העולם העשיר של עריכה ספרותית

ד"ר מלכה מגנצא היא ד"ר לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים שכתבה ספרי ביקורת ספרות רבים. מלכה היא משוררת שהוציאה לאור ספרי שירה ועורכת מקצועית. ברפרטואר עבודותיה ערכה ד"ר מלכה את זוכה פרס ישראל לביקורת ספרות פרופסור גרשון שקד ועוד רבים אחרים.

היי מלכה בתור עורכת ספרות מהי לדעתך ספרות טובה?

ספרות טובה היא ספרות שמעוררת בי עניין מבחינה רגשית או אינטלקטואלית הכי טוב שניהם ביחד. ספרות שמעוררת בי הזדהות. ספרות שגורמת לי להבין את המניעים של הדמויות ולהתחבר אליהם. ספרות שמחדשת ופורצת גבולות. באופן כללי מה שמפעיל לי את המוח, מעורר לי את הלב. יצירה שמצליחה לעשות זאת היא בעיני יצירה מוצלחת.

כמה שנים את עוסקת במקצוע ומה למדת על כתיבה ועריכה לאורך השנים?

אני עורכת כבר 50 שנה. מה שלמדתי על כתיבה ועריכה לאורך השנים הוא שיש להיכנס באופן עמוק לעולמו של היוצר. חובה להיות נאמן לרגש של היוצר, אין להשתלט עליו. צריך לנקוט בעבודות עריכה סבלנות ואורך רוח ולזכור שכל טקסט הוא שונה.

חשוב לבדוק לעומק את המוטיבציות מאחורי שימוש במילים מסויימות ו"לעשות שיעורי בית". לדוגמא, ישנן עבודות עריכה שבהן הייתי סורקת את המילון העברי של אבן שושן במשך שעות, כדי למצוא את המילה המדוייקת שיש להשתמש בה.

מה הם האתגרים שאת עומדת מולם כשאת צריכה לערוך טקסט?

האתגר העיקרי הוא לסלק את העדפותיי האישיות כדי להישאר נאמנה למקור. חשוב שהכתיבה של היוצר תהיה נאמנה למה שהתכוון ולא פחות חשוב שתהיה משכנעת וברורה עבור קוראיו. אני חייבת ליילד את הטקסט של הלקוחות שלי כדי שהוא יהיה ברור ונוגע ככל האפשר.

אני עדה לכך במיוחד בשירה מודרנית, ישנו הרבה ערפל בראשם של הכותבים ותפקידי כעורכת הוא לפזר את הערפל הזה. רק כך היצירה תיגע בקהל אליו נועדה. זו המשימה בעריכה של כל טקסט בין אם הוא שיווקי, עיוני או ספרותי.

אילו עבודות עריכה את זוכרת במיוחד לטובה? מה היה מיוחד בהן?

אני זוכרת לטובה את תהליך הכתיבה של ספר השירה "נשיקה ופיגיון" אני זוכרת את האינטראקציה הטובה שהייתה לי עם הכותב. בעריכת טקסט ליצירות ספרות לא מספיק להיות רק מול הטקסטים, הכרחי לשבת מול האדם במיוחד כאשר היצירה מעורפלת.

אני זוכרת איך ישבתי איתו על כל מילה ופסיק. לעיתים אפילו התווכחנו ברוח טובה על שימוש במטאפורה מסויימת לעומת מטאפורה אחרת. תמיד חשוב להביא צידוק, מדוע לדעתך המקצועית כעורך הנוסח שלך עדיף על הנוסח הקיים? יש לזכור שעריכה גם עלולה להזיק ליצירה אם היא לא נעשית נכון.

אחד הכללים שהסכמתי עם היוצר בעבודה על הספר היה: לא לשנות אף מילה כל עוד לא מצאנו אלטרנטיבה טובה יותר שתוכל להחליף אותה. אהבתי את העומק של הרבדים הרגשיים והספרותיים שחדרנו אליהם בתהליך העריכה.

עבדנו בתהליך העריכה ההוא באופן מאד לא שגרתי למקצוע העריכה בדרך כלל. בגלל שעריכת יצירות היא עניין מאד אינטימי היינו נפגשים במשרד ועובדים תשע שעות ביום במשך חודשים ארוכים. לעיתים על שינויים קטנים של מילה פה ומילה שם אך לשינויים הללו הייתה חשיבות מכרעת להבנה הכוללת של היצירה.

האם ישנם כללים מיוחדים לעריכת ספרות לעומת עריכת ז'אנרים אחרים כמו שירה וכתיבה עיונית?

