איך מתרגמים מוצלחים שומרים על קריירה משגשגת?

שלום, אנחנו מאחלים לכם שנת 2023 נעימה.

בעודנו נכנסים לשנה החדשה, אנו מקבלים שוב הזדמנות לשינוי, לשיפור ולגילויים חדשים. במהלך תחילת השנה, אנשים רבים מנצלים את הזמן כדי להחליט החלטות שיובילו לשיפור חייהם, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית.

בשנה שעברה, טומדס ראיינה כמה מהמתרגמים הטובים ביותר בתעשייה  על החוויות שלהם. זאת כדי לקבל עצות שיביאו השראה למתרגמים צעירים בתחילת הקריירה שלהם. אך איכשהו אנו מרגישים שלא חקרנו לעומק את כל המשתנים שיוצרים קריירה מצליחה בתעשיית התרגום.

לכן שאלנו שוב מתרגמים רבים משפות ומתחומי התמחות מגוונים כמה שאלות ממוקדות על פיתוח קריירה ועל מערכות יחסים. וקיבלנו כמה תובנות מעניינות מניסיונם המקצועי העשיר.

אנחנו מקווים שהתובנות מאנשי מקצוע מנוסים ומצליחים יעודדו מתרגמים צעירים וישפיעו לטובה על כושר ההחלטה שלהם. אנו מקווים שגם המתרגמים הצעירים יעזרו אומץ וישתפו אותנו במסע המקצועי שלהם בעולם התרגום. תוכלו לבחון כאן את המאמר הקודם שלנו.

נכון לעכשיו הנה מה שלמדנו.

האם הסמכות רשמיות הכרחיות?

בקרב כל המתרגמים שלנו התפתח קונצנזוס: השגת הסמכות רשמיות היא רעיון טוב למתרגמים בתעשיית התרגום.

"לחלוטין, הסמכות בעולם התרגום הן הכרחיות" אומרת המתרגמת ביאטריס קארליני (המתרגמת בשפות איטלקית, אנגלית וצרפתית). "לעיתים יש דימיון בעיני בין תעשיית התרגום לתעשיית המוסיקה, מי שמסוגל לקרוא תווים לא בהכרח יהיה מסוגל לנגן בפסנתר. ידיעה טובה של צמד שפות לא בהכרח הופכת אנשים למתרגמים או מתורגמנים טובים".

ג'וליה ברוגנטי (מתרגמת לאיטלקית, אנגלית וספרדית) אומרת: "ללא חינוך מסודר במקצוע התרגום, אולי תהפכו למקצועיים בתחומי התמחות אחרים. אבל זה לא מבטיח שתבינו באמת כיצד השפה בנויה ועובדת. לא בטוח שתדעו מה מותר ומה אסור בעת התרגום. (זאת במיוחד בשפות בהן החוקים כלליים יותר ונתונים לפרשנות). יתכן שתיצמדו יותר מידי למקור בלי לדעת זאת או שתאבדו את המסרים המקוריים בעת התרגום".

פדרו איבו קאלדאס (מתרגם לפורטוגזית ולאנגלית) מעיר שלימוד מסודר של מקצועות בתעשיית התרגום, לא כולל רק פיתוח יכולת לדבר ולהבין את שפת היעד.

הוא אומר: "הלימוד המסודר של מקצועות השפה, מאפשר לאנשים להיחשף למספר תיאוריות וכלים שנועדו לסייע לכם. הכלים הללו יהפכו לאחר אימון לטבע שני בקריירה המקצועית של מתרגם.

למשל, תוכלו ללמוד כיצד לחקור, לבנות אסטרטגיה, ליישם ידע טכני כמו למשל לדעת מתי וכיצד להשתמש בכלי CAT, ולפתח יכולות עריכה יעילות". הלימוד המסודר הופך את תהליך התרגום להרבה יותר נוח ויעיל.

לדעתו של לואיק אבודי (המתרגם לשפות אנגלית ספרדית וצרפתית) הסיבה העיקרית שיש לעבור לימוד מסודר היא "משום שזו הזדמנות לתרגל ולהפגין יכולות ותחומי התמחות שישמשו יתרון על מתחרים בתעשייה".

