חווייתה של מתרגמת מקצועית

שרי הוך היא מתרגמת מקצועית עם ניסיון של מעל 20 שנה בביצוע תרגומים מעברית לאנגלית. טומדס מציגה בפניכם ראיון בלעדי איתה.

היי שרי הבנתי שאת מתרגמת מומחית באילו תחומים את מתמחה?

ספרים – עיוני, ספרות, מדע בדיוני, ילדים. אני גם מומחית לניסוח מכתבי תנחומים וברכות. כל מה שדורש מילים עדינות ודיפלומטיות עבור מצב רגיש הוא המומחיות שלי. ועל הדרך, גם עוד תחומים. אני מתרגמת מאנגלית לעברית.

האם יש חומרים שאת מעדיפה במיוחד לתרגם או לנסח?

חומרים יצירתיים הם האהובים עלי: כתיבה מקורית שלי התפרסמה בעיקר בחו"ל תחת השם "שרי זוהר" ואני פעילה בפורום שירה בינ"ל מהטובים בעולם, שם למדתי רבות על משוב ביקורתי שמנוסח אודות "המילים על הדף" ולא על מי שכתב אותם.

כמה שנים את עוסקת במקצוע ומה למדת על תרגום לאורך השנים?

אני עוסקת בזה, בעצם, כמעט מאז שעליתי ארצה ב- 1976 מאוסטרליה. עבדתי כעוזרת מנכ"ל שכירה שנים רבות, עסקתי בחומרים שהסתמכו על ידיעת 2 שפות. זאת במיוחד כשסייעתי לקשרי הארגון שעבדתי בו מול גורמים בחו"ל. ניתן אפילו לומר ששימשתי כ"מחלקה של איש אחד לאנגלית" בארגון שעבדתי בו.

בשלב מסויים לפני כ- 20 שנה, הפכתי למתרגמת פרלינסרית, עבודתי כמתרגמת מאפשרת לי לעסוק בהרבה תחומי כתיבה בו זמנית. הלימוד האינסופי מאד כייף לי. אני לומדת כל הזמן ולעומק. לעיתים אפילו נושאים חדשים לי לחלוטין.

מהי ההשכלה שצברת כדי להפוך למתרגמת מקצועית?

השיטות בהן למדתי את כל מה שאני יודעת על תרגום מקצועי הן קריאה רבה ושאילת שאלות. מעבר לכל לימוד פורמלי שיהיה, כשקוראים ושואלים מרחיבים את ההשכלה. אין דבר שלא מסקרן אותי. לכן כל תחום בעולם הוא מקור של לימוד וגם הנאה. מאז ילדותי אני כך.

הנה סיפור שמתאר עד כמה אני מחוברת למילים.  פעם היה נהוג לזרוק זבל ביתי בפח ביתי גדול – שנקרא "פח" כיוון שהיה אכן עשוי מפח! אמי הייתה מרפדת את הבסיס הפנימי עם שכבות עיתון כדי למנוע מזבל להידבק שם.

היא הייתה שולחת אותי עם הדפים הכפולים של עיתון הסופ"ש. עמודים שנחשבו אצלנו במשפחה כ"לא שווים את הזמן שלנו" – כלומר, הדפים עם תוצאות וכתבות על הימורים של.... סוסים, מכוניות, כלבי מרוצים, כדורגל וכו'.

נדמה לי שהייתי הילדה היחידה בכיתה במשך שנים רבות שידעה על איזה סוס או כלב כדאי להמר – משום שכאב לי הלב לזרוק את כל המילים שהודפסו על העיתון ככה סתם בלי לקרוא אותם קודם! סקרנות ואהבת קריאה מלמדים כמעט את הכל.

אז לגבי שאלתך הלימוד בתרגום מקצועי הוא עצמאי ואינסופי. הוא לא מסתיים אחרי שלמדת באוניברסיטה את הבסיס של המקצוע. מתרגם מקצועי לומד כל הזמן וזה גם מה שמשמר את המקצועיות שלו. הלקח הזה חשוב יותר מהסמכה מקצועית ממוסד זה או אחר. למדתי בעיקר מהניסיון המעשי.

