כיצד ניתן לסחוף אחריך את קולות העולים החדשים? הדוגמא הצרפתית

בסדרת מאמרי "בחירות לפנינו" אנו נבחן לעומק כיצד מפלגות פונות באופן ייעודי לקהלי יעד, הן עולים חדשים והן אוכלוסיות מיעוט אשר אינן דוברות עברית, ומנסות לסחוף אותן להצביע להן. במאמר זה, הראשון בסדרה נשאל לקראת הבחירות כיצד זוכים בקולות העולים הצרפתים?

פלח העולים היהודים מצרפת בעלי זכות ההצבעה בבחירות הקרובות מונה כחמישה מנדטים.
כלומר לו אדם כריזמטי יצליח לסחוף אחריו את הקולות של כל עולי צרפת בישראל כמקשה אחת הוא יכול להיות סמוך ובטוח שיעבור את אחוז החסימה. אכן כוחה של הקהילה הצרפתית בישראל עד כדי כך משמעותי. הוא יכול להיות ההבדל למפלגה בין ייצוג בכנסת לבין שקיעה והיעלמות תחת אחוז החסימה.
הוא אפילו יכול בנסיבות מסוימות להטות את הכף בין ניצחון והפסד בבחירות 2019 ההולכות וקרבות.

שיעורי הצבעתם של היהודים הצרפתים

כוחה של הקהילה הצרפתית בישראל מעורר שאלות חשובות: האם עולי צרפת בישראל בכלל מצביעים? האם קיים שוני בכמות המצביעים ביניהם לבין ישראלים אחרים? אילו ערכים מלכדים מאחוריהם את מרבית הקהילה היהודית - צרפתית בישראל? האם קהילת יהודי צרפת נוטה בעמדותיה לכיוון פוליטי מסוים? וכיצד פוליטיקאי באמצעות שירותיי לוקליזציה מותאמים היטב שיתאימו את מסריו למשאלות ליבם של יהודי צרפת העולים יכול ללכד מאחוריו את העולים החדשים?

לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה אשר ניתחו את בחירות 2013 נמצא שהסיכוי שעולים חדשים יצביעו בבחירות בישראל הוא קצת יותר נמוך מאשר בקרב שאר האוכלוסייה. ניתן להסביר זאת אולי בשל מחסום השפה ממנו סובלים העולים החדשים. מחסום זה המקטין את חשיפתם למידע פוליטי יקר ערך ואת הבנתם לגבי הזירה הפוליטית הישראלית עלול להוביל לשיעור הצבעה נמוך.

יתכן שגם האכזבה מהבטחות כוזבות של מפלגות עלולה להוריד את אחוזי ההצבעה של העולים החדשים. אולי משום כך סקר מקור ראשון בנוגע לאוכלוסייה היהודית צרפתית בישראל מביא את הנתון הבא: כ-7% מעולי צרפת בישראל אמרו שלא יצביעו בבחירות הקרובות.

למרות העננה שאולי מסבים נתונים אלו למומחי השיווק הפוליטי המתמקדים באוכלוסייה הצרפתית, עדיין קיים בקהילת עולי צרפת פוטנציאל אלקטוראלי גדול ופעיל ששיעור הצבעתו מגיע ל- 97% הצבעה.
אין פלא אם כן שמפלגות רבות נעזרות במומחים של חברות תרגום מקצועיות כדי לתרגם באופן משכנע מסרים פוליטיים לקהל הבוחרים הצרפתי. ישנם אפילו גורמים פוליטיים המגדילים לעשות ובונים קמפיין פוליטי ייעודי מותאם באופן מדויק לתפיסותיו של קהל עולי צרפת.
קמפיין כזה כבר איננו מצריך תרגום אלא דורש התמחות במיומנות הלוקליזציה.

חשיבותה של לוקליזציה במהלך בחירות

מהי לוקליזציה? לוקליזציה היא התאמת תוכן, לרוב מסרים שיווקיים, לציפיות של קהל היעד תוך התחשבות בערכים, הסמלים, האמונות והנורמות התרבותיות שלו במטרה לחדור אל תודעתו של קהל היעד ולגייסו לצדך. הלוקליזציה משולה לנערה יפה ופופולארית הנחושה להשיג תשומת לב חיובית מהקהל שסביבה. לצורך משיכת האנשים סביבה הנערה זוקפת את אוזניה ומקשיבה בסבלנות בניסיון להתחקות אחר הנורמות המקובלות, והמשאלות הכמוסות של האנשים בסביבתה. לאחר שהיא מגלה מהן הציפיות הללו, משנה נערת הלוקליזציה את הופעתה כדי להתאים לבקשות הקהל ולכבוש אותו.
בקיצור ניתן לומר: לוקליזציה המתבצעת נכון היא תעמולת הבחירות המושלמת.

מה חשוב לקהל עולי צרפת? איסוף נתונים מגביר את הסיכוי לניצחון בבחירות

כשמנתחים את קהל עולי צרפת בישראל מזהים שמרביתו קהל יותר דתי, יותר לאומי ויותר קפיטליסט. הערכים החשובים לעולי צרפת (על פי תשאול מדוקדק שביצעתי טרם כתיבת מאמר זה ג.ק) מתאפיינים במתן חשיבות גדולה לקדושתה של העיר ירושלים, אשר הם בעד שמירתה מאוחדת לעד, תמיכה בהתיישבות ביהודה ושומרון, חיזוק הזהות היהודית, עידוד עליית יהודים נוספים מצרפת, שמירה על ביטחון המדינה, הנהגת כלכלת שוק ושוויון הזדמנויות.

