האם השפה האנגלית דועכת או מתפתחת?

 האם גם אתה עד סובל לדעיכתה של השפה האנגלית? האם שיבושי השפה והדקדוק שאתה נתקבל בהם ברשתות החברתיות מעוררים גם בך אימה?

כשאנחנו חושבים על עתידה של שפה, השפה האנגלית במקרה הזה, יש לנו נטייה לבשר את אובדנה הממשמש ובא. זאת משום שהרשתות החברתיות ומדורי התגובות לתקשורת הכתובה שלנו מלאים בשגיאות כתיב וטעויות תחביריות. זו אגב אינדיקציה לשפתנו המדוברת והיומיומית.

אפילו אותיות גדולות ועיצורים שלמים נשארים נטושים בצד הדרך על ידי חלק מהמגיבים אשר חולקים את עמדתם. משהו שככותב כואב לי לצפות בו.

אך האם אלו עדויות להידרדרות נוראה של השפה האנגלית, או למעשה עדויות להשתנות של השפה והתקדמות לשלב חדש ובלתי ידוע?

האם זה הזמן להפסיק לדאוג לשפה האנגלית?

מאמר בעיתון הגארדיאן הבריטי שלל לאחרונה את כל הפחדים שלנו על הידרדרות השפה האנגלית. שם המאמר כמובן: "מדוע עלינו להפסיק לדאוג לשפה האנגלית?".

לאחר פסילת האינדיקציות ל"הידרדרות" בשפה פסל המאמר גם את החשש ש"ההידרדרות" תפגע ביכולת שלנו לתקשר ולפעול ביעילות כחברה.

אחד החידושים במאמר היה שהוא הסתכל ביתר פירוט על התיאוריה של השפה והתפיסה הציבורית.
תוהים לשם מה המאמר בחן אותן באופן יותר מפורט מבעבר?

בחינה זו נועדה כדי לענות על השאלה: "מדוע אנו כה משוכנעים שהשפה האנגלית מתדרדרת כאשר היא מתאימה את עצמה לאינטראקציות שלנו כיום?" במיוחד האינטראקציות שלנו עם טכנולוגיות התקשורת המיידית והרשתות החברתיות.

לצורך מענה על השאלה עלינו לבחון את תפיסותינו בנוגע לשפה האנגלית.

בואו ננסה ביחד לציין שלוש הוכחות בשטח להתדרדרותה של האנגלית כפי שאנחנו מכירים אותה.
אם התקשיתם למצוא שלוש הוכחות לכך אל תופתעו אתם לא לבד. אם בוחנים את השאלה הזאת במבט היסטורי רואים שתמיד היה חשש שהשפה מתדרדרת לאורך כל ההיסטוריה.

לאורך השנים ישנן עדויות למודאגים רבים, החוששים שהידרדרות בשפה האנגלית תביא לקריסת התקשורת בין בני אדם והתרבות המערבית כולה. במילותיו של העיתונאי הבריטי דויד שריאתמאדרי: "החששות האלה הן שטויות שאינן מבוססות על שום ממצא מדעי".

שריאתמאדרי מצביע בפני החוששים על העובדה הבאה: לאורך 65 השנים האחרונות העולם המערבי שגשג מבחינה אינטלקטואלית, טכנולוגית ורפואית. הוא מצביע על כך שאותם הישגים רק התעצמו בחלוף השנים.

העיתונאי טוען שיש במערב, נכון לעכשיו, רמת חינוך גבוהה יותר, שירותי בריאות טובים יותר וברוב המקרים ממשל דמוקרטי יעיל. (אם כי ניתן לתהות האם בשנים האחרונות אכן ישנו משטר דמוקרטי יעיל במדינות מערביות מסויימות יש הטוענים שנקודה זו שנויה במחלוקת).

אם החברה המערבית אכן השתפרה במובנים רבים ואיכות החיים עלתה, למרות החששות מדעיכתה של השפה האנגלית. למרות ההיחלשות במערב שהייתה אמורה ללוות אותה. האם יתכן שמדובר בסך הכול בפחד הנמצא בראשנו?

הייתכן שהשפה האנגלית בעצם מתאימה את עצמה לאורך החיים שלנו מתפתחת ולא דועכת?

מדוע בכלל לשמר את השפה האנגלית?

מובן שכל מה שנכתב עד כה במאמר זה לא אומר שאין לשמר את השפה האנגלית. אנו בטומדס כחברת תרגום בינלאומית מאמינים שיש לשמר את טוהר השפה בכל שפה. זאת משום שאנו מאמינים שכל השפה היא ייצוג של התרבות אותה היא משקפת. לכן כל ניסיון לעמוד ולהגן על השלמות הדקדוקית באנגלית צריך להתקבל בברכה.

באופן דיי מובן כל מי שעובד באופן שיטתי בתעשיית התרגום ושירותי השפה. לא רק מתרגמים אלא גם עורכים, סופרים, עיתונאים וכל שאר אנשי המקצוע המתעסקים עם שפה באופן יומיומי. חושש מהידרדרות בלשון המדוברת והכתובה.

אולי זה משום שהם משווים בין השפה כיום לשפה שהם למדו בבית הספר ורואים שינוי. יחד עם זאת כל דור רואה שינוי בשפה היומיומית מהשפה שהייתה בתקופת לימודיו, אין זה אומר שמדובר בהכרח בשינוי לרעה.

