אילו השלכות יש לחוק החדש בארצות הברית לגבי התאגדות מתרגמים?

ב-19 במרץ 2021 התכנסו במסגרת כנס של ה-ALC, ארגון חברות השפות שפועל כלובי לאינטרסים של תעשיית השפות בארה"ב 70 נציגים. הם היו מ-17 מדינות שונות בארצות הברית כולל המחוזות פורטו ריקו ומחוז קולומביה. אחד הנושאים החשובים שהיו על סדר היום בכנס הוא הנושא של גמישות בסיווג העבודה. כלומר: איך ניתן להעסיק מתרגמים ומתורגמנים בלי שהם בהכרח יחשבו עובדים רשמיים בחברה?

זאת משום שבשישי למרץ בבית הנבחרים האמריקאי בעל הרוב הדמוקרטי עברה הצעת חוק שנקרא חוק ה-PRO (protect worker organizing) חוק זה אמור להקל על האפשרות של עובדים להתאגד. החוק גם אמור להקל עליהם לנהל משא ומתן קיבוצי בשם קבוצות גדולות של עובדים.

החוק צפוי להשפיע על מעמדם של רבע מיליון עובדי תעשיית התרגום בארה"ב. כמו כן אולי תהיה לו השפעה מרחיקת לכת גם על חברות בינלאומיות שיושפעו ממנו בעודן סוחרות בכלכלה העולמית. כמו כן, תיתכן גם השפעה עקיפה של החוק הזה, אם הוא תקדים שעוד מדינות יאמצו בעקבות ארצות הברית.

יש להדגיש הסיכוי שהחוק יעבור בסנאט האמריקאי לאור ההתנגדות של המפלגה הרפובליקנית לא גבוה.

מהו חוק ה-PRO?

חוק ה-PRO שנועד להגן על זכותם של עובדים להתאגד ולהגן על זכותם להתאגד ועל זכותם של ארגוני העובדים לנהל משא ומתן קיבוצי עבר בסנאט בתמיכת המפלגה הדמוקרטית. מטרתו היא לשנות את האיזון המוטה לכאורה בין עסקים גדולים לבין ציבור העובדים הכללי וליצור שוויון כוחות ביניהם.

אלו כמה מסעיפי החוק: ראשית, החוק מאפשר לארגונים לעקוף תקנות של מדינות שונות בארה"ב ולחייב עובדים לשלם שכר לאיגודי העובדים לטובת ניהול משא ומתן ויצירת חוזי עבודה כוללים לקבוצות גדולות של עובדים. ההיגיון הוא שמי שנהנה מההטבות של משא ומתן ארגוני צריך לתמוך כלכלית באיגוד העובדים שהשיג את ההטבות הללו.

שנית, למעסיקים יהיה אסור בחוק להתערב או להפריע לבחירות בתוך איגוד מקצועי. לעיתים חברות גדולות עושות שימוש באסיפות חובה בתוך המשרדים שלהן כדי להתערב ולחבל ביוזמות ארגוניות של איגוד העובדים. שימוש זה יהפוך במסגרת החוק לבלתי חוקי. כמו כן, יתאפשר לעובדים לנהל את הבחירות לאיגוד המקצועי שלהם מחוץ לבינייני החברה העסקית בה הם עובדים.

נראה שזה סעיף שנועד לא לאפשר לחברות העיסקיות לשלוט בארגוני העובדים באמצעות קידום אנשים הקרובים לאינטרסים של ההנהלה הבכירה.

שלישית, חוק ה-PRO יאפשר לאירגוני עובדים חדשים להשתמש בבוררים ומגשרים כדי ליישב מחלוקות על חוזי העסקה בין העובדים לבין ההנהלה. דבר שייתן יתרון מסוים לארגונים המקצועיים בעת המו"מ מול ההנהלות של החברות בהן הם פעילים.

רביעית, החוק יאסור על מעסיקים להשתמש בסטטוס ההגירה של עובדים כנגדם בעת קביעת חוזה ההעסקה. בכך צפוי שכרם של עובדים מהגרים לעלות, כיוון שמעמדם הזמני במדינה לא יוכל לשמש כנגדם כלי לחץ כאשר הם מנהלים משא ומתן על זכויותיהם.

