העולם הרחב של משפחות דו לשוניות

משפחות דו לשוניות או רב לשוניות הן משפחות שבהן ההורים או הילדים, ולרוב שניהם מדברים ברמת שפת אם שתי שפות או יותר.

חינוך רב לשוני (multilingualism) נועד לחשוף את הילדים לשפות רבות. לצידו, חינוך דו לשוני (bilingual) נועד בעיקר לעזור לילדים לשלוט בצורה מלאה על שתי שפות באופן שווה.

במאמר זה אנו נלמד מה הם היתרונות של לימוד שפות רבות בבית ובבתי הספר לילדים בגיל צעיר. כמו כן נגלה את האידיאולוגיה העומדת מאחורי חינוך דו לשוני ורב תרבותי. בנוסף, אנו נמצא איפה בישראל לומדים בשיטה דו לשונית.

כמו כן, ננסה לתת לכם, טיפים שיעזרו ללמד את הילדים שלכם להיות דו לשוניים ועל ידי כך לשלוט בשפות רבות ולהכיר תרבויות רבות.

לבסוף, אנו נצלול לעולמן של משפחות דו לשוניות ורב לשוניות. משפחות שההורים והילדים בתוכן דוברים שפות רבות. אנו נראה מה הם הלבטים שלהן וכיצד האנשים בתוכן חווים את העולם.

מדוע דו לשוניות טובה לילדים שלכם?

אחד מגדולי הסופרים הגרמניים גתה אמר בעבר: "אם אתה לא יודע שפה זרה אתה לא באמת יודע את השפה שלך. אכן היתרונות של ידיעת שפות רבות ברורים ומוכחים.

תחילה נציין את המובן מאליו. היתרון המשמעותי ביותר של לימוד שפות בגיל צעיר ושליטה בהן הוא: היכולת לתקשר ולהיחשף לתרבויות חדשות ולאנשים שונים באמצעות השפה שמהווה מפתח ראשוני.

היכרות שכזאת טומנת בחובה את היתרונות הבאים: הזדמנויות עסקיות רבות במדינות ובמגזרים שהשפות השונות שמכירים ברמה גבוהה מהוות אליהן כרטיס כניסה.

חברויות אמיצות ומעשירות עם אנשים מרקעים תרבותיים ולאומיים שונים. השכלה רחבה יותר ממגוון מקורות מידע שלא חשופים בשפת המקור שלהם לאדם הממוצע.

כלומר, אדם יכול להיחשף מכלי ראשון לטולסטוי ומצד שני לאוסקר ויילד וליהנות מכל העושר התרבותי שיש לתכנים המקוריים להציע, באופן ששום תרגום מקצועי לא יהיה מסוגל ללכוד.

בעבר, אנשי חינוך האמינו במיתוס הבא: ילדים דו לשוניים לומדים לדבר לקרוא ולכתוב לאט יותר ואם יש קושי בלימוד שתי השפות שלומדים בבית או בסביבה כדאי להתמקד בשפה אחת.

המיתוס הזה שהתבסס על מחקר ישן שבדק ילדים חד לשוניים ממעמד גבוה וילדים דו לשוניים ממעמד סוציו אקונומי נמוך וטען שלילדים הדו לשוניים ישנה התפתחות שפתית איטית יותר הופרך.

אך מעבר לכך שהמיתוס הופרך, חוקרים טוענים שגילו יתרונות מסוימים לפיתוח דו לשוניות בגיל צעיר.

מרבית החוקרים, למשל החוקרים החשובים אלברט קוסטה ואלן ביאליסטוק, טוענים שילדים שפיתחו בגיל צעיר יכולות דו לשוניות או אפילו נולדו איתן הן בעלי מוח גמיש יותר וער יותר לסביבה.

זאת מכיוון שאם הם חושבים בשתי שפות וצריכים כל הזמן להחליט באלו מילים נכון להשתמש בהתאם לסיטואציה, המוח שלהם מאומן יותר. הוא הופך לרגיש יותר למידע מהסביבה וזריז יותר בקבלת החלטות והתאמת תקשורת.

כמו כן נטען שככל שמתאמנים בידיעתן של שתי שפות ובתרגול המעברים בינהן כך קל יותר ללמוד גם שפות נוספות בגלל שמרכזי השפה במוח מאומנים יותר.