אילו כישורים יש ללמוד לדעתך כדי להיות מתרגם מצליח?

מעבר להתעניינות תמידית בנעשה בעולם, הכישרון הטכני העיקרי הוא לפתח טכניקה בה העיניים רצות קדימה בזמן שהראש עוד מנסח את המשפט הקודם שנקרא. בכל הקשור לתרגום מקצועי מדובר בכישרון הכרחי כדי להיות מתרגם מצליח.

חשוב גם להבין את מבנה השפה כדי להפוך את המשפט על ראשו אם יש צורך בכך מבלי לאבד קצב. מתרגם מצליח מסוגל לערוך את עצמו במהירות ובדייקנות.

אילו תכונות לדעתך חשוב שיהיו למתרגם מקצועי?

סקרנות, סבלנות, והיכולת להגיד "לא" כשמשהו לא מתאים מבחינת תוכן או איכות.

מה הם האתגרים שאת עומדת מולם בעת תרגום מקצועי?

האתגר העיקרי הוא לקלוט שינויים בשפה. שפה מדוברת וכתובה, כולל הסלנג הנפוץ בקרב הציבור. שפות מתעדכנות ומשתנות כל הזמן. כמה שהאקדמיה תתעקש, שפה שייכת למי שמשתמש בה. האתגר הוא לקרוא כמויות אדירות של חומרים, להקשיב לתוכניות מסוגים שונים, במקורות המייצגים את קהל היעד. יש לעקוב אחרי השינויים האלה כדי למנף אותם בתרגום.

בכלל רצוי שמתרגם יחיה בקרב הקהל אליו הוא מתרגם. לכן נעזרים במתרגמים המגיעים מהמדינה הנדרשת ומהנישה המקצועית שלה המתרגמים את הטקסט לשפת אימם.

מה הם האתגרים שאת מתמודדת איתם כשאת צריכה לערוך טקסט?

לפעמים אני נתקלת בטיפשות ויהירות. אנשים שחושבים שמכירים את השפה טוב יותר ממני.  אין לי בעיה שיציעו אפשרויות – אבל אחרי שאני מסבירה אני מקווה שיקבלו את ההסבר שלי.

כמו כן, לפעמים אני צריכה להתמודד עם נטיה לקמצנות או ניסיונות לקומבינה. ישנם אנשים שחושבים שיכניסו טקסט לתרגום אוטומטי ואח"כ יבקשו ממני מחיר של עריכה.

הם יגידו: "הרי החומר בפנייך כבר באנגלית, לא?". חשוב להבין, בינה מלאכותית נשארת בינתיים בגדר צעצוע חמוד כשמדובר בתרגום איכותי.

אילו עבודות תרגום את זוכרת במיוחד לטובה? מה היה מיוחד בהן?

בעיקר עבודות "כבדות" כמו ספרים, שלוקחים מספר חודשים: מכורח הנסיבות נוצר קשר מאד מיוחד עם המחבר, שתמיד מעשיר את הפרוייקט. לעיתים קרובות אני מוצאת את עצמי בשיחות מעמיקות על אירועים שקרו (בתרגום ספר עיוני - מחקרי) או על קו חשיבה (כשאני מתרגמת סיפורת) כך אני מצליחה להבין את הראש של המחבר ולהעביר את הטקסט בצורה נכונה יותר. השיחות הללו גם מאד מעשירות ופותחות לסגנונות חשיבה שונים.

למשל, אני זוכרת שתרגמתי ספר עיוני על מלחמת יום כיפור עבור אדם שאביו היה בין המרגלים של ישראל לפני קום המדינה. הוא עצמו, בתפקידו בצה"ל כדובר ערבית מצרית עוד מהבית, היה פעיל בשיחות השלום עם מצרים בתקופת סאדאת.

לאדם כזה יש שפע של סיפורים, לא את כולם מותר לספר. כשסיפר לי את החומר המותר בפרסום במהלך תהליך העבודה שלנו הבנתי את התהליכים ההיסטוריים יותר טוב. בנוסף, גם פיתחתי הערכה עזה לתרומה של אביו למדינת ישראל.

האם נתקלת בטקסט קשה במיוחד לתרגום מה היו האתגרים בו?

