מבט לעתיד – איך תרגום מקצועי ישולב בעולם של מציאות רבודה?

תראו לעצמכם שאתם תיירים ברחובות מילאנו שבאיטליה בעתיד הלא רחוק. אתם לובשים משקפיים מיוחדים המספקים לכם מציאות רבודה.

המשקפיים הללו, בדומה לדג הבבל במדריך הטרמפיסט לגלקסיה, מתרגמים לכם בזמן אמת כל מה שתקראו או תשמעו בשפה זרה. נשמע דמיוני נכון?

אבל זה בדיוק המכשור שחברות הענק, גוגל, מטא וחברת TCL , מתחרות לפתח בימים אלו. גוגל כבר ניסתה פעמיים לפתח את אותן משקפי מציאות רבודה וחברת TCL טוענת שתוכל לשווקן כבר בשנת 2024.

מהי מציאות רבודה?

בשונה ממציאות מדומה בה המשתמש נשאב לחלוטין לתוך עולם חדש שהטכנולוגיה בנתה עבורו, מציאות רבודה משאירה את האדם בעולם שכולנו מכירים, אך מלבישה על העולם הזה מאפיינים נוספים.

למשל, התייר שתיארנו קודם לכן. נניח שהוא מעוניין להגיע למסעדה האיטלקית הקרובה. הוא יוכל לנווט ברחובות מילאנו בקלות, באמצעות קישור לGPS שיחובר למשקפיים או לסמארטפון שלו. משקפי המציאות הרבודה יציגו לו חיצים ישר על הכביש ברחוב בו הוא מנווט לעבר מסעדה במרחק הליכה.

אם חשוב לתייר שלנו לשמור על המשקל, המשקפיים אפילו יוכלו להציג לו את מספר הצעדים שעשה. זאת באמצעות מד ספירת צעדים בפינת עדשותיהן. יישומים רבים שיקלו על החיים יכולים כעת להופיע מול עיניו של התייר (העיניים שלנו) ולהיות זמינים לשימוש בלחיצת כפתור.

כיצד התרגום המקצועי יבוא לידי ביטוי בתוך המציאות הרבודה?

בעולם המציאות הרבודה, התרגום הולך להיות חשוב מאין כמוהו. לספק מידע חשוב בשפה זרה, לאפשר תקשורת טובה ולעזור בחיי היומיום.

חישבו למשל על התייר שלנו המבקש להתקדם לעבר המסעדה האיטלקית. על מסך המשקפיים, התייר יוכל לקבל מהאינטרנט ולראות את שעות הפתיחה של המסעדה ואף לקרוא ביקורות של לקוחות עליה.

התייר שלנו איננו מבין איטלקית, לכן בלחיצת כפתור כל המילים שכתבו המבקרים במסעדה באיטלקית יתורגמו באופן כמעט מיידי לעברית צחה ומובנת.

כשיגיע למסעדה משקפי המציאות הרבודה יתרגמו לו את התפריט לשפתו בשבריר שניה. אך הן יעשו אף יותר מכך, רמקולים המצויים על המשקפיים יקלטו את האיטלקית בה המלצר יתקשר עם הלקוח. תוך מספר שניות מילים מתורגמות מעברית לאיטלקית יתחילו לשייט על עדשות המשקפיים.

איך התרגום הזה בעצם יעבוד?

תוכנות AI מתקדמות ומנועי תרגום נוירו טבעיים המחקים את המוח האנושי יתמללו את המילים שישמיע המלצר. באופן כמעט מיידי לאחר התמלול התוכנות הללו יתרגמו את המילים לשפת הלקוח ובכך יוכל להבין בקלות מה נאמר לו.

האם לתרגום המקצועי במוצרי מציאות רבודה יהיו שימושים עסקיים?

ייתכן מאד שכן, בינתיים יקבל התייר שלנו דרך המשקפיים שיחת טלפון משותפו העסקי בסין. תמונתו של השותף העסקי הסיני תעלה על העדשה מול עיניו של התייר.

