מבט מהשטח על שירותי לוקליזציה- ראיון עם אריאלה תמיר

לוקליזציה היא חלק מהותי בעשיית תרגום איכותי. התאמה תרבותית וטכנית לציפיות המשתמשים חיונית להצלחה עסקית. לאור זאת, בכתבה הבאה נציג לכם ראיון עם מומחית הלוקליזציה של חברת טומדס אריאלה תמיר. אריאלה עוסקת 13 שנה בתחום ותחשוף לכם את כל סודות המקצוע.

כמה שנים את עובדת בתעשיית התרגום ובאילו תפקידים עסקת?

התחלתי בשנת 2000 בענף התרגום, ומזה 13 שנים אני אשת לוקליזציה. את רוב הקריירה שלי עשיתי כמומחית לשפה העברית שעובדת אינהאוס בחברות תרגום וכמנהלת בקרת איכות בחברת לוקליזציה. למעשה את כל שאני יודעת למדתי מהשטח והתפתחתי יחד עם התקדמות התחום.

תמיד הרגשתי שהטכנולוגיה קוראת לי, וחיפשתי ללמוד עוד ועוד כלים ותוכנות. היתרון שלי זה שדרך המסע שלי בתעשייה, עשיתי הכול מכל. תרגום טכני, עריכה בכל התחומים, בקרת איכות, למדתי שלל תוכנות גרפיות ותוכנות תרגום, כלי בקרת איכות והיכרות עם מערכות ניהול תוכן ופלטפורמות שונות. יצא לי לשתף פעולה עם קולגות בכל העולם, ללמוד ממומחי תרגום וממנהלי פרויקטים מנוסים, החל מהדברים הפשוטים כמו כיצד לכתוב מיילים אפקטיביים, כיצד לסנן מידע ולהבין מה חשוב ועד איך יודעים מה הלקוח באמת רוצה, גם כשהלקוח עוד לא יודע זאת.

בתפקיד הנוכחי שלי בטומדס אני מנהלת טכנולוגיות. זה אומר שתפקידי לעזור לצוות התפעול בפיתוח פתרונות מותאמי לקוח להליכי לוקליזציה שמתאימים באופן הטוב ביותר לצרכים הייחודים שלו. בנוסף, אני מלמדת מתרגמים ועורכים שימוש בכלי תרגום ולוקליזציה. אני מעבירה הדרכות לאנשי תפעול על לוקליזציה ושימוש בכלי תרגום כמנהל פרויקט, שזה קצת יותר מסובך מהשימוש של המתרגם.

כמו כן, כיום אני גם מרצה על לוקליזציה וכלי תרגום במכללת אורנים. העברת ידע הלאה זה אחד הדברים הכי חשובים שיש, ואני נהנית הנאה מרובה להכשיר אנשי מקצוע לעתיד.

מה זו בעצם לוקליזציה ומדוע היא חשובה?

לוקליזציה ברמת הטקסט היא התאמת התרגום לתרבות של המקום בו ייעשה בו שימוש. נדמה לנו שזה לא שונה מכל תרגום אחר, אבל יש להבין שלוקליזציה הולכת יד ביד עם טכנולוגיה, תוכנות ואפליקציות. היא זאת שדואגת שכל ממשק משתמש, כל מכשיר "שמדבר" איתנו, ירגיש לנו טבעי כאילו כלל לא תורגם, ושכאילו תמיד היה כתוב כך.

לכן למשל, תנור האפייה בישראל מדבר אלינו בצלזיוס ובפרנהייט באמריקה, ובזכות הלוקליזציה כולנו מבינים את התאריך של הפגישה ביומן המקוון כי הוא בפורמט שמתאים לנו. לצורך העניין, למשל, שעת הפגישה מותאמת לזמן המקומי בשעון של 24 שעות ולא של 12 שעות.  

ברמת המוצר, לוקליזציה היא תהליך שלם שבלב ליבו טמון הקוד בו משובץ ממשק המשתמש של המוצר. מטרת הליך הלוקליזציה היא לשמור שהקוד יפעל ולא יינזק בתהליך התרגום (תרגום סטרינגים). מצד שני, לוקליזציה צריכה לתמוך בתהליך שמוודא את איכות התרגום, שומר על אחידות מושגים ובודק שניתן "לצאת לשוק".

האם לוקליזציה מקצועית של אתר מחייבת ידע מאסיבי בתכנות?

