14 פתגמים שונים בצרפתית והביטויים המקבילים להם בעברית

האם אי פעם, בעת חופשה בחו"ל, ישבתם מסביב לשולחן וניהלתם שיחה מעניינת עם אנשים ממדינות זרות? האם קרה שהרגשתם שיש לכם משהו נפלא לומר, ביטוי שיצחיק או ירשים את כל יושבי השולחן ולא אמרתם אותו? מדוע שתקתם? אולי כי ידעתם שהביטוי עובד בשפה שלכם אבל לא בהכרח יעבוד בשפה המקבילה? האם אי פעם שאלתם את עצמכם כיצד לוקחים עושר מילולי ותרבותי משפה אחת ומתרגמים אותו לשפה אחרת?

במאמר זה אתן מספר ביטויים מהשפה ומהתרבות הצרפתית ואתרגם אותם מילולית לעברית. לאחר מכן אסביר מהי משמעותם בעברית ומה הביטויים המקבילים המתאימים ביותר כדי להעביר את המשמעות שיש להם בשפה המקורית לשפת היעד.

לא לכל הביטויים יש מקבילות מדוייקות. לעיתים התוצאה קצת מצחיקה. יחד עם זאת, העושר התרבותי של עולה חדש שבא להכיר מדינה חדשה ותרבות אחרת, איננו "שמור לבעליו לרעתו". בתעשיית התרגום, מתרגם שמבקש להעביר את המשמעויות משפה אחת לאחרת ולבטא את כוחן של המילים הכתובות והמדוברות, אולי ייקח את הביטויים הללו כ"מוצא שלל רב".

Tomber dans les pommes

תרגום מילולי: "ליפול על התפוחים".

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? להתעלף.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"ליפול מהרגליים".

גילוי נאות: אני לא צרפתי. לכן אינני מתיימר לומר לכם את המקור המדויק של הביטוי הזה. אני משער שהביטוי נולד משום שצרפת היא מדינה שיש בה תרבות כפרית וחקלאית עשירה. מדינה שבה קטיף תפוחים היה נהוג. אני משער שבעת הקטיף, אם רציתם לשמור על בריאותכם לא היה כדאי ליפול מעץ התפוחים הגבוה.

מדוע כאשר אדם מתעלף בישראל אומרים עליו שהוא "נפל מהרגליים?" אני חושב שהישראלי המצוי ממצה בביטוי את כוחה של הפשטות. הוא מתאר לכולם את מה שמתרחש לפניו: האדם המתעלף אכן צונח למטה. רגליו הן האיבר הראשון שכושל. לכן הישראלי "נופל מהרגליים" ונמרח כמו חביתה על אספלט הכביש. ככל הנראה אין בישראל מסורת קטיף תפוחים משובחת ועתיקת יומין. בכל זאת אנחנו מדינה צעירה בת 72 בלבד.

Se tenir à carreaux

תרגום מילולי: "לשמור על המשבצות".

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? להיזהר - להיות מודע ל... - להיות עירני.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"לעמוד על המשמר!".

צריך מאד להיזהר כאשר מבצעים תרגום מילולי לביטוי מורכב. לא אתיימר לדעת מאיפה הגיע הביטוי: "לשמור על המשבצות" או מקבילות שאולי יותר הולמות עבורו כגון: "להשגיח על המשבצות ברצפה" "להביט על האריחים" או: "לעקוב אחרי המרצפות".

לומר את האמת? כששמעתי את הביטוי המשונה הזה מבחור אינטליגנטי דובר צרפתית כשפת אם, גם הוא התקשה לתת לביטוי תרגום מדויק.

הביטוי נשמע מוזר בעברית. מדוע משבצות? מדוע אריחים? איך כיוון עינכם לעבר רצפתו של הבית אמור להפוך אתכם למודעים לסביבה באופן מועיל, שבזכותו תשימו לב לכל פרט חשוב? אולי מציינים את המשבצות כי בעצם מתכוונים למשבצות בלוח השחמט? אחרי הכול, בעת משחק שח חשוב מאד לשים לב למהלכים שמתנהלים על הלוח. כאמור, אינני צרפתי לכן אינני באמת יודע, אני רק משער.