מהי האידיאולוגיה שעומדת מאחורי חינוך דו לשוני?

חינוך דו לשוני הוא חינוך שבו מלמדים את הילדים שתי שפות שונות באופן שווה ומנסים להקפיד על חשיפה שווה באותה מידה לשתי השפות ולשתי התרבויות (ולעיתים יותר משתי שפות ותרבויות).

התפיסה האידיאולוגית שעומדת מאחורי חינוך דו לשוני היא תפיסה של קידום סובלנות וגשר בין תרבויות. אחרי הכול שפות מייצגות את מגוון הסיפורים שגדלנו עליהם, הזהויות הלאומיות והדתיות, העמדות שלנו והדרך שבה אנחנו רואים את העולם ורואים אחרים.

אלו שמקדמים בעולם בכלל ובישראל בפרט חינוך דו לשוני מאמינים שאם ילדים מגיל צעיר שולטים בשפות זרות של קבוצות שונות מהם, הם נחשפים לסיפורים שלהם.

כך הם מעמתים את התפיסות שלהם עם תפיסות תרבותיות שונות וכך מעשירים אותן ולכן נעשים פתוחים, רגישים וסובלניים יותר.

איך תלמדו את הילדים שלכם לפתח מיומנויות שפה דו לשוניות?

חלק מהיופי בתופעת הדו לשוניות הוא שלמרות שישנם אנשים שנולדים איתה, או נולדים עם כישרון לשפות מדובר בתופעה נרכשת.

ילדים להורים דו לשוניים עשויים ללמוד בגיל צעיר שפות רבות ולשלוט בהן ברמה משתנה. למעשה, חלק ניכר מהשפות שילדים ילמדו בגיל צעיר הם ידעו אותן ברמת שפת אם.

בעבר נכתבו מאמרים רבים על דו לשוניות ובמיוחד דו לשוניות בגיל הרך. במרבית המחקרים על דו לשוניות רואיינו משפחות להורים שכל אחד מהם דובר שפה אחרת כשפת אם.

ההורים הללו היו מעוניינים לגדל את הילדים שלהם כך שידעו את כל השפות שיוכלו לדעת. והמאמרים בנושא פירטו מספר שיטות לפיתוח אוריינות ויכולות שפה דו לשוניות בקרב ילדים.

להלן כמה מהטיפים הללו שיעזרו לכם לדעת איך לגדל ילד דו לשוני:

הורה אחד שפה אחת

אחת השיטות היעילות ביותר לחשוף ילדים מגיל צעיר לסביבה רוויית שפות ולגרום להם לתקשר ברמה גבוהה בשפות שונות היא שיטת "הורה אחד שפה אחת".

שיטה זו מתאימה למשפחות שבהן כל אחד מההורים מגיע מתרבות אחרת ומדבר שפת אם אחרת. למשל, חישבו על הדוגמא הבאה: אם דוברת רוסית ואב דובר אנגלית.

בשיטת "הורה אחד שפה אחת" כל הורה מתקשר עם הילד ככל האפשר רק בשפת האם שלו. כך לילד אין ברירה אלא לכל הפחות להבין רוסית כאשר הוא מתקשר עם אמו הרוסיה ולהבין אנגלית כאשר הוא מתקשר עם אביו דובר האנגלית.

בשיטה זו כמובן הילד מעודד לדבר עם כל אחד מהוריו בשפתו. שיטה זו גם מאפשרת העברה שוויונית יחסית של השפות והתרבויות של שני ההורים.

האחריות להנגיש את אותן שפות ותרבויות היא על כל אחד מההורים הללו. בינהם ההורים יכולים לדבר מול הילד באחת משתי השפות או בכלל בשפה שלישית שהם לא מכוונים ללמד אותו.

המטרה היא כמובן שהילד יקבל כל שפה ממקור ברור, ולכן יהיה מאומן להתגמש ולתקשר בשפה המתאימה עם ההורה המתאים. אם שני ההורים דוברים שפות אחרות מהשפה שנהוגה במדינה בה הם גרים הם דווקא לא מלמדים את שפת המדינה.

זאת מפני שהם סומכים על בית הספר, התקשורת, תנועות הנוער והחברים הפוטנציאליים של הילד שיקנו לו את השפה המקומית באופן טבעי.