כלל וכלל לא! כלי הלוקליזציה שבהם משתמשים כיום עוזרים למתרגמים לתרגם את האתר כאילו אין מדובר בקובץ של אתר, אלא קובץ ככל קובץ תכנים פשוט. כלי התרגום יוצרים סביבת עבודה נוחה ונעימה. בתהליך, המתרגם מקבל את המשפטים לתרגום בעמודה של טבלה בצד אחד, עם מקום ריק לצד כל משפט, בו עליו להכניס את התרגום. יתר הקוד מוסתר מהעיניים, והמתרגם בד"כ כלל לא מודע לו.

מה יוצר לוקליזציה מקצועית מוצלחת?

לוקליזציה מקצועית מוצלחת משלבת כמה אנשי מקצוע שעובדים יחד בצוות. לוקליזציה טובה מתחילה בשותף תרגום טוב. הרבה שואלים מדוע בכלל צריך חברת תרגום? הרי יש הרבה מתרגמים בעולם שאפשר לפנות אליהם ישירות ולחסוך בעלויות.

אבל ברגע שלקוחות מנסים לעשות זאת לבד, הם מגלים שיש עולם שלם שקשור בניהול נכון של התכנים, של הגרסאות, קריאת קבצים, ניהול מתרגמים, ועוד. הם צריכים להתמודד עם אתגרים בהיבטים שכלל לא היו מודעים להם.

בנוסף, אין כמו חברה שיש לה פונקציות פנימיות של גיוס ובחינה, שדואגת ללקט מתרגמים טובים ומהימנים. חברת תרגום גם מספקת ביטחון ללקוחותיה. היא יודעת למצוא פתרונות בזק אם חלילה אחד מהמתרגמים לא היה מסוגל להשלים את המשימה.

מה הקשר בין לוקליזציה של אתרים ואפליקציות לבין עיצוב DTP מקצועי?

את הקשר ניתן למתוח דרך ניהול גרסאות ושלבי תהליך. כל קובץ עובר אנליזה ע"י הצוות הטכני, שבודק קריאה נכונה של הקובץ ומעריך את כמות המילים. תפקיד הצוות הוא לסמן אם יש תכנים מיוחדים שצריך להתייחס אליהם אחרת, כגון טקסט שהוא תמונה. תוכן כזה יש לפענחו בכלים מיוחדים ולהפכו לאותיות שניתן לערוך בעורך הטקסט.

לחלופין, אם יש חלקים מסויימים בקוד שאסור לתרגם ואז אנו מתכנתים את הכלים שלנו להפוך אותם לאובייקטים שהמתרגם לא יכול לגעת בהם. זאת כדי שהפלייסהולדרים, ישויות הקוד שתפקידן לסמן תוכן דינמי כמו תאריך ושעה שישתנו בזמן אמת של שימוש, לא יעברו בטעות תרגום.

אם יתרגמו אותם בטעות אז הם עלולים להפסיק לתפקד כפיסת תוכנה ולהפוך לפיסת טקסט סטטי ולא דינמי, דבר שייצור באג בתוכנה. בתום תהליך התרגום, יש גם לעבור שלב של בדיקות. בשלב זה, המתרגם מוודא ששום מילה לא חסרה או חבויה מתחת לתמונה שמסתירה אותה, שכל הסמלים מוצגים היטב, ושהקובץ הגרפי או התוכנה תקינים.

אילו עבודות לוקליזציה את זוכרת במיוחד?
 
אני זוכרת עבודה מאתגרת במיוחד שעשינו לאחת מחברות הטלפונים הניידים הגדולה ביותר בעולם. לקוח זה הזמין תרגום מאנגלית יפנית. התוכנה בה הכתב הטכני השתמש, בדיוק שחררה את גרסת 2019 החדשה.

מסתבר שהשינוי יצר באג בתקשורת עם תוכנות התרגום שמשמשות את ענף התרגום. נכון, באגים כאלה תמיד יכולים לקרות, כי כל תוכנה משנה מדי פעם את התנהלותה. תוכנות שונות לא תמיד יודעות "לדבר" אחת עם השנייה. אך כאן, לא היה לנו זמן לחכות, ובית התוכנה של אותה תוכנה לכתיבה טכנית לא הצליח לפתור את הבאג.

מי שבסוף מצא פתרון יצירתי לבעיה הוא דווקא איש הגרפיקה שלנו. הוא הבין שע"י המרת התכנים לגרסה ישנה יותר של עורך הכתיבה הטכנית, ואז ייצוא מחדש של הקובץ, שתילת התרגום הקיים, ושמירה מחדש הבעיה תיפתר.