אז למה אני מציע להשתמש בביטוי "על המשמר" כשאתם עולים מצרפת, המבקשים שישראלים פשוטים יבינו אתכם בשיחות? אולי זה האופי החלוצי שעליו מתבססת הישראליות שלי. יתכן שמדובר שוב בכוחה של הפשטות. כאשר אתם עומדים "על המשמר", כמו בימי "חומה ומגדל", אתם חייבים להיות עירניים. לשמור על החומות ולדווח על כל אירוע חריג. גורלו של היישוב היהודי תלוי בכם. לכן: "עמדו על המשמר".  

Se faire rouler dans la farine

תרגום מילולי: "להתגלגל בקמח".

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? מישהו עבד עליך, הוליך אותך שולל, רימה אותך.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו? "משך אותו באף".

מאד טבעי שהביטוי "להתגלגל בקמח" יצוץ דווקא בצרפת. אומה שתמיד היה חשוב בה ההבדל בין לחם איכותי ולחם זול. האומה שבה הומצא הבאגט ושמחסור בלחם גרם לא פעם לתסיסה חברתית. ולכן, אני משער שכך קרה. לעומת זאת, בישראל, בוחר האזרח הממוצע להשתמש במטאפורה אחרת.

מהיכן מגיע הביטוי: "למשוך אותו באף" כאשר משקרים למישהו? לדעתי הביטוי דווקא מגיע מעולם אגדות הילדים האירופיות שחלק גדול מהישראלים גדלו עליהם. זוכרים את הסיפור על פינוקיו ילד העץ שיצר סבא ג'פטו והתעורר לחיים? מי שמכיר את פינוקיו יודע: בכל פעם שילד העץ שיקר אפו היה מתארך בהתאם. אני חושב שכדאי לשאול את השאלה המתבקשת. מה הפסיכולוג זיגמונד פרוייד היה אומר על כך?

Raconter des salades

תרגום מילולי: "לספר סלטים".

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? לספר סיפורים (במובן השלילי של המילה), לשקר, להפיץ שקרים, לדבר שטויות.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"את/ה עושה סלט".

מאד מעניין, כשמסתכלים על שני הביטויים הללו רואים חיבור נדיר בין התרבות הצרפתית לתרבות הישראלית. אולי יש כאן השפעה חבויה? כשישראלי פשוט מספר סיפור מבולבל ואיננו מדייק בפרטים, וכתוצאה מכך קשה לבין את הסיפור או להאמין למספר נהוג לטעון בפניו: "אתה עושה סלט..." כלומר: אתה מבלבל את העובדות.

בכל זאת, הייתי מציע לעולי צרפת שבינינו להימנע מלהשתמש בביטוי הזה כאשר הם מנהלים שיחה בעת סעודה במסעדה. מדוע? משום שלעיתים סלט הוא רק סלט. לא הייתם רוצים לבלבל את המלצר שלכם בעת שיחת חולין נכון?

Découvrir le pot aux roses

תרגום מילולי: "לגלות את סיר הוורדים".

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? לחשוף את האמת, את הסוד.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"לגלות את אמריקה". "לראות את האור".

גילוי נאות: לא האמנתי שהביטוי "לגלות את סיר הורדים" קיים עד ששמעתי אותו. לצרפתים תמיד הייתה דרך מעודנת לחתור אל האמת. הצמדת האמת לורדים בטבע הנחבאים אל הכלים, או לחלופין לפרחים במשתלה הזוכים לטיפול עדין, אוהב ומושקע נשמעת ממש טוב מבחינה ספרותית.

המעניין פה ששני הביטויים: " לגלות את אמריקה" ו"לראות את האור" משדרים טון שונה לחלוטין. הם אומנם מתארים רדיפה אחרי האמת, אך הביטוי הראשון: "לגלות את אמריקה", או בנוסח המוכר יותר שלו: "גילית לי את אמריקה", הוא בעל טון ציני. משמעותו היא: אכן, אמרת לי אמת, אבל אמרת לי אמת שכבר הייתי מודע לה. כלומר אמת שלא מחדשת.

הביטוי השני: "לראות את האור" אולי יותר קרוב לביטוי הצרפתי. כי משמעותו היא "אתה תראה את האמת" לעיתים משתמשים בו בסיום ויכוח כשהמשמעות היא: "אתה תגלה את האמת ותשתכנע".