קודם נגדיר את המילה "קשה" – טכני, או רגשי? 

נתחיל בקושי הטכני: פעם עבדתי כחלק מצוות של 4 על תרגום אוסף פסקי דין. תרגמתי חומרים של אחד השופטים: קצר, ענייני, מתומצת. אח"כ תרגמתי חומרים של אחד השופטים האחרים עם סגנון אומנם עשיר ביותר, הפניות לחוקים מכלל העולם ומכל רובדי התנ"ך והגמרא – הקושי הגדול היה שמשפטים שהתחילו בדף מסויים ולאחר המון פתיחה-סגירה של סוגריים, נסתיימו 2 דפים אח"כ! (כך לפחות זה הרגיש לי!).

זכור לי שאת הנימוקים האלה תרגמתי אך ורק בשעות המוקדמות של בבוקר, לפני שהתעייפתי מלנסות לעקוב אחר פיתולי כל משפט.

לגבי "קשה" במובן הרגשי, תרגמתי חומרים כחלק מצוות עבור וועדת התביעות של השואה: ישראלים זקנים שעברו גיהינום, שרדו, זכרו את הבתים של ילדותם, של המשפחה הגרעינית ושל המשפחה המורחבת... סיפורים קשים ותרגמתי וזלגו דמעות בלי סוף. נשמע נדוש אבל עבדתי עם חבילות של טישו כל הזמן לידי.

סיפור אחד יפה גם יצא מזה: זיהיתי 2 אנשים עם סיפור זהה, והתברר שהיו בני משפחה שלא ידעו זה על זה במשך שנים רבות, כל אחד מהם היה בטוח שהשני לא שרד. לאחר שנים של חיפוש הם הרימו ידיים והפסיקו לחפש. מתברר שהם גרו בקצוות שונים של הארץ!

שמחתי שפרטים קטנים מעבודה שתרגמתי כעשרה ימים קודם נשארו בזיכרון שלי. לכן יכולתי למצוא את החומר ולהודיע לממונים על הצוות אודות המקרה. אילו העבודות שמשנות חיים ונשארות איתנו בזיכרון להרבה זמן.

כמה את מחוייבת למקור כשאת מתרגמת טקסט לעומת נאמנות לרוח הדברים?

נאמנות למקור חשובה בעיקר עם מסמכים רשמיים למיניהם, כולל פרוטוקולים או כתיבה טכנית, בכל מה שקשור לחוזים וחומרים משפטיים, ואפילו במידה רבה עם תזות או כתבות אקדמאיות.

רוח הדברים לוקחת מקום ראשון בתרגום חומרים יצירתיים כמו ספרים, גם אם הם קצרים (לילדים, למשל) או תרגום של שירה ושירים, כאשר יש מקום לתמרן ולמנף את השפה בצורות רבות יותר.

האם צריך להיות בקיא מאד בתרבות שאליה רוצים לתרגם כדי להימנע מ"מלכודות תרבותיות"?

ברור שצריך להיות בקיא – ולצורך זה נדרשת התעדכנות תמידית אודות שינויים בשפה וסגנון.  כשמתרגמים ספרים, למשל, שיש בהם התייחסות לארצות שונות, טוב שיהיו למתרגם חברים או קשרים כלשהם עם אנשים מהתרבויות הרלוונטיות. זאת ליתר ביטחון, כדי שיהיה ניתן לאמת את ההתייחסויות הללו. 

כשהילדים שלי כששאלו למה אני רואה כ"כ הרבה דברים משונים ביוטיוב אמרתי להם: "אני לומדת על מקומות שונים ותרבויות שונות לצורך העבודה שלי".

לתרבות יש משקל כל כך משמעותי שאפילו - ואולי זה לא כ"כ ידוע - סידרת ספרי "הרי פוטר", למשל, עברה "אמריקניזציה" לפני שפורסמה בארה"ב. התרבות של שתי הארצות כ"כ קוטבית עד שילדים אמריקאים פשוט לא הבינו את ההומור האנגלי וסגנון הניסוח! זוהי בעצם המשמעות של לוקליזציה התאמה תרבותית של הכתוב לקהל שהולך לעיין בו.

גילי קימור