כך יוצא שהילד הישראלי שבדוגמא נחשף באופן שיטתי לרוסית ולאנגלית בביתו ולעברית בסביבתו הקרובה ובמסגרת הלימודים שלו. מרבית הילדים הללו ישלטו כך בהדרגה בשלוש שפות ברמת שפת אם.

להכניס את השפות השונות לחיים של הילד

הכנסת שפה זרה חדשה לחיים של הילדים שלכם באופן פעיל היא שיטה מצויינת ללימוד כל שפה. אך היא שיטה יעילה במיוחד ליצירת ילדים דו לשוניים או רב לשוניים במשפחות שבהן ההורים דוברים שפות שונות. כל אחד מההורים פשוט צריך להכיר לילד את התרבות שלו.

למשל, האם דוברת הרוסית מהדוגמא שציינו קודם יכולה לספר לילדים שלה סיפורים ברוסית לפני השינה. היא יכולה לשיר איתם שירים ברוסית, לקרוא איתם ספרים ברוסית, לשחק איתם במשחקים שונים בשפה הרוסית. היא יכולה לחשוף אותם לסדרות טלוויזיה שונות ברוסית, לתוכניות אקטואליה ולמחזאות ברוסית וכו'.

כך באופן עקיף האם חושפת לילד את התרבות שלה ומקנה לו את שפתה מגיל צעיר ובדרך כלל בדרך עקיפה זו שמכניסה כיף ללימוד השפה ולא רק אווירת לימוד ו"שיעורי בית" הילד לומד לאהוב את השפה החדשה.

כמובן במקביל, האב דובר האנגלית חושף את הילדים לסרטים באנגלית, סדרות באנגלית, מחזאות באנגלית, ספרות אנגלית, שידורי אקטואליה באנגלית, שירים ומשחקים באנגלית וכו'.

רצוי לשמור על שוויון בבית על מנת שלא תיווצר תחרות על התרבות הדומיננטית. יחד עם זאת אם רואים שהילד מעדיף להיחשף לתכנים בשפה מסוימת כדאי לזרום עם הסקרנות הטבעית שלו.

לימוד של שפה בכיף מחזק את היכולת ללמוד את השפה והתרבות וגם פותח סקרנות ללמוד עוד שפות ותרבויות בהמשך ולהעמיק בתרבות שהילד כבר לומד. אתם מוזמנים להרחיב בקישור הבא את ידיעתכם בשיטות נוספות ללימוד שפות זרות.

קראו עוד: כיצד לשמר שפה שלמדתם ולהמשיך לפתח אותה. זהו המאמר הפותח לסדרת לימודי השפות של טומדס.

למצוא מוסדות מתאימים ללימוד השפות השונות ולחבר בין ילדיכם לילדים שדוברים אותן

בישראל ישנם מספר בתי ספר שמקפידים להקנות לילדים שלכם חינוך דו לשוני. לרוב השפות שיושם עליהן דגש וילמדו בשיעורים באופן שוויוני הן העברית והערבית. שתי שפות בעלות מעמד רשמי בישראל.

העברית היא השפה הרשמית ולערבית מעמד מיוחד מכיוון שחמישית מהאוכלוסייה הישראלית דוברת אותה.

אז היכן מוצאים מוסדות חינוך רב לשוניים?

בישראל היחס למוסדות חינוך דו לשוניים שמקדמים ידיעה שווה של ערבית ועברית הוא דיי חשדני.

לטענת עיתון הארץ משרד החינוך לרוב איננו מתערב ואיננו עושה מספיק כאשר יש מאבקים בין הורים מסויימים לבין רשויות מקומיות להרחיב את החינוך הדו לשוני בישראל לעוד בתי ספר.

מוסדות חינוך דו לשוניים בישראל ניתן למצוא קודם כל במגזר הפרטי תחת עמותת יד ביד: המרכז לחינוך יהודי ערבי בישראל. העמותה מפעילה שלושה בתי ספר בהם מלמדים עברית וערבית בעזרת חינוך דו לשוני.

בתי הספר הדו לשוניים של העמותה הם: בית הספר הדו לשוני בירושלים, בית הספר הדו לשוני בכפר קרע, ובית הספר הדו לשוני בגליל שממוקם סמוך לקיבוץ אשבל. בלי ספק בית הספר הדו לשוני בגליל תורם להפיכת האזור לגליל דו לשוני.