פיא מיונג ג'ין לאמפרט (המתרגם לאנגלית ולגרמנית) אומר: "אני מאמין שהסמכות רשמיות בתחום השפה מבטיחות שהתרגום עומד בסטנדרט האיכות הגבוה ביותר. זאת במיוחד כאשר ההסמכה כמתרגם לצמד שפות מסוים מלווה גם בהתמחות בתרגומים לתעשייה ספציפית."

עאיישה מוסא (המתרגמת לאנגלית ולערבית) מרחיבה על הרעיון הזה כשהיא אומרת: "אני מאמינה שהסמכות בתחום התרגום חיוניות בגלל שהן מראות למעסיקים פוטנציאליים שהמתרגמים מחוייבים להתפתחות המקצועית שלהם.

הסמכות הן דרך מצויינת להפגין יכולת ולהראות אמינות כמתרגם או כחברת תרגום (המוסמכת בהסמכות מיוחדות עבורה). במילים אחרות, הסמכה רשמית תוכיח שהמתרגם הוא אכן מומחה בתחומו."

אנה קתרינה לופז (המתרגמת מאנגלית לפורטוגזית) מסכימה איתה ואומרת: "רוב חברות התרגום דורשות מהמתרגמים שהן עובדות איתן הסמכות רשמיות. חלקן מאמנות את המתרגמים בעצמן ובוחנות ומסמיכות אותם לתרגומים בהתמחויות שונות. הלקוחות עצמם אינם נוקשים כל כך בעניין הזה אך הם עדיין זקוקים להוכחה ממשית שיקבלו שירות מקצועי באיכות גבוהה. הסמכה רשמית היא הוכחה כזאת."

בעיני הלנה וולטרס סטיינברג (המתרגמת לצרפתית ולאנגלית) הסמכות מקצועיות מעניקות רמה נוספת של אמינות. היא אומרת: "כל אחד יכול לכנות את עצמו מתרגם וקשה ללקוחות לדעת כמה מתרגם הוא טוב ומתאים לפני ששוכרים אותו. אם יש להם תואר בתרגום והם שייכים לאיגוד מקצועי כמו ה-CIOL או ה-ITI ,זו הוכחה שהמתרגמים הללו אכן מקצועיים.

זה אפילו טוב יותר אם הם בעלי התואר בלשן מוסמך. הסמכה כזאת מעידה שהם עברו שורה נוספת של בדיקות מחמירות ושהם מקפידים לשמור על הידע שלהם בשפה מעודכן."

לדעתה של עדה ויליאמס (המתרגמת לאנגלית, צרפתית, ויפנית): הסמכות הן סימן שהמתרגם עבר לימוד ואימון מסודר בתחום התרגום שהוא בחר להתמחות בו. הלימוד והאימון המסודר הזה מאפשרים למתרגם להצליח מקצועית ולהתמודד עם אתגרי התעשייה."

אולגוי ז'אן באפטיסט (המתרגם לאנגלית, צרפתית וקריאולית) מקצין ואומר שלדעתו הסמכות חייבות להפוך לדירשה חוקית בתעשיות מסוימות. למשל תעשיית התרופות ותחום המשפט. זאת משום שתרגום לקוי לתעשיות הללו עלול להוביל להשלכות חמורות."

לעומת זאת, בעיני כמה מהמתרגמים הסמכות מקצועיות בתרגום מועילות בעיקר בתחילת דרכו של המתרגם. מוסטפה קשקיא (המתרגם לאנגלית ולערבית) טוען שקריירת תרגום דורשת לצד האימון גם חניכה מאנשי מקצוע ותיקים יותר.

הוא אומר: "חניכה ממתרגמים ואנשי מקצוע מומחים לתעשיית השפות תאפשר לנו להכיר את השיטות הנהוגות בתרגום. הליווי יסייע לנו לתת מענה לכל אתגר שיעלה ולוודא את הדיוק, זרימת הקריאה, הבהירות והאיכות של תוצרי התרגום שלנו."

