האתגרים של מתורגמנים מקצועיים בעקבות מגפת הקורונה

מגפת הקורונה שינתה את חיינו בהיבטים הקיצוניים ביותר. אולמות הקורונה התחלפו בצפיה בסרטים בנטפליקס, פגישות עסקיות ואישיות פנים אל פנים התחלפו במפגשי זום ומסכה של רופאים מנתחים עיטרה את פנינו, הסתירה את הבעותיהם ושינתה את כל הדרך הפסיכולוגית בה אנו תופסים קשרים עם בני אדם.

אחד הציבורים שהושפע באופן קיצוני ממגפת הקורונה הוא ציבור המתורגמנים. לפני הקורונה מתורגמנים היו רגילים להגיע למקום שבו התקיימו הפגישות, ההרצאות, או לחלופין הכנסים בהם נזקקו להם.

הם היו רגילים לספק את שירותי המתורגמנות שלכם תוך שהם חיים את הסביבה החיה של האירוע. כאשר הם מרגישים מכלי ראשון את הניואנסים הלשוניים הקטנים ביותר ומגיבים לאינטונציה של הדובר ושפת הגוף שלו תוך כדי העברת מסריו לקהל היעד.

עבודתו של מתורגמן היא עבודה קשה ומאתגרת גם ללא המכשולים שמציבה מגפה עולמית. הצורך לחשוב מהר ולתרגם באופן מדויק את המילים ואת המסרים התרבותיים שדובר אומר, בזמן אמת לקהל מקצועי רווי אינטרסים, דורש כישרון רב, שמיעה חדה והבנה מהירה וכוללת.

לכן אין פלא שמתורגמנים רבים התקשו להסתגל לשינויים החדים שחוללה מגפת הקורונה ושחייבו אותם לעבור ממתורגמנות כנסים ופגישות פרונטלית למתורגמנות מרחוק.

במאמר זה ננתח ונסביר את התוצאות של סקר מכובד שביצע המכון הצרפתי ESITשחוקריו ביקשו לבדוק כיצד מתמודדים המתורגמנים עם תנאי עבודתם החדשים לאור מגפת הקורונה.

מה הם קשיי המעבר של מתורגמנים שעברו משירותי מתורגמנות בשטח למתורגמנות מרחוק?

בניגוד לתעשיות אחרות בתחום השפה, כמו למשל שירותי תרגום למגוון התמחויות. שירותים שתמיד הייתה להם נטייה להיעשות מרחוק על ידי מתרגמים פרילנסרים ממשרדם הביתי. מתורגמנות מקצועית באופן גורף התקיימה בשטח.

חוויית השירות שמתורגמן נותן לארגון ששוכר אותו, תמיד הייתה אינטנסיבית ואינטימית והסתמכה על תובנות מהשטח.

הסיבות לכך ברורות מעליהן, קשה מאד להבחין בניואנסים הקטנים של הקהל, או הדוברים האחרים בפגישה ולהתאים אליהם את דרך התקשורת, כאשר נאלצים לעבוד מאחורי מסך.

בנוסף לכך איכות רשת גרועה לעיתים תכופות ורעשי רקע עלולים לשבש מאד את יכולתם של מתורגמנים שלא נמצאים בשטח להבין את הנאמר ולתרגמו באיכות הנדרשת בזמן סביר.

לכן העובדות הבאות המצויינות באתר סלייטור אינן מפתיעות כלל וכלל אך מהוות אתגרים קיצוניים למתורגמנים כיום:

דרישה לגמישות מצד המתורגמנים

בעבר 78% מכלל המתורגמנים ביצעו את עבודות המתורגמנות שלהם מהשטח בלבד. כיום רק שלושה אחוז מהמתורגמנים הללו לא הצליחו כלל לעשות את ההתאמה המתבקשת וממשיכים לספק שירותי מתורגמנות אך ורק בשטח. מיעוט נוסף של חמישית מהמתורגמנים קיבל בעיקר עבודות מתורגמנות שטח.

במקביל לכך, לאחר הקורונה שיעור המתורגמנים שענו בסקר שהם כעת עוסקים במתן שירותי מתורגמנות מקוונים מרחוק היה 49% "בעיקר מרחוק" ו-33% שמספקים רק שירותי מתורגמנות מרחוק

המסקנה הנובעת מהנתונים הללו אומרת שלמרות הקושי מרבית המתורגמנים הצליחו לפחות חלקית, להתאים את עצמם מתוך הכרח ולעבור לשירותי מתורגמנות מרחוק.

