איבוד משמעות התוכן בעידן הפוליטיקלי קורקט

דרך התקשורת המרכזית של בני אדם היא השפה. בין אם מדובר על שפה כתובה או על שפה שבעל פה, אנשים נעזרים במילים כדי לבטא את הרגשות והרצונות שלהם. השאלה היא מה קורה כשהשפה שבה אנחנו משתמשים פוגעת באנשים אחרים והיכן עובר הגבול בין החופש המובן והלגיטימי של כל אדם לבטא את דעותיו ומחשבותיו בקול רם (לפחות במדינה דמוקרטית), לבין הצורך לסנן מילים וביטויים מסוימים.

כולנו יכולים להסכים על כך שלמילים יש כוח להרוס ולבנות ולכן יש חשיבות רבה לשמירה על האיזון בין שני המצבים המתוארים לעיל. האיזון הזה הוא למעשה מה שמכונה פוליטיקלי קורקט, קרי, תקינות פוליטית. בסקירה הבאה נסביר את משמעותו של המושג פוליטיקלי קורקט, נדון בגבול הדק שעובר בין תקינות פוליטית לבין סתימת פיות, נתמקד בחשיבות של פוליטיקלי קורקט בתרגום וננסה לענות על השאלה, האם בעידן הפוליטיקלי קורקט, ייתכן שהתוכן איבד במידת מה ממשמעותו.

מה זה בעצם אומר פוליטיקלי קורקט?

המטרה המרכזית של פוליטיקלי קורקט הינה למגר מהשפה שימוש במילים ו/או ביטויים שיש בהם רמיזות של גזענות, אפליה, אנטישמיות, שוביניזם, הומופוביה, אפליה מינית או כל פגיעה ברגשותיהם של קבוצות מסוימות ו/או הדרתן.

הרעיון שעומד מאחורי הפוליטיקלי קורקט הוא לשקף ערכים חברתיים של הקהילה. הוא מתבסס על האמונה שהשפה שבה אנו משתמשים, כלומר השיח, הוא שמייצר את המציאות ויכול להשפיע על החברה שלנו ועל אירועים שקורים בה, לטוב ולרע.

שמירה על שיח מכבד שאינו יוצר הדרה של קבוצות מסוימות, מהווה את הבסיס לכבוד בין בני אדם וככל שאנשים פרטיים וכמו כן גופים ציבוריים יקפידו על נושא התקינות הפוליטית, כך, לפי התפיסה של הפוליטיקלי קורקט, יהיה קל יותר למגר גזענות, אלימות וכיוצא בזה.

לכן, מדינות דמוקרטיות נוטות לייחס חשיבות רבה לעניין הפוליטיקלי קורקט ולמנוע ככל הניתן מהאנשים שחיים באותה מדינה או לפעמים אפילו רק בחברה מסוימת, להשתמש במילים שעלולות לפגוע בקבוצות אחרות. לדוגמא, במקום לומר שחור כשרוצים להשתמש בתקינות פוליטית, נהוג לומר כהה עור, במקום לומר שמן, יאמרו מלא, במקום לומר מעביד, יאמרו מעסיק וכך הלאה.

הגבול בין תקינות פוליטית לסתימת פיות

יהיו שיאמרו שהתקינות הפוליטית משולה לסתימת פיות, שכן אם צריך לחשוב פעמיים לפני כל מילה שאנחנו אומרים או כותבים, הרי שאין באמת חופש ביטוי. אולי התקינות הפוליטית איננה אלא צביעות, התעלמות מהמציאות המורכבת שבה אנו חיים וניסיון לטאטא מתחת לשטיח בעיות אמיתיות ובוערות שדורשות התייחסות.

הטענה שגורסת שתקינות פוליטית מהווה הגבלה של חופש הביטוי אינה מופרכת, אך יש כאן עניין מהותי והוא לשמור על הערכים של החברה שבה אנו חיים. ללא פוליטיקלי קורקט, לא יהיה ניתן לקיים חיים שוויוניים, מוסרים וערכיים, מה שאומר שלא תוכל להתקיים בכלל חברה דמוקרטית.

חשוב לציין, שמעבר לשיח שמתרחש אצל כל אדם בין כותלי ביתו, התקינות הפוליטית תופסת מקום משמעותי אף יותר כשמדובר על התבטאויות של מובילי דעה וביניהם מפורסמים, פוליטיקאים, מגישי חדשות ודומיהם. היעדר תקינות פוליטית של אלו, יכולה לעורר מהומות רצינות.

החשיבות של הפוליטיקלי קורקט בתרגום

נקודה נוספת ומעניינת לדיון, קשורה לחשיבותו של הפוליטיקלי קורקט בתרגום. כשרוצים לתרגם תוכן משפה אחת לאחרת, ישנה חשיבות גדולה לטרמינולוגיה וזה צריך לבוא לידי ביטוי בלוקליזציה שעושים כשמתרגמים תוכן. מה זה אומר?

שכאשר מבצעים תרגום, במיוחד תרגום שיווקי לצרכי פרסום, חשוב שהמתרגם יכיר את המטען שכל מילה ומילה סוחבת איתה מבחינת קונוטציה ומשמעויות נלוות.

אם מתרגם לא יכיר לעומק את המטענים של כל מילה וביטוי, ייתכן שהוא יבצע תרגום לא מקצועי, שיפגע בקהל היעד שייחשף לאותו תרגום. שכן, מילה שיש לה משמעות מסוימת בעברית, תקבל משמעות אחרת באנגלית, ברוסית או בכל שפה שונה, לעיתים משמעות בעייתית מאוד. יתרה מכך, המתרגם עלול לתרגם טקסט באופן שיוריד את הרמה של התוכן כולו ויהפוך אותו לתוכן שאיננו פוליטיקלי קורקט, כלומר, כזה שכנראה יוביל את מפרסמיו לתסבוכת פוליטית וחברתית.

התוכן לא איבד את משמעותו אלא את צורתו!

כדי להוקיע מהחברה שלנו שיח פוגעני, חשוב לזכור את התקינות הפוליטית, אך עם זאת, גם לתת מקום לחופש הביטוי. אפשר להביע דעות שונות ולבטא רעיונות חתרניים, הכל שאלה של האופן שבו עושים את זה. אם בוחרים להשתמש במילים מכבדות ולהעביר את המסרים בצורה רהוטה ואינטליגנטית, יש יותר סיכוי שיקשיבו לנו ושלמילים שלנו יהיה באמת כוח להשפיע.

קומיקאים אמנם מרשים לעצמם לפעמים להיות א-פוליטיקלי קורקט, אבל התפקיד שלהם הוא להצחיק. אם אתם רוצים שיתייחסו לתוכן שיוצא לכם מהפה או מהמקלדת ברצינות, נסו להיות פוליטיקלי קורקט ובכל אופן, להתאים את השפה שלכם לקבוצה שבה אתם נמצאים, ברומא נהג כרומאי ובישראל, תשאיר בצד את הגזענות, השוביניזם ושלל ההדרות המוכרות.

לסיכומו של עניין, נראה שהתוכן בעידן הפוליטיקלי קורקט אמנם איבד במידת מה את צורתו הישנה (אנשים כבר לא יכולים לומר מה שהם רוצים בלי מסננת), אבל וודאי שלא את משמעותו ומהותו. שכן עדיין ניתן לדבר ולהעביר מסרים, פשוט צריך להשתמש במילים אחרות.