חמישית, החוק יטיל סנקציות כספיות על מנהלים בכירים כולל מנהלי תאגיד שמפרים את זכויות העובדים. כלומר זו נתינת שיניים להסכמי זכויות עובדים ברמה החוקית תוך השלכות משפטיות על הפרתן.

מהי עמדתה של שדולת חברות השפות הגדולות?

השדולה של תעשיית השפות ALC חשה מאויימת מהחוק ולכן דוחפת: "להחריג מהחוק חברות בתעשיות עתירות ידע". על ידי כך היא מבקשת למנוע מ-187,000 עובדי תעשיית התרגום המוגדרים כעובדי קבלן לקבל מעמד של עובדים באותן החברות. מדובר על 75% מעובדי תעשיית התרגום.

ככל הנראה החשש הוא משיתוק העסקים ועליית העלויות של עובדים בשל ההקלות על התאגדות וחיזוק כוחם של האיגודים המקצועיים. החברות העסקיות טוענות שמתן כוח שכזה לארגונים המקצועיים יפגע בכלכלה ויוביל לפיטורי עובדים משמעותיים או להימנעות משכירת עובדים. זאת מפני שהעלויות של עובדים עלולות להיחשב לא כדאיות לעסק.

בנוסף לכך קיים ערפול רציני בחוקים דומים כמו חוק גיג בקליפורניה בשאלה מי נחשב עובד על פי החוק? לאמיתו של דבר בחוק גיג עצמו הצליחו חברות התרגום באמצעות ה-ALC להשיג החרגה של מתרגמים ומתורגמנים מוסמכים מהחוק כך שלא יחול עליהם.

עמדתי האישית לגבי החוק

אני חושב שכל חוק שמגן על האפשרות של עובדים לבחור בחופשיות ובשקיפות את הנציגים שלהם לארגוני העובדים ומקל באמצעות מתן בוררות על האפשרות לנהל משא ומתן לקראת הסכמי העסקה שמקובלים גם על העסק המשלם וגם על נציגי העובדים הוא דבר חיובי.

אני חושב שמתן שיניים להגנה על זכויות עובדים באמצעות סנקציות פליליות על מפרים, כמו קנסות על אנשי הנהלה בכירה שמפרים זכויות שכבר הובטחו בחוזה היא דבר חיובי. להסכם צריך להיות משקל ולהפרתו הגיוני שיהיו השלכות חמורות.

אני מתנגד לסעיף הראשון של החוק שמקל על האיגודים המקצועיים לכפות את דעתם ואת הדרישות הכספיות שלהם על עובדים שלא מעוניינים לשתף איתם פעולה. זכויות העובד הקטן צריכות להיות מוגנות לא רק מהמעסיק אלא גם מאיגוד מקצועי דורסני. ארגון שלא בהכרח משקף תמיד את האינטרסים של העובד.

אני מתנגד על ההגנה בחוק על עובדים מהגרים בעת המשא ומתן התעסוקתי. עסקים תמיד עתידים לשלם פחות למהגרים לעומת עובדים שהם אזרחי קבע במדינה וצברו בה ניסיון תעסוקתי רב וזכויות לאורך השנים. הגנות שכאלה יהוו תמריץ להתגברות ההגירה ורק יובילו לדילדול שכרם של מהגרים חדשים וישנים בטווח הבינוני ואף לפגיעה בהשתכרות של עובדים לא מהגרים בטווח הארוך.

הייתי מציע לעשות משאל בקרב עובדי תעשיית התרגום כדי להבין את עמדתם ביחס לחוק ומה הצרכים לדעתם בהם יש דרישה להתערבות חוקית של המדינה.

סיכום

למתנגדי החוק ולמצדדיו ישנם טיעונים טובים יתכן שיש טעם לקבל רק חלקים מהחוק ויש לבדוק באופן יותר פרטני את החלתו על מומחים מתעשיית התרגום בין עם מדובר במתרגמים, מתורגמנים, עורכים, כותבי תוכן, מתמללים, מומחי לוקליזציה ועוד.

לחוק אין סיכוי גבוה לעבור בסנאט האמריקאי אך אם הוא יעבור הוא ישפיע על רבע מיליון עובדי תעשיית התרגום בארצות הברית ואולי יהיו לו אף השפעות יותר מרחיקות לכת. אנו נמשיך לעקוב אחרי החוק ומאבקים נוספים העשויים להשפיע על עובדי תעשיית התרגום ונדווח לכם.

גילי קימור