קשיי הסתגלות לעבודה מרחוק בקרב המתורגמנים וקושי לאזן בין בית לעבודה

67% מהמתורגמנים שנשאלו שיתפו שתנאי העבודה בשירותי מתורגמנות מרחוק מבחינתם פחות טובים ממתורגמנות בשטח. נתון זה מראה על חוסר הסתגלות בעיקר לאור קשיים טכניים וקשיים לאזן בין עבודה לשגרה הביתית.

הממצאים מראים תמונה קודרת: 83% מהמתורגמנים שנשאלו מחשיבים את שירותי המתורגמנות מרחוק למורכבים וקשים יותר ממתורגמנות בשטח. 50% מהמתורגמנים שנשאלו אף דיווחו שהם מבצעים את עבודתם פחות טוב, כשהם נדרשים לבצע שירותי מתורגמנות מרחוק.

רק 26% מהמתורגמנים שנשאלו מעדיפים לבצע את עבודות המתורגמנות מרחוק שלהם מהבית. 57% אחוזים מהמתורגמנים שנשאלו מעדיפים לבצעה ממקומות מאורגנים שהעבודה מספקת. באנגלית למקומות הללו קוראים Hubs. הדבר מוכיח את השערתי לגביי הקשיים של מתורגמנים לאזן בין עבודה למשפחה כאשר עובדים מהבית.

תחושה של חוסר הבנה מצד המעסיקים

נראה שלתחושתם של המתורגמנים מרבית החברות העיסקיות שמעסיקות אותם אינם מקבלים בהבנה את קשיי ההסתגלות ואת הציפיות של המתורגמנים. 75% מהמתורגמנים שנשאלו טוענים: "המעסיקים שלנו מצפים לאיכות שירותים דומה או גבוהה יותר בשירותי מתורגמנות מרחוק לעומת מתורגמנות השטח". כלומר לדעתם, הקשיים עלו והדרישות נותרו כפי שהיו או אפילו התגברו.

ירידה בהכנסות ממתורגמנות מרחוק ביחס לשירותי מתורגמנות בשטח

מבחינה כספית 77% מהמתורגמנים מדווחים שהם מרוויחים פחות כסף על שירותי מתורגמנות מרחוק מאשר מתורגמנות מקצועית בשטח. מכאן ניתן להסיק שחלק ניכר מאד מהמתורגמנים סובל מירידה מאסיבית בהכנסות במקביל להסתגלות לתקשורת החדשה.

פגיעה בתנאי העבודה של המתורגמנים

במקביל לכך תנאי העבודה של מתורגמנים במתורגמנות מרחוק הוחרפו משמעותית. תקופות העבודה שלהם ללא הפסקה בין מפגשים שלוקחים יותר משלושים דקות התרחבו מאד. 49% מהמתורגמנים שנשאלו דיווחו שסשן ממוצע שלהם ללא הפסקה עלה לשעתיים רצופות. 42% מהמתורגמנים שנשאלו דיווחו שסשן עבודה ממוצע שלהם ללא הפסקה עלה לשלוש שעות.

באילו פלטפורמות מבצעים המתורגמנים שירותי מתורגמנות מרחוק?

ישנה סברה מבוססת שקשיים טכניים רבים ואתגרי תקשורת מפריעים למתורגמנים לעשות את עבודתם בשירותי מתורגמנות מרחוק. המתורגמנים צריכים להשקיע מאמצים גדולים יותר כדי לשמר את איכות עבודתם שלפעמים נפגעת. משום כך, שווה לבדוק באילו פלטפורמות משתמשים המתורגמנים בעת שירותי מתורגמנות מרחוק.

לא במפתיע, ממצאי הסקר מראים שרוב גורף של 74% מהמתורגמנים נותנים שירותי מתורגמנות מרחוק באמצעות אפליקציית ZOOM. זאת למרות הנטיות של ZOOM להתנתק אוטומטית כל 40 דקות וקשיי קליטה ותקשורת לא מבוטלים שקיימים בפלטפורמה זו.

למרות זאת פלטפורמות אלטרנטיביות מושכות רק מיעטו קטן מקרב המתורגמנים למשל:

• Webex שרק 2% מהמתורגמנים שנשאלו משתמשים בו.
• Zoom standard שגם בו משתמשים 2% בלבד מהמתורגמנים.
• Kudo שמושך 5% מכלל המתורגמנים שנשאלו.
• Interactio המושך 6% מהמתורגמנים שנשאלו.
• Interprefy אשר מושך 7% מהמתורגמנים שנשאלו והוא הפלטפורמה השניה אחרי ZOOM עבור המתורגמנים בהפרש אדיר.