מה הם המקורות לביטויים הללו בעברית לדעתי? אני משער שהסיבה שהביטוי "לגלות את אמריקה" פופולארי אצלנו היא הכבוד שיש לישראלים כלפי ארצות הברית. אין ישראלי שלא יודע על כריסטופר קולומבוס שגילה את אמריקה ומבין את חשיבות האירוע. מה לגבי הביטוי: "לראות את האור"? לדעתי, מקור הביטוי הזה הגיע מהדת. אחד התיאורים הנפוצים בכל דת הוא "לראות את האור האלוהי", יתכן שמאמת דתית הביטוי "לראות את האור" השתרש בשיח הישראלי.

Jeter l'argent par les fenêtres

תרגום מילולי: "לזרוק את הכסף מהחלונות".

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? להיות בזבזן. להוציא כסף באופן מופרז ובלתי אחראי.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"לזרוק את הכסף לים".

בביטוי הזה, רואים דמיון מעניין בין האם הצרפתייה והאחראית והאמא היהודייה הדאגנית לא פחות. אין תרבות שבה בזבזנות והשקעות לא חכמות מתקבלות בהבנה. התרבות הישראלית והיהודית לפי דעתי יותר קיצונית מהתרבות הצרפתית ביחס לאנשים בזבזנים. אולי זה קשור בהיסטוריה היהודית שכידוע תמיד הייתה לא יציבה. כיהודי בגולה תמיד היה נבון לשמור כסף בצד "על כל צרה שלא תבוא". בתקופות מסויימות היו להרגל הזה השלכות מצילות חיים כלפי אלו שנקטו בו.

לכאורה, המשמעות אותה משמעות, אך מילולית כשזורקים את הכסף מהחלונות הוא נופל ברחוב. כל אחד יכול לקחת אותו ברגע שהוא נוחת ויש מעט סיכוי לקבל אותו חזרה. לעומת זאת, כשמשליכים כסף לים המשמעות הרבה יותר סופנית. אם אתם לא מתכננים משלחת צוללנים מיוחדת אין שום סיכוי שתזכו בכספכם בחזרה.

Fumer comme un pompier

תרגום מילולי: "לעשן כמו מכבי אש".

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? לעשן הרבה.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"לעשן כמו קטר".

נפלאות הן דרכי התרבות. אכן קונוטציות תרבותיות הן משונות ויש להן חיים משלהן. מדוע אצל הצרפתים דווקא כבאים שנלחמים בשריפות נחשבים למעשנים כבדים? מאיפה הגיע הקטר המעשן לתרבות הישראלית ותיאר את חברינו המכורים לניקוטין? בכנות? אינני יודע. אבל תמיד ניתן לשער.

האם יתכן שהכבאים הלחוצים מהתמודדות עם שריפות ורגילים לסכן את חייהם אכן מעשנים יותר בתקווה שהניקוטין ישכך את החרדות שלהם? האם אפשרי שהקטר המעשן הגיע לישראל מסיפורים אירופים שונים שתורגמו לעברית ומתארים מציאות עירונית ותעשייתית? אין לדעת. אבל נחמד להרהר.

Etre lessivé

תרגום מילולי: "להיות מכובס"

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? להיות מותש, עייף מאוד.

מה הביטוי שהייתי משתמש בו?

"להיות סחוט".

סלחו לי על הגאווה הישראלית, אבל לעיתים אנחנו יותר ממוקדים ומדוייקים מאחינו הגדולים מצרפת. בתהליך הכביסה בגדים אכן מתערבלים תוך השקעת אנרגיה רבה. הם מתמלאים בקצף שתוסס ומנקה אותם בעבודה קשה ולבסוף נסחטים באופן מתיש. כאשר הצרפתים משתמשים במטאפורה "להיות מכובס" הם מסתכלים על התמונה הגדולה של התהליך ומעריכים את כולו. לעומת הישראלים הממוקדים מתמקדים בתהליך הסחיטה כתיאור הולם למצב בו תשו כוחותיהם.

אפילסת כוחות היא מצב כל כך נפוץ בחברה הישראלית, עד שהישראלים אפילו המציאו ביטוי מקביל נוסף כדי לתאר מצב בו כל כוחותיהם מוצו. הביטוי כמובן הוא: "סחטו ממני את המיץ". בביטוי זה מטאפורת הסחיטה הרבה יותר אישית, אינטימית ובלתי מרומזת.