עמותה זו גם מפעילה שני גני ילדים דו לשוניים. הגן הדו לשוני בחיפה והגן הדו לשוני ביפו. עמותה נוספת בשם עמותת עין בוסתן מקיימת משנת 2005 גן דו לשוני בשיטת ולדורף לחינוך ביישוב קריית טבעון.

קיימים גם בתי ספר דו לשוניים בבאר שבע ובנווה שלום ועמותת שלומית מקיימת גן דו לשוני בתל אביב. המוסדות הללו נתמכים על ידי הרשויות המקומיות שבתוכם הם נמצאים.

במרבית בתי הספר הדו לשוניים במדינת ישראל ניתן למצוא גם גן דו לשוני שמהווה עבורם קרש קפיצה לחינוך זה.

קיימים גם מוסדות דו לשוניים נוספים כמו בית הספר הדו לשוני במשגב. לא כל בתי הספר והגנים הדו לשוניים מלמדים בהכרח רק עברית וערבית. ישנם בתי ספר וגנים דו לשוניים רבים שמלמדים עברית ואנגלית.

למעשה גן ילדים דו לשוני באנגלית ובעברית, הפך לתופעה דיי פופולארית בישראל.

לגדול במשפחה דו לשונית שאלות של זהות ושייכות

לפי הסיפורים בקרב משפחות דו לשוניות רבות לא כל האנשים שזכו לחינוך דו לשוני דוברים את כל השפות שלמדו באותה רמה.

בנוסף לכך, שפה מביאה איתה גם מטען תרבותי שונה ופוטנציאל לקשרים מקצועיים חברתיים ואפילו רומנטיים עם דוברי אותה שפה.

לכן טבעי שחינוך דו לשוני יעורר אצל הילדים במשפחות דו לשוניות שאלות של זהות ושייכות.

למעשה, השאלות הללו לרוב מתעוררות קודם כל אצל ההורים, שמגיעים מרקעים שונים ושואפים להשריש בילדים את שפתם ותרבותם.

כדי להמחיש את שאלת הזהות אביא תחילה מקרה של משפחה דו לשונית מחו"ל ואראה בו את כיצד ההורים מעבירים את השפות והתרבויות שלהם לילדים וכיצד הם קולטים אותם.

לאחר מכן יוצגו שלושה טיפוסים של משפחות בישראל וההשפעות הלשוניות שחוו.

משפחת שרפים למשל, היא משפחה שגרה בהולנד. האם היא מרוסיה והאב מספרד. למשפחה שתי ילדות קטנות והגדולה שבהן, ויקטוריה בת הארבע וחצי, דוברת רוסית וספרדית ומתחילה לדבר בהדרגה הולנדית שהיא לומדת בגן הילדים שלה.

כלומר הילדים במשפחה נחשפים לשלוש שפות רוסית, ספרדית והולנדית ומושפעים מהתרבויות הללו.

הגישה הנהוגה בבית היא גישת "הורה אחד שפה אחת" האב מדבר עם בנותיו בספרדית האם מדברת עם בנותיה ברוסית.

ההורים משקיעים מאד בנטיעת התרבות שממנה באו בילדים שלהם. במיוחד האם שדואגת ברוח טובה להקיף את בנותיה ובפרט את ויקטוריה ברוסית. היא שרה איתה שירים ברוסית, נותנת לה סדרות וסרטונים ברוסית לצפות בהם וכו'.

היא אף שולחת אותה לבית ספר מיוחד של יום ראשון ברוסית במקביל לגן הילדים ההולנדי ומקריאה לה סיפורים ברוסית. האם גאה בזהותה הרוסית ורואה ערך רב בהטמעתה אצל הילדות כבר מגיל צעיר.

בינתיים המאמץ נושא פרי. ויקטוריה מדברת שוטף רוסית וספרדית אם כי ההולנדית שלה עוד דורשת עבודה רבה.

ויקטוריה הקטנה מזדהה כ"רוסיה". היא משתמשת יותר בשפה הרוסית, טוענת שאחותה התינוקת מדברת "רק רוסית" וכאשר שמעה על האירוויזיון, הודיעה שהיא בעד שרוסיה תנצח.

אומנם מוקדם לעסוק בגיל כזה בשאלת הזהות וכמובן הכול עוד יכול להשתנות, במיוחד לאור העובדה שהיא גדלה בסביבה הולנדית.

