שאלתם את עצמכם פעם מה משפיע על מי שאתם בנקודת הזמן הנוכחית. האם מדובר בגנים, באופי, בחינוך שקיבלתם בבית, בהשפעות הסביבתיות שספגתם לאורך השנים, או שאולי השילוב של כל אלו יחדיו, הוא שהופך כל אחד ואחת מאיתנו לאדם שהוא.
יתכן ולא ניתן להגיע להכרעה חד משמעית בנוגע לשאלה שנשאלה קודם, אבל משהו אחד ניתן לומר באופן וודאי והוא שהמציאות שבה אנו חיים היא חלק בלתי נפרד ממי ומה שאנחנו כבני אדם.
ואם כבר בהשפעות עסקינן, השפה, בין היתר, משפיעה מאוד על המציאות. בסקירה הבאה נסביר מדוע וכיצד שפה יכולה לעצב דעות ולהנציח סטריאוטיפים מסוימים בחברה, נתייחס להבדלים בשימוש בשפה בין גברים לנשים ונדבר על השפה כמעצבת מציאות.
עיצוב דעות והנצחת סטריאוטיפים
בכל מדינה המקומיים דוברים שפה שונה ומעבר לעובדה שמדובר בשפות שונות, לכל מדינה או קהילה, יש סגנון ותרבות שיח שונים. ניקח לדוגמא את ארצות הברית, שם מדברים אנגלית בעשרות מדינות. השימוש בשפה האנגלית משתנה ממקום למקום, בין אם מדובר על מבטא, סלנג או הקשרים תרבותיים שיש למילה כזו או אחרת בכל אזור.
כמו כן, חשוב להבהיר ששפה היא לא רק מילים, אלא הרבה מעבר. השפה היא גם בחירת המילים, שהרי לכל מילה יש כמה מילים נרדפות והבחירה במילה כזו ולא במילה אחרת, משפיעה על הרכב המשפט כולו וכמובן, גם על המסר.
ניתן לראות מסרים ש"הולכים לאיבוד" כשאנחנו מנסים לתרגם מעברית לאנגלית את המחשבות שלנו, בהנחה שאיננו דוברים אנגלית כשפת אם, מה שיוצר פערים בתקשורת וזו רק ההתחלה.
כמו כן, מלבד בחירת מילים, גם לדקדוק יש השפעה על השפה וכפועל יוצא מכך, על המציאות. אנשים מתרבויות שונות בוחרים להשתמש בשפה באופנים שונים והדרך שבה הם בוחרים להתבטא, משפיעה על השפה וחשוב מכך, על המציאות. למשל, במדינות מערביות יבחרו לומר "כהה עור" ולא "כושי", בקהילות פמיניסטיות ישתמשו בלשון נקבה, גם אם יש גברים בחדר וכך הלאה.
איך שלא נסתכל על זה, השפה מעצבת דעות ויש לה כוח רב, כוח להשפיע על המציאות, לחולל שינויים ומהפכות ולמרבה הצער, גם להנציח סטראוטיפים ולבסס הבדלים בין המינים, בין דתות ובין מעמדות.
לדוגמא, לקרוא לאישה "כוסית" ולתאר אותה רק על ידי איבר המין שלה, זו שפה שמנציחה סטטוס קוו שוביניסטי ונראה שעד שלא ייעשה שינוי מהותי באופי השימוש בשפה, הסטריאוטיפ לפיו האישה היא לא יותר מגוף שנועד לשרת את צרכיו של הגבר, יישאר כפי שהוא.
הבדלים בשימוש בין גברים לנשים
השפה מעצבת מציאות מבחינה תרבותית ואם נרד למיקרו, גם מבחינה מגדרית. כפי שכבר הדגמנו לעיל על קצה המזלג, השימוש בשפה מייצר סטריאוטיפים על נשים וכמו כן, גם על גברים.
למשל, גבר ששוכב עם הרבה נשים הוא "גבר" ואילו אישה ששוכבת עם הרבה גברים היא "מופקרת". כך מאלצים אותה באמצעות השפה להמשיך לשרת מיתוסים ישנים, שאינם רלוונטיים לימנו ושלא מותירים לאדם בחירה חופשית להיות מה שהוא או היא רוצים להיות.
מלבד הנצחת דעות, ניתן לראות שוני ממשי בשימוש בשפה בין גברים לנשים. נשים נוטות לרוב לדבר על דברים בצורה יותר רגשית, רומנטית ופיוטית ואילו גברים מקצרים במילים ומעדיפים להימנע משיח שעלול להיתפס פגיע או חלש. השפה שנשים משתמשות בה, ככלל, פחות בוטה מאשר זו שבה משתמשים הגברים והשימוש השונה מייצר מציאות שונה עבור גברים ונשים.
מעצם התפקידים החברתיים המסורתיים, רוב הנשים והגברים משתמשים בשפה באופן שונה ויש עניין מהותי שקשור לשאלה - מה מותר ומה אסור לכל אחד ואחת מאיתנו לומר ואיך השפה שבה אנו משתמשים משפיעה עלינו ולא פחות חשוב מכך, על איך שהחברה מסתכלת עלינו.
ההשפעה של השפה על תקשורת
נקודה אחרונה בהקשר של השיח על שפה כמעצבת מציאות, קשורה בשוני הקיים בין אדם שדובר עברית (או כל שפה אחרת) כשפת אם ואדם שאיננו. כשאנחנו מתקשרים עם אדם שאיננו דובר עברית, אלא למד אותה במהלך השנים, לרוב נשתמש בשפה פשטוה יותר. בשיח ה"פשוט" הזה הרבה מילים נעלמות, הסלנג פחות מובן ולעיתים יש צורך להסביר יתר על המידה רעיונות.
כשאנשים מגיעים מתרבות שונה ומנסים לתקשר בשפה זהה, לא אחת מתמסמסים בדרך מסרים והקשרים ואפילו כשמדובר על זוגיות בין בני זוג שאינם דוברים אותה שפה אפשר להבחין בקשיים שהשפה מייצרת.
העובדה ששני הצדדים יודעים לדבר עברית, לא מספיקה כדי לאפשר תקשורת פורה ומובנית. שכן שפה, כפי שכבר אמרנו קודם, היא הרבה יותר משק מילים, אלא היא מעצבת מציאות ונגדיל לומר, אף מייצרת מציאות במקרים מסוימים.
רוצים "לדבר על זה"? פנו אלינו ונשמח לשוחח!