תקשורת במסגרת הקמפיין העולמי של החיסונים נגד הקורונה: אתגרים ופתרונם

סקירת מצב חיסוני הקורונה בארץ ובעולם: מי המדינות המובילות? מי השחקנים שמסייעים להן?

נכון להיום, לפי אתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, מדינת ישראל ממוקמת במקום הראשון בעולם במספר מחוסני הקורונה. למעלה משישית מאוכלוסייתה מיליון ומאה שמונים אלף איש כבר מחוסנים. כלומר, כ-22.33 אחוזים מכלל האוכלוסיה הישראלית. רובם המוחלט של המתחסנים מורכב מאנשי צוות רפואי ואנשים הנמצאים בתוך קבוצות הסיכון השונות של מחלת הקורונה, בעיקר אנשים מעל גיל 65.

בעולם כולו התחסנו לקורונה מעל 29 מיליון בני אדם, מתוכם 9.33 מיליון התחסנו בארה"ב. בסין התחסנו 9 מיליון איש ובבריטניה 2.4 מיליון אנשים.

במקום שני אחרי ישראל באחוז המתחסנים מכלל האוכלוסיה נמצאת איחוד האמירויות הערביות עם 12.9% מהאוכלוסיה. במקום השלישי נמצאת בחריין עם 5.75% ורק אחריהן בריטניה עם 4.19% מהאוכלוסיה. מעוניינים לעקוב אחרי שיעורי החיסון בעולם? היכנסו לטבלת החיסונים העולמית.

מי הן השחקניות העיקריות בתעשיית החיסונים לקורונה?

חברות התרופות מודרנה, פייזר ואסטרהזנקה. החיסונים של פייזר ומודרנה מתבססים על חלקי נגיף שנקראים RNA שליח. זוהי טכנולוגיה חיסונית יעילה ומזורזת קיימת למעלה מעשור.

לעומתם החיסון של חברת אסטרהזנקה שאושר לשימוש בבריטניה (העומדת מול משבר רציני בעקבות העומס על שירותי הרפואה בה) יעיל פחות ומספק 70 אחוזי הגנה לעומת 95% הגנה של החיסונים האחרים.

מי מפיץ את חיסוני הקורונה בישראל?

תחת פיקוח מקיף של משרד הבריאות מפיצות את החיסונים של מודרנה ופייזר קופות החולים השונות בקצב שבין 20 ל- 40 אלף חיסונים ביום. המובילות שבהן הן קופות החולים הגדולות מכבי וכללית. הן עושות זאת בהתאם למודל תחרותי שוויוני בו הן מחוייבות לספק לאזרחים את החיסונים ללא עלות במימון משרד הבריאות.

חשוב לציין כי החברות הפרטיות האחראיות על לוגיסטיקה של תרופות מורכבות לישראל נובולוג, סל"א של טבע וכן חברת שראל חברת הרכש וההפצה של בתי החולים בישראל מסייעות להן בכך.

קופות החולים מכסות ציבור רחב מאד של אזרחים, במסגרת חוק הבריאות שהעבירו בשנות התשעים יצחק רבין וחיים רמון. הן עושות זאת באופן מסודר.

יש להם נתונים רבים לא רק על אנשים בגיל המתאים להתחסן למחלה בעדיפות ראשונה, אלא גם על קבוצות הסיכון של מחלות הרקע.

זוהי אחת הסיבות לכך שמדינת ישראל היא הראשונה בעולם באחוז המחוסנים מכלל האוכלוסיה. מעוניינים לעקוב אחרי אירועי המאבק בקורונה? המשיכו לקריאה נוספת בנושא למטה.

למידע נוסף: העדכון השבועי למיגור וירוס הקורונה של מכון דווידסון.

חשיבות הלוקליזציה ביצירת תקשורת ברורה בין הגורמים רפואיים השונים ולציבור

לוקליזציה מקצועית מסייעת לגשר על פערי לשון ולקשר בין גורמים מקצועיים בארץ ובחו"ל שמנהלים את המו"מ להבאתם של החיסונים ארצה, את תקצוב מבצע החיסון והפצתו בקהילה. בנוסף לכך, לוקליזציה נכונה של ידע רפואי לציבור משמשת כדי להסביר לקהל היעד את ההנחיות המדוייקות של כל חיסון וחיסון.

לוקליזציית הידע הרפואי חשובה גם כדי להפריך חששות לגבי בטיחות החיסון ויעילותו. זאת בעיקר בעידן הפייק ניוז שאנו חיים בו, המעורר חרדה רבה בקרב אלו שאינם יודעים במה להאמין. לוקליזציה מקצועית זו יכולה להתבצע על ידי מומחי לוקליזציה רפואית בלבד השולטים במושגים הנדרשים בשפת היעד.

אז מה הם האתגרים שמאיימים בישראל על המשך ההתחסנות הגבוהה?