En faire tout un fromage

תרגום מילולי: "לעשות מזה גבינה שלמה".

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? להגזים חשיבות של אירוע. לקחת משברי יומיום בפרופורציות לא נכונות.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"לראות צל הרים כהרים".

לכל תרבות יש את האנשים הנוירוטים שלה. אלה שרואים את העולם בצבעים עזים. אותם בני אדם שכאשר הם מרגישים משהו הם שכחו להוריד את עוצמת הווליום על החוויה שלהם ולהתאימה לנסיבות. שוב, מעניין לשים כאן לב לקונוטציות התרבותיות השונות. צרפת כידוע, מפורסמת בייצור גבינות בעלות טעם חזק כמו רושפור וקממבר. לכן צפוי מאד בעיני שביטוי שנועד לבטא הפרזה רגשית ימחיש את ההגזמה הרגשית באמצעות תיאור של טעם חזק במיוחד.

לעומתם, אנחנו הישראלים אנשים יותר ויזואליים. אולי זה קשור בתקופת החלוצים בה הקמנו ישובים חדשים על הרי הגליל. יתכן גם שיש קשר לעובדה שחלק גדול מהישראלים עלו לישראל ממדינות הרריות כמו מדינות מרכז ומזרח אירופה או מהרי האטלס הגבוהים שבמרוקו. כך או כך, הביטוי "צל הרים כהרים" הוא ביטוי מצויין לדעתי, לבטא הפרזה והגזמה רגשית.

Un coup d'épée dans l'eau

תרגום מילולי? "מכת חרב על המים".

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? מעשה מיותר.

כלומר אין טעם לעשות משהו, בדיוק כמו שמכת חרב במים לא משנה כלום.

דוגמא:

לדעתי, לתת 1000 שח למשפחה שאיבדה את הפרנסה שלה בקורונה זו מכת חרב במים.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"למכור קרח לאסקימוסים".

לא אכחיש, בעיני הביטוי הציורי "מכת חרב על המים" יותר ציורי ומדוייק כדי להמחיש מעשה מיותר. הביטוי: "למכור קרח לאסקימוסים"  מתאר משימה כביכול בלתי אפשרית. בשביל מה אסקימוסים שמוקפים בקרח ובשלג מכל פינה יהיו זקוקים לקרח? למכור להם קרח הוא מעשה מיותר.

למה אני לא מתלהב מהביטוי הזה? כי לעיתים הבלתי אפשרי - אפשרי. זה מזכיר לי את הבדיחה על שני סוכני מכירות שנשלחו לקוטב הצפוני למקור מקררים לאסקימוסים. הראשון, חזר הביתה עצוב ומתוסכל: "לא הצלחתי למכור לאסקימוסים הללו שום מקרר הם לא זקוקים לזה יש להם מספיק קור בסביבתם הטבעית". סוכן המכירות השני לעומתו, חזר הביתה מאושר והתגאה: "מכרתי לאסקימוסים את כל המקררים!" כששאלו אותו "איך?" הוא הסביר: "האסקימוסים חיים בטמפרטורות של מינוס חמישים מעלות, איפה עוד הם יוכלו להתחמם אם לא במקררים שלנו?" לכן המקבילה העברית פחות מוצלחת בעיני מהביטוי הצרפתי.

Casser les pieds de quelqu'un

תרגום מילולי: "לשבור למישהו את הרגליים"

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? להציק.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"להוציא אותו מהכלים".

במפתיע, אנחנו, הישראלים הכנים והישירים עד כאב, מתגלים כיותר עדינים מהאירופים. הצרפתים, לדעתי באופן מעט ברוטלי, מתארים את ההצקה כבריונות לשמה. ממש לשבור למישהו את הרגליים. לעומתם, הישראלים משתמשים בראיה מטאפורית יותר. הם רואים את הכעס כזרם מים נוטף שניתן להכיל בכלים הנפשיים שלנו עד גבול מסויים. אבל, כאשר מוציאים אדם מכליו מציקים לו מספיק כדי שסיר הכעס והתסכול יעלה על גדותיו. יתכן שכדאי לאנשים להתרחק מהמטבח בשלב הזה...

