחזור אחורה בזמן ולשאול מתי הפסקנו להיפגש פנים מול פנים והתחלנו לדבר בטלפון.

לאחר מכן כדאי לשאול מתי התחלפו השיחות הטלפוניות בהודעות דוא"ל או SMS קצרות ואיך הגענו למצב שבו במקום להשתמש במילים אנחנו שולחים אימוג'י. בנקודה הזו בדיוק חדר האימוג'י לחיינו והכניס שינויים מהותיים, שחלקם טובים ואילו חלקם פחות.

הפן החיובי של שימוש באייקונים

משכבר הפך האימוג'י לחלק בלתי נפרד מהשפה המודרנית, חשוב להתייחס ליתרונות שלו. הסכמנו על כך שבעידן שבו אנו חיים כיום, השיחות הפרונטליות בין אנשים או אפילו אלו הטלפונית כמעט ולא קיימות.

לאור העובדה שמרבית התקשורת נעשית באמצעות הודעות, הטונים של בני אדם לא נשמעים ושפת הגוף איננה נראית. יהיו מי שיאמרו שהאימוג'י למעשה מחזיר את הפנים לשיחות בין אנשים, פנים שבלאו הכי אינן קיימות ולכן חדירתו האינטנסיבית לשיח, בכלל לא רעה, להפך.

יתרה מכך, האימוג'י חוסך זמן וזאת כיוון שהוא מאפשר להעביר מסרים ולהבין בלי מילים. לא צריך משפטים ארוכים כדי להסביר מה רצית ודי בסמיילי כועס, עצוב או שמח, בשביל לשוחח ו/או להגיב.

בנוסף, משתמשים באימוג'י בכל העולם, מה שהופך אותו לאוניברסלי ומקובל על כולם. כך ניתן לדבר עם אנשים מתרבויות שונות, אשר דוברים שפות שונות. אין צורך לתרגם מעברית לגרמנית או לכל שפה אחרת ואין פתאום סלנג שלא מבינים.

השאלה היא האם זה מספיק? האם האימוג'י באמת מרחיב את גבולות התקשורת או שמא הוא מצמצם את יכולת הביטוי של בני אדם ואת היכולת להביע רגשות?

החסרונות מובהקים של האימוג'י

לצד היתרונות של האימוג'י, יש לו גם לא מעט חסרונות, כשהבולט שבהם קשור בטענה שהאימוג'י מעודד תקשורת לוקה בחסר. מה זה אומר? שבמציאות הטכנולוגית שבה הפסיקו לדבר וכבר בקושי מסמסים, השימוש באימוג'י כדי להביע רגשות, מרחיק אף יותר בין אנשים.

העולם שינה את עורו, אנשים רואים אחד את השני דרך המסך ומשפה עשירה עם מגוון מילים ושיטות לבטא כל מחשבה או רעיון, השיח הצטמצם לכדי תקשורת סינטטית ומוגבלת. תקשורת שבה אימוג'י של לב, סמיילי נבוך או סמיילי חולה, הם שמגדירים את השפה.

כמו כן, האימוג'י נתון לפרשנויות שונות ויכול ליצור קצר בתקשורת. אי אפשר להבין במדויק מה הצד השני רוצה, יש מילים ורעיונות שעדיין לא הומצאו עבורם אימוג'י וקשה להבין מה הקשר בין דימוי לדימוי. כרגע האימוג'י משמש אותנו בעיקר בתקשורת הפשטנית.

מיותר לציין שכאשר רוצים לנהל שיחה רצינית או לגשר על פערי שפה, מעבר למילה או שתיים, לא די בכך שנשתמש באימוג'י. לדוגמא, בעל עסק ביפן לא יוכל להעביר הסכם לבעל עסק ברוסיה, רק באמצעות אימוג'י.

עם זאת, אין לדעת עד כמה ישתכלל האימוג'י ואולי בעוד מספר שנים, תרחיש כזה דווקא יהיה אפשרי.

מי יודע מה באמת צופן העתיד?

קולות בעד ונגד השימוש באימוג'י נשמעו ועוד ימשיכו להישמע. הסברה שבעוד כמה שנים כבר לא תהיה שפה כתובה יותר, היא לא לגמרי מופרכת ואנו רואים איך ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, השפה המודרנית משתנה.

לדוגמא, כבר ארבע שנים שמנוע החיפוש Bing מאפשר לבצע חיפושים באמצעות אימוג'י.

השימוש בציורים על מנת להביע רגשות מצד אחד פוגע בשפה ומרחיק בין אנשים ומאידך, הוא מאפשר להעביר הבעות פנים, שאי אפשר להעביר דרך הטקסט.

בנקודה שבה התקשורת היא כל כך מכנית, האימוג'י מצליח להפוך את השיחה ליותר אישית ומסייע להבין רגשית את הכוונה של הצד השני. במקום 'סבבה' מעורפל אנחנו מקבלים אימוג'י מחייך, עצוב, כועס או מאוכזב ויכולים להתחבר למה שעומד מאחורי המילים הקצרות.

אין ספק שהאימוג'י מנסה לגשר על הבעת רגשות שלא ניתן להעביר במילים, אך לא ניתן להתעלם מהשאלה האם הבעיה היא לא בדור שלנו, שכל כך רגיל לבטא את עצמו רק באמצעות אייקונים, שהוא כבר לא יודע איך לעשות את זה אחרת?

אולי האימוג'י אכן יגרום לנו לתקשר טוב יותר ובעוד כמה שנים בנוסף לשיעורי לשון יהיו בבתי הספר גם שיעורי אימוג'י? או שמא בלי לשים לב אנחנו רק מעמיקים את הניכור, הזרות וחוסר היכולת לתקשר בעידן הדיגיטלי ונותנים לאימוג'י להשתלט על שאריות השפה שעוד הצליחו לשרוד?

רוצים לדבר על זה? פנו אלינו!