הלקוח שהיה מיואש לחלוטין שיבח את התפקוד שלנו ואת היצירתיות שלנו במצב בו אף בית תוכנה לא עזר.

מול איזה אתגרים את עומדת בעת מתן שירותי לוקליזציה?

אחד האתגרים הכי חשובים הוא התקשורת ותאום הציפיות. אחד הדברים שקשה להסביר ללקוחות, הוא שהתרגום יהיה טוב לפחות כמו המקור (אם לא יותר), אבל אם המקור זרוע שגיאות באנגלית, אזי שהתרגום מסתכן בלהיות עילג.

יש היום שוק פורח של כותבי קוד מהודו, אוקראינה, רוסיה, ועוד. יזמים ממהרים לתרגם את האפליקציה שלהם לשלל שפות, אך לא מודעים שהטקסט המקורי באנגלית אינו כתוב ברמה מספיק טובה. מתרגמים ישגו בעת תרגום תכנים אלו כתוצאה מכך שהשגיאה כבר במקור.

אתגרים נוספים קשורים בזמן. לקוחות נוטים להשאיר את התרגום לדקה התשעים ותשע. הרבה מאד פעמים מתבזבז זמן רב על צעדים אחרים, כמו דיונים ואישורים. כתוצאה מכך לתרגום עצמו משאירים רק יום או יומיים. זה ממש חבל, כי אם יתנו למתרגם יותר זמן, עבודתו תהיה טובה יותר.

אתגר נוסף זה יציאה מבולגנת לדרך. אם הלקוח עושה הכל בחיפזון ולא בודק עצמו היטב, גם הערות פנים ארגוניות שלא אמורות להיחשף או לעבור תרגום נשארות בטקסט ומתורגמות ביחד איתו. מה שעשוי להוביל למבוכה בעת הקרנת המצגת או הצגת הדוח הכספי.

מהם ההבדלים הבולטים בין לוקליזציית אתרים ללוקליזציית אפליקציות?

ההבדל העיקרי הוא בהתייחסות ההקשרית. גם אם באתר יש תפריטים קצרים וכפתורים, הרי שגם יש טקסט ותוכן ארוך וקוהרנטי שמסביר על המוצר ומשווק את תכונותיו. לעומתו, בתרגום אפליקציה יש מחרוזות (סטרינגים) קצרות יותר שבדרך כלל הן נטולות הקשר, ולכן מקשות יותר על פעולת התרגום.

לכן יש חשיבות במתרגמים מנוסים. קושי נוסף, למשל באפליקציות, קשור בעובדה שהן לעתים שזורות בקוד נוסף. הקודים הללו הם שומרי המקום (פלייסהולדרים) והמשתנים (variables) שפחות נהוגים באתרים.

יש צורך בטיפול מיוחד באלה, כדי שיישארו "as is" ולא יתורגמו. יש לנו מומחיות רבה בתחום, ואנו יודעים כיצד להגן על הקוד.

האם לוקליזציה תקפה רק ברשת האינטרנט או גם במוצרים המשווקים באופן מסורתי?

אני חושבת שהיום כל פעולה שיווקית צריכה לקחת בחשבון היבטים של לוקליזציה. אין להסתפק בתרגום בלבד. לדוגמא, לקוח שמייבא מוצרי שיער וצבעי שיער בלבד. הוא לכאורה יכול להסתפק "בתרגום פשוט וטוב", אך יפה יעשה אם ישקיע בלוקליזציה. כך הוא ידאג להתאים את המוצר לשוק שאליו הוא פונה.

מהו החזון לעתיד בנוגע ללוקליזציה?

לוקליזציה ממשיכה לצעוד עוד ועוד קדימה ביחד עם הטכנולוגיה. כיום לא ניתן לחשוב על חיים ללא טכנולוגיה והיא חלק חשוב והכרחי בחיינו. אני חושבת שנראה בעתיד עוד ועוד פלטפורמות חדשות ויכולות התממשקות בין מערכות שונות, שמייעלות את התהליך כולו.

בנוסף, בעתיד תרגום מכונה רק ילך וישתפר וישתלב עוד ועוד בהליכי לוקליזציה, אך תמיד נצטרך את האדם שיידע לבצע את ההתאמה הסופית של הטקסט ואת מנהלי הפרויקטים שידעו לנהל ולמקסם את התהליך כולו.

גילי קימור