באיזו שפה הכי משתלם להשתמש כדי לנצח באירוויזיון 2019?

תחרות אירוויזיון 2019 קרבה ובאה ואיתה זרם האנשים הנוהרים לאינטרנט למצוא כרטיסים לאירוויזיון.
אתם תהיו עדים לרדיפת הקהל אחרי כל העידכוניים לאירוויזיון 2019. תרגישו איך בחודש הקרוב כל השיחות שתשמעו סביבכם על התחרות יהיו על הנושאים הידועים: מה הסיכויים של השירים שישתתפו באירוויזיון 2019? כיצד השירים באירוויזיון הנוכחי משתווים לתחרויות קודמות? האם לקובי מרימי יש סיכוי לשחזר את זכייתה של נטע ברזילי שנה לפניו? ושאלות דומות. מעוניינים להפתיע את קרוביכם בהסתכלות קצת שונה על האירוויזיון? במאמר הבא תוכלו לצבור ידע על השפות הפופולאריות באירוויזיון וכיצד השפיעה השפה הנכונה על זכייתו של שיר באירוויזיון.

מאז תחרות האירוויזיון הראשונה ב- 1956 זכו 66 שירים ב- 63 תחרויות שונות מטעם איגוד השידור האירופי האחראי לתחרות. באירוויזיון של 1969 התרחש אירוע דרמטי בו 4 מדינות זכו במקום הראשון בתחרות במקביל. כמו כל תחרות שירה, כוחה של המילה המשולבת ושזורה בלחן ייחודי הוא היוצר שיר מנצח. לכן השפה בה מבוצעים השירים לקהל ולשופטים יכולה להיות בעלת השפעה מהותית בבחירת השיר הזוכה.

במאמר זה נבדוק כיצד השפיעו השפות שנבחרו ולעיתים שילובי השפות שנבחרו על הזכייה בתחרות היוקרתית.

שיטות ההצבעה בתחרות השתנו בתדירות גבוהה במשך השנים. למשל האם הקהל בוחר את המדינה הזוכה או שמע השופטים המקצועיים או גם וגם?  גם הכללים להגשת שירים לתחרות התחלפו מידי פעם לכן נטען שקשה לשוות בין תחרויות ולהצביע על מגמות שונות.

בכל זאת, לקראת גמר האירוויזיון המתקרב ב- 2019, ננסה לנתח על פי דפוסי שפה את הזכיות באירוויזיון לאורך למעלה מיובל שנותיו.

המצב בין השנים 1966-1998

הנה עובדה שתפתיע אתכם לגבי הזכיות באירוויזיון בין השנים 1966-1998 והתעניינותנו הסקרנית איזו שפה הכי השתלמה בתחרות? תופתעו לדעת כי חוקי התחרות בין השנים הללו הפכו את השאלה שלנו באיזו שפה הכי משתלם להשתמש כדי לנצח באירוויזיון לשאלה בכלל לא רלוונטית.

מדוע אתם שואלים? כי בתקופה הזאת למעט הבלחה קצרה (בין השנים 1974 ל – 1976) כללי התחרות חייבו את המדינות המשתתפות להגיש שירים בשפת האם שלהן בלבד. אני משער כי הסיבה לכך הייתה הרצון לעודד את הייחודיות הלאומית בשירים המשתתפים בתחרות. המטרה הייתה לדאוג לכך שכל זהות לאומית של מדינה תזכה לייצוג בתחרות היוקרתית.

מרבית הזכיות באותה תקופה היו לשירים שבוצעו בשפה האנגלית. שירים אלה הבטיחו לבריטניה ארבעה מתוך חמשת זכיותיה במקום הראשון ולאירלנד את כל שבעת זכיותיה באירוויזיון. זכיות שקרו באותן שנים בהן מדינה חויבה לשלוח שירים בשפתה הלאומית בלבד. ניתן לומר כי דווקא לאירלנד המצב הזה השתלם במיוחד, כיוון שזמריה הכישרוניים הפכו אותה למדינה שזכתה באירוויזיון הכי הרבה פעמיים. יותר מכך אירלנד היא המדינה היחידה עד כה שזכתה באירוויזיון שלוש פעמים ברציפות. 