בינתיים, פרנצ'סקה פרוזילו (המתרגמת לאנגלית, צרפתית ואיטלקית) מאמינה שחשוב שלמתרגמים תהיה חשיבה יזמית בנוסף להסמכה מקצועית כאשר הם מתחילים קריירה.

היא מסבירה: "אם אתם מעוניינים להיות מתרגמים מצליחים אתם צריכים להמשיך ללמוד ולהשתפר. עליכם לתחזק יחסים עם הלקוחות שלכם ואם מתרגמים עמיתים. מעל הכול חייבת להיות לכם הענווה ללמוד מהטעויות שעשיתם."

מצד שני, מתרגמים אחרים מאמינים שהסמכות רשמיות הן אינן דרישה מחייבת לעבודה בתחום התרגום.

ג'יליאן מוריס (המתרגם לצרפתית ולאנגלית) מאמינה שההסמכות המקצועיות אכן עוזרות בתעשיית התרגום אך עדיין אדם שעובד בתחום "צריך כישורים טבעיים בתרגום ובכתיבה".

נדיה אנסטסטיה פהמי (המתרגמת לאנגלית יוונית וצרפתית) מסכימה איתה: "תרגום הוא צורה של אומנות. לא משנה כמה הסמכות עשיתם, אם אין לכם את הכישרון למילים ההסמכות יהיו חסרות תועלת."

חוץ מזה, כפי שמלאני מוס (המתרגמת לאנגלית, צרפתית ופורטוגזית) חולקת איתנו: "אומנם הסמכות בתעשיית התרגום תמיד מוסיפות, אך יש לזכור שישנם הרבה אנשים מוכשרים שממש טובים בעבודתם גם ללא הסמכות".

המתרגם קיריל טאיפוין (שמתרגם לאנגלית, קוריאנית, סינית מפושטת ורוסית) מעיר מחווייתו האישית: "מעולם לא היו לקוח או חברת תרגום ששאלו אותי לגבי הסמכותיי המקצועיות".

פטר סרמוך (המתרגם לאנגלית ולצ'כית) משתף גם הוא: "למרות שאין לי הסמכות פורמליות בתרגום אני עדיין מסוגל להשיג עבודה בתעשייה בזכות היצירתיות והניסיון שרכשתי לאורך השנים. תמיד ניתן לפצות על דברים שחסרים לכם."

קיריאן בי (המתרגם לאנגלית ולטוגלו) אפילו מוסיף: "לעיתים מתרגמים לא מוסמכים מסוגלים לשלוט בתעשייה זהו המצב עם המתרגמים שלי".

סידהר צ'אנדראשאכר (המתרגם לאנגלית, ספרדית והינדי) אומר: "להשיג הסמכה מקצועית אכן עוזר, אבל לדעתי הסמכות רשמיות אינן הכרח. התחלתי את הקריירה שלי ללא שום הסמכה מקצועית בתרגום. הדרך הטובה ביותר להתקדם היא פשוט להמשיך לתרגם באופן עצמאי. בעוד אתם הולכים ומשתפרים תתחילו לגשת לאנשים ולחברות כדי להשיג עבודה.

יתכן שתעברו קורס כלשהו ותשיגו הסמכת תרגום רשמית לאורך הדרך. אך עדיין מהרגע שתשיגו הזדמנות תוכלו להמשיך לפתח את קריירת התרגום שלכם פשוט על ידי אימון בלתי פוסק".

מצד שני, ולקן דיד (המתרגם לאנגלית ולטורקית) מציע להתנהל בגישה יותר פרגמטית כאשר מתחילים בקריירת תרגום. לדעתו: "עניין ההסמכות אמור להיות תלוי בתנאי השוק. בטורקיה למשל יש כמעט יותר מידי מחלקות לתרגום באוניברסיטאות. לתארים הללו חייבת להיות חשיבות כלשהי. לכן אנו מעדיפים בטורקיה אנשים שלמדו תרגום באוניברסיטה.