אכן כצפוי היכולת לעצב את השפה, באמצעות פיתוח מילים חדשות או בעזרת מציאת משמעויות ושימושים חדשים למילים ישנות שמורה לצעירים. הצעירים מבטאים באמצעות השפה את החוויות שלהם ומכופפים אותה לרצונם ולנוחותם.

זהו תהליך טבעי כבר במשך זמן רב אך הרשתות החברתיות האיצו אותו. לכן כיום אנו עדים לשפה שמשתנה במהירות חסרת תקדים.

אולי אנחנו פשוט מודעים יותר לשינויים בשפתנו?

האם יתכן שאנחנו פשוט שמים הרבה יותר לב כיום לשפה? האם בעצם מספר שגיאות הכתיב שאנו מבחינים בו לא באמת גדל, אלא השגיאות הקיימות פשוט זוכות ליותר פוקוס?

שינויים בשפה יכולים להיות חוויה קשה לכל מי שמתגאה ב"שימוש נכון" בה. אולם בכל זאת יתכן שדווקא גישתנו הקולקטיבית היא זו הצריכה להשתנות. מדוע כדאי לשנות גישה?

זאת מפני ששפות חיות תמיד מתגמשות ומשתנות. הן סופחות לתוכן מילים חדשות וביטויים בהן מחליפים משמעות אלפי פעמים בשנה. מילון אוקספורד הוציא השנה עדכון לשנת 2019. בעדכון נכללו לא פחות מ- 1400 שינויי מילים ומשמעויות בשנה אחת.

אם אתם תוהים על המצב בישראל ובשפה העברית אז מדובר במצב דומה לשאר העולם. השפה העברית בדומה לאנגלית חיה בועטת ומחליפה מילים ומשמעויות במהירות. האקדמיה ללשון עברית מעדכנת את השפה כדי להעשירה ולהתאימה לצרכי המשתמשים בה.

האקדמיה ללשון אצלנו נוהגת כל שנה לעברת מילים מלועזית. כך למשל ה"טוקבק" אומץ בעברית כ"תגובית", "הקואליציה" הומרה בעברית למילה "יחדה", "האופוזיציה" קיבלה לבוש עברי הולם במילה "נגדה" וכו'.

האם אנחנו צריכים להיות מובכים מהשינויים הללו?

שימוש אחראי בשפה

אז האם יש צורך לדאוג בנוגע לשינוי בשפות בעולם המערבי, אנגלית, עברית או כל שפה חשובה אחרת?

התשובה היא כן ולא. האינטרנט הוא מקום גדול ושוקק פעילות. בלי ספק, הוא היה הופך למשעמם ביותר אם כל התכנים בו היו נכתבים באופן אחיד ורשמי, תוך הקפדה על מונחים ארכאיים אשר נעלמו מהלשון הציבורית. זאת גם אם המונחים הללו נחשבים לשפה תקנית יותר.

אך בו זמנית ישנם אלמנטים בשפה אשר ראויים לשימור ולהקפדה. לדעתי הצנועה חוקי דקדוק ותחביר בסיסיים נמצאים בראש רשימת האלמנטים שיש לשמר בקפדנות יתרה.

חוקי הדקדוק הם אבני הבניין עליהם נבנית השפה. ישנם חוקי דקדוק אוניברסליים שניתן למצוא בכל שפה על פני כדור הארץ. (טוב, אולי למעט שפות שנועדו במכוון לשבור את הדרך שבה אנחנו תופסים שפה. למשל השפה הקלינגונית הנהוגה בסדרת המדע הבדיוני ואמורה להישמע חייזרית ורחוקה מכל שפה אנושית.)

שימור הדקדוק הבסיסי בקנאות מאפשר לשפות להשתנות, אך בכיוון ברור ומוגדר כאשר השינויים בוקעים מתוך שורשים יציבים. באופן זה השפה משמרת את הטוהר שלה תוך כדי שינוי והתאמה מתמשכת. כך השפות ממשיכות לייצג את דובריהן כהלכה.

כיצד נתאים את גישתנו לאבולוציה של שפתנו?

בפעם הבאה שמישהו מתבטא לידינו באופן שלא הולם את אוזנינו מבחינה לשונית. לדוגמא פתיחת משפט באמצעות המילה SO באנגלית או המילה "כאילו" בעברית. למה לא להמתין לרגע לפני שמתחלחלים ולשאול את עצמינו מהו הנזק בעצם?

אכן דרכים מסויימות להשתמש בשפה יכולות מאד להרגיז אותנו ולהרגיש לנו כשיבוש חמור. אך יתכן שזו דרכה של השפה להתפתח ולהתאים את עצמה להתפתחויות החברתיות הרווחות בתרבות שלנו. לא כל שינוי הוא סימן לחורבן השפה והידרדרות התרבות והחברה יחד איתה.

במידה ואכן מדובר בהתפתחות והתאמה לתרבות הרווחת, מומלץ שנתאים את הרפרטואר הלשוני שלנו למה שאנחנו שומעים ונלך עם הזרם.

רק במהלך ההתאמה, אנא וודאו שאנחנו עדיין משתמשים במהלך ההתאמה הזאת באותיות גדולות ועיצורים שלמים. (או בעברית בביטויים הנכונים למספרים ולהבדלות בין זכר לנקבה). אחרת אנחנו באמת עלולים להיות עדים לסוף הציוויליזציה כפי שאנחנו מכירים אותה

המאמר המקורי כאן.

ערך ותרגם גילי קימור