זכיותיה של אירלנד התרחשו בשנים 1970, 1980, 1987, 1992, 1993, 1994, 1996. יתכן כי משום כך ביטלו את המגבלה ואפשרו למשתתפי התחרות ממדינות שונות לבחור את השפה בה ישירו כרצונם.

השפות שהובילו להכי הרבה זכיות באירוויזיון

ניתן לטעון, שמאחר שהשפה האנגלית היא השפה המדוברת בעולם, התוצאה מובנת מאליה.

הנימוק לכך ברור. מספר הדוברים הגבוה של השפה מאפשר למתחרי האירוויזיון שבחרו לשיר באנגלית כשהתאפשר להם יתרון משמעותי. היוצרים יכולים לרתום לא רק את המנגינה וההפקה אלא גם את כוח המילים של השירים עצמם.

המילים מובנות לקהל ומצליחות כמו שהן בטבעיות לחדור לליבו ולזכות בתחרות. לשם כך תרגום מקצועי אינו נדרש כלל. לכן אין פלא שזוכות מנוסות כמו אירלנד ובריטניה נהנו מיתרון משמעותי לשירים שלהן בתחרות הזאת. על מנת לנצל את היתרון של השפה מדינות רבות אחרות פעלו כך והשתמשו בשירים באנגלית בתחרות. ביניהן מדינות כמו טורקיה, רוסיה, אוקראינה, שבדיה, פינלנד ומדינות רבות נוספות ביניהן גם ישראל הקטנה שלנו. לא פחות מ -32 זכיות באירוויזיון ניתנו לשירים באנגלית.

זוכים מפורסמים כמו להקת אבבא השבדית ששרה באנגלית וזכתה באירוויזיון עם השיר "Waterloo" השאירו חותם על תעשיית המוסיקה עד היום.

הטיעון שמספר דוברים גבוה לשפה מעלה משמעותית את הסיכויים לזכות באירוויזיון מתחזק עוד יותר כאשר בוחנים את השפה השנייה בזכיותיה בתחרות. שירים בשפה הצרפתית נהנים מהמקום השני והמכובד בקרב השירים שזכו באירוויזיון. השירים זכו ללא פחות מ – 14 זכיות במקום ראשון בתחרות, כולל זכיה בשנת 1956, השנה הראשונה של התחרות. בשנה זו זכה השיר הצרפתי "Refrain" שבוצע על ידי האומן השוויצרי ליס אסיה בעיר השוויצרית לוגאנו בה התקיימה התחרות לראשונה.

אולם הטיעון שהכישרון פחות חשוב בתחרות ומספר הדוברים של שפה מהווה משתנה מכריע לזכייתם של שירים באירוויזיון במפתיע מופרך במציאות. הוא נופל למרבה ההפתעה דווקא כאשר בודקים מהי השפה הנמצאת במקום השלישי בזכיותיה בתחרות באירווזיון. האם זו השפה הספרדית מרובת הדוברים? יתכן כי זאת האיטלקית הנפוצה? אולי דווקא השפה הרוסית, בתור השפה החשובה במזרח אירופה?

התשובה היא אף אחת מהן. למרבה ההפתעה השפה הנמצאת במקום השלישי מבחינת מספר זכיותיה באירוויזיון היא לא אחרת מהשפה העברית!. שפה שהשתמשה בה רק מדינה קטנה אחת בת 8 מיליון דוברים היא מדינת ישראל. כלומר כאשר ישנו כישרון אין חובה שהשיר יהיה דווקא בשפה מרובת דוברים. מדינת ישראל זכתה שלוש מארבעת זכיותיה באירוויזיון על השירים "אבנינבי", "הללויה", ו"דיווה" שנכתבו בעברית במקומות ראשונים. למעשה רק זכייתה האחרונה של ישראל באירוויזיון מיוחסת לשיר באנגלית השיר TOY של נטע ברזילי.