לעומת זאת עם במדינה אחרת ישנן הסמכות ממוסדות אמינים אחרים יש לפעול בהתאם לתנאי השוק. חשוב לשמור על איזון לדעתי. לי למשל יש תואר ראשון ותואר שני בתרגום. זה מתסכל אותי כאשר לקוח או חברת תרגום מתעלמים לחלוטין מההשכלה הזאת ודורשים איזו הסמכה ספציפית אחרת במקומם".

לדעתה של גיסאלה בוהניש (המתרגמת לאנגלית ולגרמנית) אין דרך נכונה אחת וברורה כדי להפוך למתרגם. היא למדה תרגום באוניברסיטה לצורך הקריירה שלה, אבל אנשי מקצוע אחרים לא בהכרח מחוייבים לעשות זאת. "היו מומחי שפה רבים שפעלו בנתיב מקצועי הפוך. כלומר היו להם תארים בהתמחויות שונות כמו משפטים או הנדסה והם הוסיפו להם הסמכה כמתרגמים. כך הם יכלו לשלב את הלימודים הללו לקריירה מוצלחת בתעשיית התרגום. כישורי תרגום הם במידה רבה כישורי חיים וברגע שהם נרכשו ניתן להשתמש בהם בהזדמנויות רבות."

גבריאלה אלבס (המתרגמת לאנגלית ולפורטוגזית) מסכמת את הדיון בצורה הטובה ביותר: "להיות מתרגם זה לא רק לשלוט בשפות אחרות. קורסים מסודרים בתרגום והסמכות מקצועיות מסוגלות לספק לכם ידע נרחב. עדיין, עליכם לעשות בעצמכם את המחקר ולגלות איזה מסלול מקצועי הכי מתאים לכם. לא כל אנשי המקצוע זקוקים לאותו מסלול."

ניהול מערכות יחסים עם לקוחות

בכל קריירה, הלקוחות הם דרך חשובה למדוד הצלחה. תרגום, הלכה למעשה, נוטה להיות ישיר ואישי מול הלקוחות כחלק מהשירות. מאחר שמתרגמים לעיתים קרובות פועלים ישירות מול לקוחות, חשוב שמערכות היחסים בינם לבין הלקוחות יהיו טובות ועמוקות במידת האפשר.

למתרגמים ששאלנו ישנם כמה רעיונות בנוגע להתנהלות מול לקוחות.

המרכיב הראשון ליחסים טובים עם הלקוח, ואולי הברור ביותר, הוא תקשורת. כפי שאומרת ג'יליאן מוריס (המתרגמת לצרפתית ולאנגלית): "מתרגמים נמצאים גם בתפקיד הלקוחות חצי מהזמן. אי לכך ברור שתקשורת בין המתרגמים ללקוחות היא המפתח לתרגומים מוצלחים."

אך ההיבטים השונים של התקשורת שמתרגמים מתמקדים בהם שונים בתכלית.

לחלק מהמתרגמים, השיטתיות יותר חשובה. כפי שעיישה מוסא (המתרגמת לאנגלית ולערבית) אומרת: "יצרתי קווי תקשורת פתוחים באופן עקבי עם הלקוחות שלי. הצעתי להם דרכים רבות ליצור איתי קשר, כמו כתובת מייל או מספר טלפון. בניתי תקשורת שגרתית כדי להעריך את מצב הפרויקט ולספק תשובות לשאלות שיעלו.

בנוסף, הבהרתי להם שאני פנויה לדבר איתם על מנת להראות ללקוחות שאיכפת לי מהם."

עבור אחרים, תגובתיות ללקוחות היא העניין המרכזי. גיאדה אטזאני (המתרגם לאנגלית, ספרדית ואיטלקית) מציע: "סגנון מענה לא רשמי, אך עדיין מקצועי ומענה לפניות בהקדם האפשרי". פיא מיונג ז'אן לאמפרט (המתרגם לאנגלית ולגרמנית) מסכים איתו: "מענה בהקדם האפשרי ולצידו אחריות, כנות, תקשורת ישירה וניהול יעיל".