ישנם שני סוגים של אתגרים: קשיים לוגיסטיים ניהוליים, בגלל העובדה שישנם סוגי חיסונים שונים בעלי דרישות טכניות שונות ובשל הצורך להביא אותם לארץ ולאחסנם כנדרש.

הפיתרון לקשיים אלו הוא הימנעות מהסתפקות בתרגום מילולי. תרגום לא מושלם ובלתי מותאם לקהל שעלול לגרום לכל גורם רפואי לפעול עם החיסון לפי פרשנותו, מצב שייצור אנרכיה. רק לוקליזציה מקצועית תיצור גרסה אחידה, מובנת וזורמת של החומר הטכני שיש לדעת כאשר עוסקים בחיסון האוכלוסיה הכללית.

סוג הקשיים השני הוא חששות בקרב הציבור מהחיסונים שהופקו במהירות רבה תחת נהלי חירום. לצד החשש הזה ישנו בלבול רב בשל עומס המידע המחקרי שחלקו סותר. לבלבול ולחרדה גורמים גם ההבדלים העדינים, אך המשמעותיים בין החיסונים של החברות השונות והדרישות וההנחיות הייחודיות לכל חיסון שיש לעמוד בהן. הפיתרון לאתגרים הללו הוא הסברה נאותה ומבוססת.

הניואנסים של ההסברה חייבים לא רק להיות מובנים לקהל היעד, עליהם להיות אפקטיביים. למשל, עליהם לכלול ערכים מרכזיים כמו ערך "הערבות ההדדית בישראל" כדי לעודד התחסנות. הם צריכים להדגיש את אמינות החיסון בעזרת התבססות על גורמי סמכות כמו משרד הבריאות.

בנוסף, מאמצי ההסברה נדרשים, להתכתב עם התחושה הציבורית הישראלית הידידותית לחיסונים. תחושה שקיימת בקרב ישראלים בשל הזיכרון הקולקטיבי של התחסנות למחלות מדבקות ב"טיפת חלב".

תרגום ולוקליזציה מקצועית, כולל לוקליזציית כתוביות לסרטוני ווידאו ייעודיים לנושא, עוזרים מאד כשמדובר באותה הסברה חיונית לציבור. באמצעותם אפשר לפנות לשכל על ידי הצגת נתונים בפשטות ובזרימה.

בנוסף לכך, ניתן לפנות לרגש. למשל, לעורר דחיפות כדי לגרום לצופה להבין שעליו להתחסן למחלה בהקדם האפשרי. אפשרות נוספת היא לעורר ביטחון בחיסון וסולידריות באמצעות שימוש בדמויות סמכות מקומיות ומשפיעני רשת בקטעים קצרים.

לעיתים כדי להשתמש בקטעי אנימציה. ניתן להגיע לתודעתם של אזרחים בקלות באמצעות איורים מדברים המרחיבים את הדעת או מציגים ידע רפואי בטיחותי חיוני באופן משעשע, נעים לצפייה ומשכנע.

כיצד למשל קופת חולים כללית משווקת את החיסון לקורונה למבוטחים שלה ומעודדת אותם להתחסן? על ידי הפצת חומרי מידע על החיסון כולל סרטונים מושקעים.

חומרים אלו תורגמו בחלקם ממקורות באנגלית של אותן חברות מחסנות. באמצעות החומרים הללו נענות שאלות שמדאיגות את הציבור וישפיעו על החלטתם של אנשים להתחסן מהר ככל האפשר למשל שאלות מקצועיות כמו:

 • כעבור כמה זמן מקבלת החיסון יש לי הגנה?

• מהן תופעות הלוואי של החיסון?

• למי אסור לקבל את החיסון?

• האם אפשר להתחסן בזמן הריון והנקה?

• האם אני עלול להדביק גם אחרי שחוסנתי?

למידע נוסף: קמפיין הקורונה של כללית כדוגמא להעלאת מודעות לחיסון הקורונה

איך עושים לוקליזציה מוצלחת בתחום הרפואי?

כאמור ישנם מספר עקרונות ללוקליזציה מוצלחת בכל תחום אך בתחום הרפואי על אחת כמה וכמה. העקרונות כוללים למשל: שמירה על תכנים קצרים בעלי מסרים פשוטים וחותכים. סוד הצמצום הוא הדרך האפקטיבית היום להעברת מידע. היא מאפשרת לגבור על הסביבה רוויית הגירויים והריכוז הנמוך של אזרחים מן השורה בעת המודרנית.

לרוב סרטונים בני דקה עד חמש דקות הם כמות הזמן שאזרחים עובדים ועסוקים, במיוחד מקהלים צעירים יהיו מוכנים להשקיע בתוכן חדש. התוכן חייב לתפוס אותם מהרגע הראשון. במיוחד כאשר מדובר על חומר אינפורמטיבי בנושא הקורונה שמוגש כשירות לציבור.

על פי רוב מדובר בקטעי פרסומת בני שניות בודדות עד עשרות שניות. סרטונים אלו נועדו להעלות מודעות למסר אחד חשוב ועקבי.