לאור תלונותיהם של המתורגמנים על עבודה יותר קשה ניתן לשער שתי השערות: הראשונה שלמרות שפלטפורמת ZOOM איננה מושלמת בלשון המעטה היא עדיין סביבת עבודה נוחה ואמינה יותר מפלטפורמות אחרות.

לחלופין, יתכן ש-ZOOM היא פשוט הפלטפורמה הכי מוכרת לציבור ולמתורגמנים ולכן היא נשארת מונופול מבוקש בתחום המתורגמנות מרחוק גם אם הפלטפורמות האלטרנטיביות בחלקן טובות יותר. כדי לזהות איזו מההשערות הללו נכונה אנו זקוקים למחקר עומק שהוא מחוץ ליריעתו הקצרה של מאמר זה.

אז מה עושים המתורגמנים מול האתגרים הללו?

במפתיע, למרות כל העובדות הללו, 64% מהמתורגמנים שנשאלו הודיעו שימשיכו לספק שירותי מתורגמנות מרחוק על אף הקשיים. זו הזדמנות פז למחקר עומק שיסביר את דבקותם של המתורגמנים במתן שירותי מתורגמנות מרחוק.

זאת למרות שיתכן שניתן להסביר זאת ככורח המציאות בלבד. אחרי הכול מתורגמנים חייבים למצוא דרך להתפרנס, כל עוד בצורה כזאת או אחרת חלות הגבלות הריחוק החברתי.

כשבודקים את הפרופילים האישיים של המתורגמנים שנשאלו, להשערתי, ניתן לראות ברמז את הסיבה שהם מצליחים עדיין להתמיד לעבוד בהתאם למגמה החדשה. זאת למרות השינוי החד והלא פשוט ופגיעותיו שנכתבו כאן.

מי הם המתורגמנים שענו על הסקר ומה ניתן לשער בעקבות זאת

לפי המקור הבא 87% מהמתורגמנים שנשאלו הם פרילנסרים. להשערתי, העובדה שהם פרילנסרים אומרת שהם מורגלים בדינמיות ותנודתיות בשוק העבודה שלהם. לכן אולי, מרביתם מצליחים להתאים את עצמם בדוחק לנסיבות המשתנות.

יתכן שהתאמה טובה יותר לנסיבות ומענה מוצלח יותר לאתגרי שירותי המתורגמנות מרחוק הוא רק עניין של זמן. אסור לשכוח שאנו רק לאחר שנתיים של מגפת הקורונה ומגבלותיה והשינויים הקיצוניים בעולם העסקי בעקבותיה.

למעשה, הסקר הנידון שאסף תגובות של מתורגמנים בין החודשים מרץ לאפריל 2021 רק משקף את מגמות העבר והשלכות המגפה עדיין טריות עבורנו. אנו נמצאים בערפל ההיסטוריה.

הנחתי מתחזקת לאור העובדה שמתוך המתרגמים שענו על הסקר רוב של 37% עוסק במתורגמנות למעלה מ-25 שנים ורוב גדול של 67% עוסק במתורגמנות מעל 15 שנה. מתורגמנים מומחים ומנוסים אלו עמדו באתגרים רבים בעבר.

חשוב להוסיף שההתמקצעות ארוכת השנים מקשה עליהם לבצע הסבה מקצועית, בטח ובטח אם מדובר במידה רבה במצב זמני, שאולי ישוב לתקנו בחלקו לאחר התפוגגות מגפת הקורונה.

סיכום

בינתיים, 68% מהמתורגמנים מדווחים שהם עובדים פחות ימים בשבוע. 46% מהמתורגמנים מדווחים שיש להם פחות לקוחות. 77% מהמתורגמנים טוענים שהם מקבלים פחות כסף על שירותי מתורגמנות מרחוק בהשוואה למתורגמנות מהשטח ולא פחות מ- 75% מהמתורגמנים טוענים שזמני ההפסקות שלהם קוצצו משמעותית. אכן תמונה קודרת של מצב שירותי המתורגמנות מרחוק.

האם המתורגמנים יצליחו למצוא פלטפורמות אלטרנטיביות טובות יותר מ- ZOOM? האם הם יצליחו לשכנע את הלקוחות שלהם ללכת לקראתם מעט? (כ78% מהמתורגמנים חברים באיגודים שונים לאומיים או בינלאומיים). האם הם יצליחו לאזן בין הבית לבין העבודה בצורה יותר בריאה?

ימים יגידו.

גילי קימור