חלק מהמתרגמים מציעים להיות פרואקטיביים בכל הנוגע לתקשורת. קיריל טכיפין (המתרגם לאנגלית, קוריאנית, סינית מפושטת, ורוסית) משתף: "אם אני מחוץ למשרד בשעות העבודה שלי, אני תמיד איידע על כך את לקוחותיי מראש".

הלנה וולטרס סטיינברג (המתרגמת לצרפתית ולאנגלית) לוקחת את עיקרון נטילת היוזמה צעד אחד קדימה. היא מצטטת את הדוגמא הבאה: "למשל, כאשר הדואר התעכב בעת שליחת תרגומים מורשים, הצעתי לשלוח בחינם ללקוחות עותק נוסף בדואר. לחלופין הצעתי לשלוח בעצמי בדואר רשום במעקב את התרגום כדי שיגיע למחרת.

(גביתי במקרה כזה תוספת על הדואר הרשום אך לא על הזמן שהשקעתי כדי לשלוח את הדואר).

לגבריאלה אלבס (המתרגמת לאנגלית ולפורטוגזית) יש שיטה שונה. מבחינתה: "יצירת תקשורת ישירה וכנה" בכדי לעשות תיאום ציפיות ולהבטיח יחסים טובים "מבטיחה שהפרויקט יסתיים בהצלחה".

היא לא לבד בקו המחשבה הזה. גיסלה בוהניש (המתרגמת לאנגלית ולגרמנית) חולקת את הדוגמא האישית שלה: "לקבל מההתכתבויות הקצרות עם הלקוח הבנה ברורה לגבי הציפיות שלו וסדר העדיפויות שלו, זה עניין מהותי בעיני לפני תחילת העבודה. כמובן, לעיתים הלקוחות נמצאים תחת לחץ של זמן ולכן פרטים עלולים ללכת לאיבוד בדרך.

לכן, אני מאד זהירה ומציינת לפרטי פרטים כל עניין שעלול להשפיע על סיום הפרויקט במועד. זאת תוך כדי ניסיון לכבד במידת האפשר את לוח הזמנים העמוס של הלקוח.

למשל, אני מקבצת את כל השאלות העולות במהלך הפרויקט ביחד במקום לשלוח אותן אחת אחת. אחרי הכול עבודת תרגום היא שותפות ביני לבין הלקוח ואם אני אעשה עבודה טובה הוא ירוויח וכנ"ל אם הוא ישתף פעולה שנינו נרוויח והפרויקט יצליח".

לפי ביאטריס קארליני (המתרגמת לאיטלקית ולאנגלית) הבנת הלקוח ברמה עמוקה יותר, היא העדיפות במיוחד באינטראקציות מול לקוח. "המאפיינים הרגילים כמו נימוס, ייצוגיות, דייקנות ואיכות גבוהה כמובן חיוניים. אך שמתי לב שמה שחשוב אפילו יותר מהם הוא ההבנה המלאה לכל צרכיו העסקיים של הלקוח.

אלו צרכים שהם גם מעבר לעבודה האחת שכרגע מבצעים לו. יש לתרגם את האינטרסים הללו לכדי פעולה. למשל לבצע מחקר על המטרות והדרכים האתיות של המותג הספציפי של הלקוח. דוגמא נוספת היא, להבין את המטרות של העסק והאתגרים העומדים בפניו. זה מה שאני שואפת לעשות כמתרגמת."

זה יכול להגיע בדרכים שונות. חלק מהמתרגמים חותרים לקשר יותר קרוב ואישי. עבור אלכסיס סארינאנא (המתרגם לאנגלית ולספרדית) הקשר מתבטא באופן הבא: "אני לוקח מספר דקות כדי להתעניין כיצד הלקוח מרגיש. אני כותב לו הודעה מותאמת אישית כדי להראות לו שאיכפת לי ממנו. רק אז אנחנו יכולים לצלול אל העבודה עצמה".

בינתיים אולגוי ז'ין באפטיסט (המתרגם לאנגלית צרפתית וקריאולית) מפקיד לשאול את הלקוחות שלו על היום שלהם, איך הם מעבירים את החגים, מה מצב בריאותם וכו'. "אנחנו לא רובוטים אחרי הכול".