מדוע התכנים חייבים לשמור על פשטות גבוהה? כי במיוחד בתחום המדעי – רפואי ישנה סכנה שעומס של פרטים, גרפים, דיאגרמות, הסברים המשתמשים במונחים מקצועיים וכו', יגרמו לצופה ללכת לאיבוד. "מרוב עצים עלולים לפספס את היער", לכן ההסברים חייבים להיות פשוטים ככל הניתן. עליהם לכלול יחסית מעט מושגים רפואיים מסובכים ואם הם כוללים מושגים עליהם לבאר אותם לשפת יומיום.

כמובן יש לפנות לרגש כדי שהמידע יעורר לפעולה. את זה עושים בדרכים שציינתי קודם. יש לתת את הדעת גם על מוסיקה, תמונות ,גרפים של אנימציה שמסבירים נתונים בצורה פשוטה ומקשרים אותם לפעולה הרצויה. זו אומנם לוקליזציה לקידום מוצר רפואי- החיסון לקורונה, אך עדיין מדובר בקמפיין שיווקי לציבור לכל דבר, על כל המשתמע מכך.

כאשר מדובר על לוקליזציה טכנית, למשל של הוראות אכסון החיסון לקורונה, הפצתו והנחיות בטיחות לגביו, הדבר החשוב ביותר הוא אחידות ובהירות של ההנחיות. כך ימנע כאוס מיותר וההבדלים בין החיסונים יהיו ברורים יותר הן לצוותים הרפואיים והן לציבור בכללותו.

יש להיעזר במומחי תרגום טכני מקצועיים המתמחים בלוקליזציה של מוצרים רפואיים ובעלי ניסיון עבודה עשיר מול התעשיות הרפואיות. הם חייבים לאתר במדויק את המושגים בשפת המקור ואת הקבלותיהם בשפת היעד. יש להקפיד על פיסוק נאות. יש להתאים את הכמויות והמידות לאלו הנהוגות במדינת היעד.

למשל, הטמפרטורות הנדרשות לשמירת החיסון בקירור צריכות לעבור ממעלות פרנהייט למעלות צלזיוס. רק כך יותאמו ההנחיות הנדרשות לאכסון החיסון באופן בטוח מהשוק האמריקאי לשוק הישראלי.  

דרך טובה לבצע תרגום ולוקליזציה למידע רפואי חשוב ולהנגישו לציבור היא לעשות זאת במהלך שימוש בשירותי רפואה מרחוק. במהלך שיחות זום עם רופאים למשל, תרגום סימולטני ועוקב מותאם לשפה היומיומית של התושבים במדינת היעד, יכול לעשות פלאים בהעברת המידע החשוב. כך גם לוקליזציה לכתוביות אם חולה ופציינט שדוברים שפות שונות, מתקשרים מרחוק במסגרת שירותי רפואה לטווח רחוק.

בהקשרים הללו אפילו דיבור בקול רם ואיטי או הגדלת הכתוביות לגודל נוח לקריאה יכולות להיות לוקליזציה יעילה לקהל מקבלי החיסון. זאת משום שמרבית מקבלי החיסון בעדיפות עליונה הם קשישים מעל גיל 65 חלקם קשישים מעל גיל 80 במסגרות שונות.

לקשישים אלו פעמים רבות ישנן בעיות ראיה ושמיעה. לוקליזציה המתחשבת במאפיינים המעודנים והכמעט בלתי מורגשים הללו יכולה לסייע להנגשת חיסוני הקורונה לקבוצת האנשים שהכי זקוקה לה.

כמו כן, בישראל לוקליזציה רפואית צריכה להיות מותאמת לקהלים שונים. אחרי הכול ערבי ישראלי בן 70 מואדי ערה יקבל את המידע בצורה מותאמת ושונה מרוסי בגיל העמידה שסובל מהפרעות שמיעה וראיה.

הם לא רק יקבלו את המידע בשפה שונה אלא גם אם דגשים שונים. בקרב האוכלוסיה הערבית החשדנית יותר יהיה חשוב להדגיש שהחיסון בטוח. לעומת זאת בקרב עולי חבל העמים יהיה צורך לשים דגש על עניין הדחיפות ולעודד חיסון בהקדם האפשרי.

סיכום

לסיכום לוקליזציה מקצועית על שלל צורותיה היא כלי רב עוצמה המסייע לעובדי התעשיות הרפואיות לתקשר זה עם זה. הלוקליזציה מקלה על הנגשת ידע רפואי לאוכלוסיה ועידוד חיסון באופן בטוח של האזרחים לקורונה.

חשוב לתכנן ולהפעיל מערך תקשורת יעיל בכל השפות הנהוגות במדינה כדי להגיע לכמה שיותר אזרחים ולוודא שהם חשופים לידע הנדרש בצורה נוחה ומוכנים לקבל בעזרתו החלטה מושכלת.

גילי קימור