שוויון ההזדמנויות הוא ערך חשוב במיוחד עבור עולי צרפת שהם משכילים ברובם. בשל קשיי השפה חלקם מתקשים להשתלב בשוק העבודה הישראלי בהתאם להשכלתם המקצועית והאקדמית. כלומר ערך זה הוא יותר עמוק מרעיון שעולי צרפת תומכים בו, למעשה זהו צורך קיומי שלהם. מפלגה אשר תענה לצורך הזה תוכל לזכות בקול היהודי - צרפתי. מפלגה שתצליח לממש את הבטחותיה להעסקה הוגנת לעולים מצרפת, תזכה לא רק להצבעה חד פעמית אלא לתמיכה נאמנה ועקבית של יהודים עולי צרפת.

מי המפלגות המתחרות על הקול הצרפתי ומהו שיעור ההצלחה שלהן?

סקר של מכון מחקרי הגל החדש שבוצע בתחילת שנת 2018 ופורסם בעיתון מקור ראשון בדק ומצא אישוש למרבית השערות מאמר זה. בסקר אנו נוכחים לראות שלמרות שיעור מתלבטים גבוה עדיין של 26% מהמצביעים הצרפתיים - יהודיים שעדיין לא החליטו למי להצביע אנחנו בכל זאת רואים תמיכה עמוקה במפלגות ימין קפיטליסטיות ובמפלגות דתיות. נתון זה כמובן איננו מפתיע משום שקהילת יהודי צרפת בישראל מתחלקת ל81 אחוז המזדהים כאורתודוקסים (33% דתיים 30% מסורתיים ו15% חרדים) ורק 19% חילונים בלבד. כלומר ניתן לומר שמפלגה אשר תקדם בקהילה מסרים של חיזוק וחידוד הזהות היהודית תמיכה בשלמות הארץ ובשמירת אחדות ירושלים תזכה לתמיכה רבה.

בסקר ניתן להבחין כפי ששיערנו ששיעור עצום בקרב הקהילה הצרפתית בישראל (72%) מזדהה עם עמדות ימניות ברמה כלשהי. ההזדהות כמובן מתבטאת בנטיות ההצבעה., על פי סקר זה הליכוד לוקח את מרבית הקולות של יהודי צרפת (26%). במקום השני אחריו נמצא הבית היהודי עם 17% מקולות היהודים הצרפתים. (הסקר הוא לפני עזיבת נפתלי בנט את הבית היהודי והקמת מפלגה עצמאית).

האם תוצאות אלו הן תוצאה של לוקליזציה מוצלחת וקמפיינים מיועדים לישראלים דוברי צרפתית?
או שהתוצאות היו מתקבלות בכל מקרה בשל זיקתה הטבעית של הקהילה לערכי יהדות מסורתיים?

התשובה לשאלה הזאת היא כנראה שתי הסיבות נכונות. מצד אחד מסיבות תרבותיות קהילת עולי צרפת אכן יותר ימנית ודתית, מצד שני מפלגות מסויימות כמו ש"ס וכמו "הימין החדש" מפעילות קמפיינים ממושכים בקהילת יהודי צרפת בכדי לגייס את קולם. המפלגות מסתייעות בעורכים מקצועיים בכדי לנסח ולחדד את המסרים שידברו אל ליבם של יהודי צרפת בשפה הצרפתית.

מאד יתכן שהבטחתו של בנט לקדם את עלייתם של יהודים מצרפת בעזרת הכלת מודל עליה מצליח בשם "נפש בנפש" היא אחת הסיבות לתמיכה שהוא מקבל בציבור הצרפתי. הבטחה זו היא חלק מקמפיין בחירות מיועד לקהל הצרפתי והיא סוג של לוקליזציה מיוחדת לקהל זה.

חומר על הבטחותיו של בנט לעולי צרפת בניסיון לגייסם לצדו ועל ניסיונותיה של ש"ס להשיג את הקול הצרפתי ניתן למצוא כאן. מהתמונה הפוליטית כיום עולה בבירור המציאות הבאה: מפלגות לא רואות בקולם של יהודי צרפת קול נעול למפלגה מסוימת שאין מה להשקיע בגיוסו. הן מנהלות מאבק עיקש ונחוש באמצעות לוקליזציה מותאמת היטב על קולם של יהודי צרפת.

חברות תרגום רבות מוצאות את עצמן עוזרות למפלגות הפוליטיות השונות להילחם על ליבם של המצביעים העולים ולא רק מקהילת עולי צרפת. שירותיי תרגום מסייעים למשוך קולות מקהילות נוספות כמו עולי רוסיה ועולי אתיופיה. ציבור נוסף של אנשים שבחלקם הגדול אינם דוברי עברית אוכלוסיית ערביי ישראל דורש גם הוא התאמת שפה מיוחדת ומצריך מרוב המפלגות להיעזר בשירותיהן של חברות תרגום.

על כך במאמרים הבאים בסדרה.

למאמר השני בסדרה בחירות לפנינו.

למאמר האחרון בסדרה בחירות לפנינו.

גילי קימור