לעומתם, עבור אחרים כמו אנה קאתרינה לופז (המתרגמת לאנגלית ולפורטוגזית) ישנה דרך להבין את לקוחותיה בלי לאתגר את גבולות המקצועיות. "אנחנו לא צריכים להיות גלויים לחלוטין לגבי ההשפעה של חיינו האישיים על עבודתנו. חשוב לעשות זאת רק כאשר הדבר הכרחי. לדוגמא, אם יש לי ילד חולה בבית, או עיניינים אישיים דחופים אז צריך להודיע על כך ללקוח ולהכין סידורים חלופיים לגבי פגישות מענה להודעות וכו'."

מלאני מוס (המתרגמת לאנגלית צרפתית ופורטוגזית) ממחישה את זה כשהיא חושפת: "לא כל הלקוחות קלים, עליכם לעבוד עם לקוחות הרואים אתכם כבני אדם, אנשים שיכולים גם לעשות טעויות."

לואיק אבודי (המתרגם לאנגלית, ספרדית וצרפתית) מזכיר לנו שהמשימה החשובה ביותר של מתרגמים היא לוודא שהלקוחות שלהם יהיו מרוצים. לכן הם "שואפים לקבל הוראות ברורות, ולהגיש עבודה איכותית בזמן סביר". קיראן בי (המתרגם לאנגלית ולטוגלו) מסכים איתו ואומר: "תרגומים איכותיים דורשים יחסים טובים עם הלקוח".

בינתיים, וולקן דיד (המתרגם לאנגלית ולטורקית) מספק השקפה יותר ישירה ומפורטת: "בסופו של דבר, עבודת התרגום שייכת ללקוחות, להם יש זכות לקבוע מה יקרה בעבודה. סיטואציות קשות  בדרך כלל עולות כאשר ישנן חילוקי דעות לגבי הטרמינולוגיה וסגנון הכתיבה. אני תמיד מוצא ראיות שיתמכו ברעיונות שלי, אך אני משתדל לא להתעקש. ההחלטה הסופית היא של הלקוחות".

לעומתם, לפרנצ'סקה פרוזילו (המתרגמת שלאנגלית צרפתית ואיטלקית) ישנה השקפה אופטימית יותר. "אני תמיד לוקחת בחשבון, שבצד השני של המסך יש אדם ולא סתם מקלדת או כתובת אי מייל. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל הבנה עמוקה של העובדה הזאת מסייעת לכל מערכת יחסים עם בני אדם. זאת בין אם הם לקוחות או מתרגמים.

תמיד טוב לקבל נקודות השקפה שונות על אותם נושאים. למרות שאנו שייכים לתרבויות אחרות ומתמחים בהתמחויות שונות, עדיין כפי שאומר דאפט פאנק- אנחנו בני אדם אחרי הכול".

פטר סרמוך (המתרגם לאנגלית ולצ'כית) מוסיף ואומר: "אלו שעובדים איתי יודעים שאני משקיע בשימור יחסים טובים עם לקוחותיי. להיות אנושי. להשתדל להועיל. לבקש מהם פידבק. להודיע להם אם פרויקט כלשהו דורש את תשומת ליבי אך להרגיע אותם שאהיה זמין להם במהלך השבוע שאחריו לכל מה שהם צריכים."

הוא גם מדגיש שהצבת גבולות ברורים לעבודה וכיוצא מכך גם ללקוחות, תורם ליחסי עבודה בריאים יותר. "אני מקפיד לעבוד בשעות העבודה שלי ולרוב לא חורג מהן. הצבת הגבולות הללו מעוררת כבוד ומשדרת ערך עצמי".

ג'וליה ברוגנטי (המתרגמת לאיטלקית, אנגלית וספרדית) נותנת טיפ מועיל בעניין: "אל תצרו קשר עם הלקוחות שלכם בזמנים שלא הייתם מעוניינים שיתקשרו אליכם". (כמו סופי שבוע, חגים, באמצע הלילה). למה לא לתזמן את הודעות המייל שלכם במקום לשעות העבודה?".