Broyer du noir

תרגום מילולי: "לטחון שחור".

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? להיות מדוכא, עצוב, ממורמר, אומלל מאוד.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"לשקוע במרה שחורה".

דיכאון, הוא לא מצב נעים בשום תרבות. הפסימיים "רואי השחורות" שבינינו תמיד היו מאד לא מרוצים "ממר גורלם". בעוד הצרפתים השתמשו בביטוי המעודן "לטחון שחור", כדי לתאר תחושות מרמור עצב ואומללות, אנחנו הלכנו במסלול של הפסיכולוג היהודי הראשון זיגמונד פרויד. מעניין לציין שהביטוי "מרה שחורה", דווקא מושפע למיטב זכרוני מהמיתולוגיה היוונית, בה מסופר על דמות בשם מרה, שברגע של עצב גדול אכן דמעה דמעות שחורות מעינייה המיואשות.

Avoir le coeur sur la main

תרגום מילולי: "להיות עם הלב ביד".

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? להיות מאוד נדיב לב.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"נתן כיד המלך".

קוראי התנ"ך בוודאי ידעו שהמלכים בישראל התפרסמו בעושרם הרב וחלקם, כמו למשל המלך שלמה גם נודעו בנדיבותם. כמובן כדי שתוכלו "לתת כיד המלך" רצוי להיות קודם עשירים כמו מלכים. הביטוי הצרפתי "להיות עם הלב ביד" מקסים בעיני ומבטא נתינה מלווה ברגשות עזים. במחשבה שניה יתכן אולי שהביטוי: "לתת את ליבך" הוא מקבילה עברית יותר מתאימה לביטוי הצרפתי. מצד שני, הביטוי "לתת את ליבך" מתאר בעברית קונוטציות רומנטיות ומסירות נפשית יותר מאשר נדיבות מעשית. אין ברירה נאלץ להסתפק בעברית ב"נתינה כיד המלך".

Avoir le cafard

תרגום מילולי: להיות עם הג'וק, עם התיקן.

מהי הכוונה כשמשתמשים בביטוי? להיות עצוב, בדיכאון.

מהו הביטוי שאני הייתי משתמש בו?

"נכנס לו ג'וק לראש".

כאן שני הביטויים מאד דומים אבל המשמעות יכולה להיות מאד שונה. בצרפתית מדברים על "להיות עם הג'וק" כאשר נופלת על אדם שהוא בדרך כלל נורמלי עצבות פתאומית. מעט דומה לישראלי שכאשר שמח - "אורו עיניו" וכשהיה עצוב - "כבו עיניו". האור מתאר את השמחה שנדלקה וכבתה באופן פיתאומי.

אז מדוע בחרתי בביטוי "נכנס לו ג'וק לראש" שפחות נאמן למשמעות המילולית?

בעיקר כדי להצביע על הדמיון המילולי בין איך ששני הביטויים נשמעים למרות משמעותם השונה במקצת. "נכנס לו ג'וק לראש" יכול בלי ספק לתאר, כמו בצרפתית, אדם שנכנסה לו מחשבה דכאונית לראש. מחשבה שבאה משום מקום והוא מתקשה להרפות ממנה.

אך, בדרך כלל, משתמשים בביטוי כדי לתאר אדם שנכנס לו רעיון מטורף לראש ושהוא מנסה להגשימו. בגלל הדקויות הללו כאשר מתרגמים ביטוי חשוב לעבוד עם מומחי לוקליזציה מקצועיים ומנוסים אחרי הכול חשוב שהביטוי המקביל שאנחנו מנסים לתרגם יבטא את הכוונה שהתכוונו להעביר בו.

מחשבה לסיום

במאמר זה ראינו כיצד אנשים מתאימים ביטויים בצרפתית לתרבות המקומית למרות הפער התרבותי. עולי צרפת עושים זאת באופן טבעי אחרי זמן ממושך בארץ. לעולים חדשים כמובן ההתאמה הזאת הרבה פחות מובנת מאליה.

יש לכם דוגמאות נוספות לביטויים מעניינים והניבים שמקבילים להם בשפות אחרות? אתם מוזמנים לחלוק איתנו בתגובות.

גילי קימור