בעזרת שילוב בין תוכנות זיהוי דיבור לבין תוכנות תרגום מבוססות AI, כל מה שיאמר השותף הסיני יתומלל ויתורגם והתייר יראה על צג המשקפיים מילים בשפתו.

השותף הסיני, גם הוא בעזרת המשקפיים הללו, יוכל כמעט ללא עיכוב להבין את תשובותיו של שותפו הישראלי. כך ישבר בינהם מחסום השפה. איכות הכלי בהחלט מספיקה כדי לנהל שיחה, מידת הדיוק של אב הטיפוס של המשקפיים המתרגמות היא לא פחות מ85 אחוזים.

למה רק עכשיו הטכנולוגיה הזאת נראית אפשרית?  

נתחיל בכך שעולם המציאות הוירטואלית המדומה והרבודה הוא עדיין עולם חדש הנמצא בחיתוליו. אך יותר חשוב מכך, תרגום מכונה איכותי באמצעות טכנולוגיה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר לתעשיות הטכנולוגיות. מדובר בחלום שניסו להגשים ללא הצלחה, מאז שנות החמישים של המאה הקודמת, מדוע?

כי שפה היא ייצור חי המשתנה במהירות רבה. הסלנג של אתמול הופך למילים הנהוגות של היום ויחשב מחר שפה גבוהה וארכאית. בנוסף לכך, תרגום בזמן אמת דורש לא רק מאגר עצום של מידע בשפת המקור ובשפת היעד. הוא דורש גם הבנת ניואנסים וקונטקסט, תחומים שתוכנות עדיין מתקשות בהם. אך יותר מכך, תרגום בזמן אמת דורש עיבוד עצום של נתונים ואלטרנטיבות לשוניות בזמן אמת.

מתברר שהעיניים האנושיות רגישות מאד לעיכובים הכי קטנים. לכן, הזמן שלוקח לתוכנות לתמלל ולתרגם כראוי את התכנים שהמשתמש מתמקד בהם לשפת היעד, הוא האתגר המרכזי לתוכנות הללו. אתגר זה פגע בחוויית המשתמש שלהן ומנע עד כה את מכירתן לציבור.

בנוסף לכך, איכות התרגום, אומנם השתפרה מאד יחסית לעבר, אך היא עדיין איננה מספקת. 85% דיוק זו תוצאה לא מספיק טובה לתרגום בעולם העסקי. זאת במיוחד כאשר יש צורך בתרגומים מורכבים הדורשים רגישות תרבותית והבנה שיווקית.

מבחינת הרגישות, יכולת ההבנה האנושית וקליטת הניואנסים המשתנים של תקשורת בין בני אדם, אין תחליף למתרגמים בשר ודם. הכלים הללו אולי יוכלו לשמש ככלי עזר לעבודה של מתרגמים מקצועיים אבל הם לא יחליפו אותם בטווח הזמן הנראה לעין.

בכל אופן האדם הפשוט בהחלט יוכל להיעזר בכלים הללו. משקפי המציאות הרבודה בעלי יכולות התרגום, מזכירות את גוגל טרנסלייט בעולם האינטרנט. הן נותנות, כמעט מיד למשתמשים שלהם עזרה פשוטה, לרוב מדויקת בתרגומים בסיסיים.

האם נראה מתרגמים נעזרים במשקפיים הללו, או בכלים דומים להן?

זו שאלה דומה לשאלה האם אסקימוסים זקוקים לקרח. מתרגמים למדו שפות, התמחו בטרמינולוגיות שונות למגוון תעשיות, צברו ניסיון וחידדו את העיניים והאוזניים לכל ניואנס דק המשנה את המשמעות שעליהם לתפוס במהלך תרגום.

אם כן, מדוע שהמתרגמים הללו יזדקקו לכלי בסיסי העוזר לתייר תמים לקרוא שלטי רחובות בעיר זרה, לנהל שיחה פשוטה עם מלצר ולדעת כמה יעלה לו בכסף הזר שלו לרכוש חליפת ערב?

גילי קימור