לפי דעתה של נדיה אנסטסיה פאהמי אין שום בושה בלסרב לבצע עבודה כלשהי לחלוטין. "אני לא מפחדת לדחות בנימוס כל עבודה שאני מאמינה שאין לי את הכישורים הנדרשים כדי לבצעה כיאות. לקוחות ממש מעריכים את זה".

אמירה ישירה שכזאת היא בעיני מוסטפא קשקא (המתרגם לאנגלית ולערבית) " גישה אתית לעסקים" היכולה לבסס כבוד ואמון גדולים בטווח הארוך.

פדרו איבו קאלדאס (המתרגם לפורטוגזית ולאנגלית) מפרט יותר בעניין: "כנות וישירות עסקיים הינם עמידה על העקרונות שלכם. ידיעת הערך שלכם כאשר אתם מתמחרים עבודה או קובעים אם ביצוע עבודה אפשרי עבורכם. עליכם לשקול לשם כך שלושה שיקולים: זמן איכות ועלויות".

בעיני עדה ויליאמס (המתרגם לאנגלית צרפתית ויפנית) מערכת יחסים טובה עם לקוחות מתחילה ממערכת יחסים טובה עם עצמנו. לדעתה: "היחסים ביני לבין לקוחותיי מבוססים על שלמות עם היכולות שלי והצגת הוכחות להן.

זה אומר שלפני שאני משיגה את האמון של הלקוח, אני חייבת לארגן לעצמי הוכחות שישמשו כדי לכבוש אותו. אחרי שאשכנע אותו ביכולותיי, הוא יאמין באופן מוחלט בכישורים שלי. אפילו אם הוא ישים לב לטעויות מסוימות הוא לא יעמיד אותי למשפט אלא יבקש תיקונים, מה שכבר מצויין ליחסי עבודה".

סידהארט צ'אנדראשקאר (המתרגם לספרדית אנגלית והינדית) מסכם זאת הכי טוב:

"לפני ציפיות הלקוח ממני, קודם כל אני מוודא שאני עומד בציפיות של עצמי, לדייקנות, הסקת מסקנות, רצינות וכנות. רק לאחר שאני עומד בציפיותיי מעצמי אני מוכן להתמודד מול ציפיות הלקוח.

בכדי לתחזק יחסי עבודה טובים ובריאים עם לקוחות חשוב לוודא שהטון שלכם מכבד במהלך התקשורת איתם.

בנוסף לכך, לעיתים כמתרגמים עליכם להיות אסרטיביים עם הלקוחות שלכם. כלומר, לתת עדכונים ריאליים בזמן אמת על התקדמותכם, במיוחד אם מדובר בהרבה חומר. אם אתם נשארים נאמנים לעצמכם הלקוח ירגיש בכך ויעריך זאת. כך יבנו בינכם יחסי אמון".

מחשבות לסיום

כפי שגילינו, למרות שישנן כמה ציוני דרך משותפים למסע להצלחה בעולם התרגום, הדרכים לשם יכולות להיות רבות ומגוונות. חלק מהאנשים מעדיפים ללכת בשבילים יותר ידועים ולקבל השכלה רשמית בתחום.

לעומתם, אחרים מעדיפים למצוא דרך פחות צפויה בעולם התרגום. דרך בה הם בונים את הכישורים שלהם ורוכשים את ניסיונם תוך כדי תנועה.

אך למרות מגוון הדרכים, אין בחירה נכונה ולא נכונה. כדי להצליח כולנו יודעים שבניית מערכות יחסים טובות עם הלקוחות חשובה לא פחות מהיכולות והכישרונות שלכם.

בעזרת תקשורת, נטילת יוזמה, הבנת הלקוח, הבעת אנושיות, הצבת גבולות ומימוש ציפיות, מתרגמים יוכלו לשמר יחסי עבודה טובים עם לקוחות וקולגות. כך הצלחתם בתעשיית התרגום תפסיק להיות אפשרות באוויר ותהפוך לוודאות.

המאמר המקורי כאן.

תרגם וערך גילי קימור