ברור שאין כללים מוחלטים, אלא רק טעם אישי של הכותב העורך והקהל. העורך משתדל להתאים את היצירה כמה שאפשר לקהל כדי שתתקבל בצורה הטובה ביותר. כשמדובר בעריכה של שירה, ספרות יפה או טקסטים עיוניים הנורמה הכללית מחייבת שהטקסט יהיה מדוייק, לא מסורבל, נקי מקלישאות, וידגיש רק את התוכן שהכי חשוב להדגיש. יש להימנע ממצב שבו "מרוב עצים לא רואים את היער", כי עלולים לאבד את הקוראים.

הסגנון בשירה מודרנית כיום קצת יותר קרוב היום לפרוזה. למעשה, ישנן לעיתים השקות בין הסגנונות השונים. בעבר עריכת שירה דרשה עמידה בנורמות לשוניות נוקשות. למשל, שמירה על חריזה מדוייקת, שמירה על אחידות מטאפורית, הבטחה של היגיון פנימי ביצירה. ארגון תקבולות בין שורות בטקסט כדי להראות התפתחות בתוך השיר.

היום הז'אנרים במידה רבה התערבבו. אין באמת חוקים ברורים כי הכול עניין של טעם. סוד הצמצום הוא חיוני בעריכת שירה גם כיום. אחד הכללים החשובים לגבי שירה הוא: לא להגזים. לעיתים קרובות "כל המוסיף גורע".

לעומת זאת, כשעורכים כתיבה עיונית נדרשת עבודת מחקר מעמיקה. הן מבחינה ביוגרפית והן מבחינה תמטית. חשוב לבדוק את הסימוכין לכל טענה כדי שעריכת המחקר תהיה רצינית ותעמוד בסטנדרטים המחמירים של האקדמיה. בעיני יותר קשה לערוך כתיבה עיונית מאשר כתיבה יצירתית. מדוע? דווקא בגלל שיש פחות חופש ויותר נורמות מקצועיות לעמוד בהן.  

כיצד את מאזנת בין נאמנות לכוונת המשורר שאת עורכת לבין שינויים הכרחיים לטובת היצירה?

אני משתדלת לזקק את כוונת המשורר כדי שתהיה מוגדרת לעצמו ומובנת ומשכנעת לקהל שקורא אותה. יצירה שאיננה ברורה לי אני חושדת שהיא תשפוכת רגשית. חייבים לקרוא פעמים רבות את היצירה כדי להבין לעומק מהי אמירת היוצר. לאחר מכן, לבנות בטקט לעריכה סדר והיגיון פנימי.

לדעתי, חשוב בעריכת שירה לבדוק שכל הדימויים מתאימים אחד לשני ונובעים אחד מתוך השני. אולי אני קצת מיושנת, אבל אני מאמינה שעריכה טובה של שיר צריכה לדייק אותו עד רמת הדימוי שהכי משקף לציבור בבהירות את כוונת המשורר.

יש לתת את הדעת לפרטים הקטנים בטקסט. אפילו לסימני הפיסוק. זאת מכיוון שעריכה בכלל ועריכת שירה בפרט היא סוג של ניתוח עדין של הטקסט. ניתוח המיועד להפיק ממנו את מירב הפוטנציאל.

טקסט שמצליח לחדור לקהל היעד שלו הוא ההצלחה של העורך לא פחות משל היוצר וזו תחושה מאד מספקת.

אילו תכונות לדעתך חשוב שיהיו לעורך מקצועי?

סבלנות, ירידה לפרטים קטנים, נטייה להעמיק, ניסיון עם טקסטים מהתחום. כדי לדעת לערוך כמו שצריך טקסט חובה לקרוא הרבה מהתכנים הנהוגים בתחום של העבודה. כך ניתן לקלוט את הציפיות המצופות ממך כעורך ולעמוד בהן.

מדוע קריאה של ספרות ושירה עברית וכללית היא בסיס חשוב לעריכת יצירת ספרות?

כי קריאה רבה מסייעת לגבש את הקריטריונים המקצועיים ואת הטעם האישי. זאת על ידי השוואה של היצירה ליצירות מקבילות מאותה תקופה או מתקופות קודמות. במיוחד יצירות של אותו יוצר. ניתן באופן זה לנפות קלישאות, לפרש את כוונת הסופר בצורה ברורה. אפשר להבין איפה הכותב מחדש ועוד דברים רבים וכך להעשיר את הטקסטים.

אילו כישורים יש ללמוד לדעתך כדי להיות עורכת מצליחה?

יש להכיר היטב את השפה שבה היוצר כותב. לדוגמא כדי לערוך את עגנון חייבים לשלוט בכל הביביליוגרפיה שהיוצר לומד ממנה. אצל עגנון למשל, ישנם הרבה הרמזים מקראיים. לדעת את הספרות שהיוצר מסתמך עליה חיוני כדי לחדור לכל הרבדים של היצירה.

גילי קימור