אולי לאור התופעה יוצאת הדופן הזאת צריך לשאול מה מייחד את ישראל? כיצד הצליחה המדינה העברית הקטנה להנגיש שירים בשפתה היפה, האקזוטית והמסובכת לקהל האירופי הטיפוסי, לכבוש את הקהל בשלוש הזדמנויות שונות?

ניתוח זכיות ישראל בגמר האירוויזיון

ובכן זה לא היה מקרה האומנים הישראלים הייחודיים בחרו בכוונה שירים בעלי מסר אוניברסלי חוצה תרבויות, כמו למשל "הללויה". השימוש במילה הללויה בתור "הוק" – מוטיב מרכזי בשיר היה מכוון. "הללויה" היא מילה מוכרת לקהל האירופי טעונה במשמעויות נוצריות המדברות לערכים של הקהל.

אין זה מקרה ששיר הודיה לאלוהים התקבל טוב גם בקהל אירופי שלא הבין מילה בעברית, למעט המילה "הללויה". המנגינה הקליטה עשתה את השאר והובילה לזכייה. המצלולים והחריזה בשיר דיברו אל האוזן וחדרו אל הלב, כך אפילו מבלי להבין את המסר הקהל האירופי העניק את הזכייה לישראל.

התופעה חזרה גם בשיר "דיווה" שביצעה דנה אינטרנשיונל, בשיר בוצעו מניפולציות על האוזן האנושית.  השיר כלל לא היה בעברית תקנית אלא היה בג'יבריש וכל המילים שלו היו אוסף של מצלולים וחרוזים קליטים שהתחברו ביחד במנגינה הקצבית ויצרו יצירה מושכת את האוזן. 

כמו כן בוצע תרגיל נוסף שהוביל לזכייה הישראלית בתחרות. ההפקה בשיר כיוונה לקהל הומוסקסואלי שהוא הקהל האדוק ביותר של צופי האירוויזיון. ההתאמה התרבותית הזאת שמכנים אותה בעולם התרגום בשם לוקליזציה, התבטאה בלבוש האומנית, במנגינה הקצבית, בתנועות הנועזות ובשירה עצמה. מאחר שאותה התאמה תרבותית לקהל היעד הובילה להצבעה גבוהה לשיר, ניתן לומר שבזכות לוקליזציה טובה "דיווה" ניצח באירוויזיון.

שירים עם שילובים בין שפות – שיטה ייחודית לזכות בתחרות

שירים רבים באירוויזיון פעלו בשיטה מיוחדת של שילוב שפות וכמה שיותר רפרנסים למדינות האחרות שמתחרות כדי לכבוש את הקהלים שלהן. קהל של מדינה מתחרה לא יכול להצביע למדינה שלו, משום כך נגינה של מבצע על הרגשות הלאומיים של עמים אחרים דווקא משרתת אותו בתחרות.

הדוגמא הבולטת ביותר לשילוב שפות היא המבצע בנדיק סינגרס (Bendik Singers) מנורווגיה, שביצע ב1973 את השיר "זה רק משחק" (It’s just a game). הוא ביצע את השיר בלא פחות מ- 12 שפות! אנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, הולנדית, גרמנית, אירית, סרבית -קרואטית, עברית, פינית, שבדית ונורווגית. בכך הוא התייחס לכל המדינות שהתחרו באותה שנה, וקטף את הזכייה באירוויזיון. העובדה ששר באירית זו התייחסות מפתיעה מכיוון שאפילו האירים בעצמם התחרו באירוויזיון עם שיר באירית פעם אחרת בלבד.

לסיכום ניתן לומר שתחרות האירוויזיון תמיד הייתה ותמיד תהיה מעניינת מבחינה לשונית.

גילי קימור