אך ברור מאליו שהיא מרוויחה את כל היתרונות של משפחות דו לשוניות וגדלה בבית ובסביבה שבו היא נחשפת לשלוש שפות ותרבויות. זהותה בלי ספק תהיה מגוונת ועשירה מבחינה תרבותית.

מי הן המשפחות הדו לשוניות בישראל?

בישראל אנו עדים לטיפוסים שונים של משפחות דו לשוניות שבהן נהגו לדבר יותר משפה אחת.

הטיפוס הראשון הוא משפחות של עולים ממרוקו וארצות אחרות במגרב. חלק ניכר מהמשפחות המרוקניות עברו חינוך צרפתי בבתי הספר של כי"ח ואליאנס ולכן הוטמעו בהן השפה והתרבות הצרפתית.

לצד זה הם נחשפו בסביבתם המקומית לדוברי ערבית וברברית (תלוי איפה גרו) וכמובן בשל זהותם היהודית ולעיתים היהודית – דתית משפחות מרוקניות גדלו על השפה העברית.

זהותן של המשפחות מגוונת בהתאם להשפעות התרבותיות שחוו אך לאחר שראיינתי משפחה שכזאת אני יכול לומר שהזהות העיקרית היא זהות יהודית ושפה עברית.

הזהות החשובה ביותר אחרי הזהות היהודית במשפחה דו לשונית שעלתה ממרוקו, היא הזהות הצרפתית, לאור החינוך שהמשפחה הדו לשונית הזאת קיבלה. רק בשוליים ניכרה הזהות המרוקנית והשפעה קלה של הערבית והברברית מהסביבה.

השפה הברברית יש לומר תחומה לאיזורים כפריים בהרי האטלס ורק משפחות מרוקניות שהגיעו משם מושפעות ממנה במידת מה.

הטיפוס השני הוא משפחות שעלו מארצות חבר העמים. כאן הקונפליקט התרבותי והלשוני הוא בין השפות רוסית ועברית.

ילדים למשפחות הללו לרוב דוברים עברית ורוסית ברמת שפת אם ברמות משתנות. זאת בהתאם לגיל שעלו בו לארץ והחינוך שקיבלו בבית ובבתי הספר. לרוב, הזהות הישראלית והשפה העברית דומיננטיות בקרב ילדים כאלה למרות שיהיה מקום של כבוד לשפה ולתרבות הרוסית.

הטיפוס האחרון שנפוץ כיום בארץ הוא משפחות עולים מאתיופיה שעלו לארץ. הדור המבוגר מדבר אמהרית אך לרוב לא מעביר לילדים את השפה והתרבות האמהרית לצד השפה העברית והתרבות הישראלית.

זאת מכיוון שמשפחות אתיופיות רבות מצניעות את תרבותן על מנת שילדיהן ישתלבו בתרבות המקומית.

דווקא בתי הספר שמשליטים חינוך דו לשוני מתנגדים להצנעה זו ומנסים לחבר את הילדים שנשלחים אליהם מחדש לתרבות האתיופית ולשפה האמהרית לצד זו הישראלית.   

סיכום

נושא לימוד השפות והטמעת והטמעת התרבויות במשפחות דו לשוניות במסגרת חינוך דו לשוני הוא נושא מרתק. הנושא מעלה שאלות גדולות על השפעה תרבותית, הגדרה עצמית וזהות לאומית מורכבת.

חינוך דו לשוני הוא נושא טעון בישראל אך ילדים למשפחות דו לשוניות בלי ספק נהנים מיתרונות רבים מבחינה תרבותית, קוגניטיבית ומבחינת ההזדמנויות הפתוחות לפניהם.

מומחי השפות של טומדס השקיעו מחשבה רבה לא רק בהנגשת תכנים מתרבויות שונות לשפות שונות אלא גם במציאת טיפים ללימוד שפות ובעזרת לימוד זה יצירת גשרים בין תרבויות שונות.

אנחנו בטומדס חובבי שפות ואוהבי תרבות, סודות השפה הם תשוקתנו ואנחנו שמחים לעזור למשפחות דו לשוניות במסען ולחובבי שפות בכלל במסעם לדעת יותר על שפות ותרבויות חדשות.

אתם מוזמנים לשתף אותנו בתגובות בחוויות האישיות שלכם.

גילי קימור