חוזה התרגום הגדול של האיחוד האירופי

מאז ומתמיד האיחוד האירופי היה מודל של גיוון וקשב לשפות שונות. יש לו שלוש שפות פרוצדורליות (גרמנית, צרפתית ואנגלית) ו24 שפות רשמיות. הנחיות ותקנות חייבות לעבור תרגום בכדי לאפשר ביצוע של משימות היום יום של האיחוד האירופי. לכן האיחוד האירופי מתבסס על שירותי תרגום ושירותי מתורגמנות מקצועיים בכדי לוודא שלכל מדינות האיחוד תהיה גישה חופשית ושווה למידע.

חוזה תרגום ענק הוכרז על ידי האיחוד האירופי

כדי לספק את הדרישות העולות מהגיוון הלשוני הנדרש באיחוד האירופי מנהל הנציבות האירופית לתרגום הוציא למכרז חוזה ענק. החוזה מכסה כמות משוערת של 556000 עמודים לתרגום מידי שנה. המכרז הגיע בעקבות החלטת הפרלמנט האירופי להוציא לקראת 2019 מכרז ל- 445000 עמודים לשנה. זאת לצד 76 אלף עמודים לשנה בשביל וועדות המסחר והחברה האירופיות, 47500 עמודים לוועדה האירופית לאזורים. בנוסף 40500 עמודים לתרגום עבור בית המשפט האירופי לביקורת.

פרטים נוספים על מכרז זה ניתן למצוא במאמר החדש של סלטור החושף כי החוזה המכונה: ‘TRAD19’ יחולק לפי צמדי שפות, עם סה"כ 49 צמדי שפות שונים.

צמדי השפות בהן יש הכי הרבה עבודה הם: הראשון ברשימה הוא תרגום מאנגלית לצרפתית, בהיקף של 33 אלף עמודים לשנה. הצמד השני ברשימה הוא אנגלית לגרמנית בהיקף של 26 אלף עמודים. השלישי ברשימה הוא אנגלית לצ'כית ואנגלית - קרואטית בהיקפים של 22 אלף עמודים לשנה לכל אחד מצמדי השפות.

המכרזים הענקיים אשר נקבעים על חשבון חוזי התרגום שקדמו להם יסגרו במהלך 2019/2020. העבודה עליהם צפויה להתחיל בראשון ביולי 2020 ולהימשך עד 29 לפברואר 2024.

דרישות התרגום של האיחוד האירופי

צורכי האיחוד האירופי דורשים שילוב של תרגום עסקי, תרגום משפטי ותרגום פיננסי בידי מתרגמים מומחים. חוזים אלו לא נועדו לכל אחד. סלטור מבהיר ששולי הרווח נוקשים ביותר. משום כך אין הרבה מקום לרווח בחוזים הללו. זאת למרות גודלם הרב. תהליך המכרז עצמו נוטה להיות אינטנסיבי ולדרוש עבודה מרובה. למרות הקשיים התשלום הוא מתן זרם עבודה גדול וקבוע מלקוח מכובד ביותר במשך חמש שנים! הצעה מושכת ומשתלמת ביותר.

בשל האינטנסיביות בהליכי המכרז והגודל העצום של העבודות לא צפוי כי מתרגמים פרילנסרים ישתתפו במכרז באופן עצמאי. יחד אם זאת הם עדיין מוזמנים לקחת חלק בעבודה כשכירי חברות התרגום שייגשו לבצע את המכרזים.

תרגום ופרילנסריות

עבור אלה מאיתנו שעובדים כפרילנסרים חוזים כאלה לא נוהגים להיות הנורמה. אפילו חוזים בקנה מידה קטן יותר נוטים להיות נדירים בקרב פרילנסרים. ישנם יתרונות וחסרונות לכך כמובן.  מצד אחד עבודה ללא חוזה נותנת חופש פעולה רב לפרילנסר במהלך עבודתו. הפרילנסרים לרוב יכולים לעבוד מאיפה שהם רוצים באיזה שעות שהם רוצים. מצד שני עבודה ללא חוזה מונעת וודאות לגבי עבודה והכנסה. הפרילנסרים חייבים לעמוד על המשמר בכדי להבטיח שמקורות ההכנסה שלהם לא יתייבשו. עליהם להגיב במהירות לסיטואציה במידה וחלק מהמקורות אכן מתייבשים.

תחום הפרילנסרים בעליה ככל שהטכנולוגיה שלנו מתקדמת יותר והגלובליזציה הופכת את העולם למקום קטן יותר. עבודה ברשת מהבית או ממקום אחר לפי בחירה אישית הופכת להרבה יותר קלה. אם מוסיפים לכך גם את הכמות העצומה של אתרי עבודה לפרילנסרים כמו Upwork and Fiverr קל להבין מדוע תחום הפרילנסרים זוכה לביקוש כה גבוה אצל צעירים המציעים את שירותיהם.

לתעשיית התרגום כבר יש שוק פרילנסרים בוגר עם רשתות מבוססות. (למשל רשת המתרגמים של טומדס שבנינו במשך עשור שלם). פרילנסרים אלה משרתים לקוחות בכל רחבי העולם.

רשתות כאלה מבטיחות את ההתנהלות העיסקית החלקה של ארגונים. כל ארגון מחברה בינלאומית קטנה ועד האיחוד האירופי הגדול מתבסס עליהן.

מחשבות לסיום

האם חוזים גדולים כמו החוזה עם האיחוד האירופי שווים את המאמץ? או שאתה מעדיף לעבוד עם לקוחות קטנים יותר אשר איתם אתה יכול ליצור מערכות יחסי עבודה מעמיקות? אתה מוזמן להשאיר תגובה עם עמדתך.

המאמר המקורי כאן.

תורגם בידי גילי קימור