תרגום, בישול ומה שבינהם: על האומנות הנסתרת של תרגום קולינרי

בימים שלפני מגפת הקורונה נהגתי מידי פעם לצאת למסעדות אקזוטיות. נהגתי לבחון האם מנות משובחות שמעולם לא שמעתי עליהן יהיו עריבות לחיכי. לרוב היה מדובר במנות הנחשבות מעדן במדינות בעלות תרבות שונה מאד משלנו, למשל מדינות במזרח אסיה.

כאשר הייתי נכנס למסעדות ומעיין בתפריטים תמיד היה חשוב לי לדעת מה בדיוק אני אוכל? כידוע, כשאורח במסעדה מנסה מקום חדש הוא בדרך כלל יזמין מנה שנראית מבטיחה. הוא יזמין מנה שהתיאור שלה בתפריט מכיל דברים מסויימים שהוא מכיר. כלומר מנה שהוא מסוגל לדמיין חלקית את הטעם שלה לפני שהוא מחליט לנסות אותו.

זה איננו מקרה שסועדים במסעדה מסוגלים למצוא מנה שהם מתחברים אליה, אפילו בטרם ניסו אותה. אומנות לא כל כך ידועה בתעשיית התרגום אחראית לכך: אומנות התרגום הקולינרי.

למה תרגום מתכונים ותפריטים בכלל מעניין?

מקובל לחשוב בטעות שתרגום מתכונים ותרגום תפריטים הן נישות נשכחות שלא ברור מדוע צריך אותן. לכאורה, הכול פשוט, כל מתכון נמצא באינטרנט זמין לכל דורש. נהוג לחשוב שכל תפריט של מסעדה יכול להיות ברור לכולם בעזרת תרגום פשוט מילה במילה, אז זהו שלא!

תרגום מתכונים ותפריטים איננו רק נישה מצומצמת ונשכחת, המסייעת לשמור על רשימת המתכונים הסודיים של סבתא סוניה חיים וטעימים. למרות שישנם גם מקרים כאלה, (רוצים לצפות מקרוב במקרה כזה? בדקו את הקישור למטה). תרגום מתכונים ותפריטים, מחזיק במידה רבה את כל ענף המסעדנות העולמי. מסעדות רבות מסתמכות על תיירים שינסו את מרכולתן ולכן עליהם להנגיש את המנות שלהם לקהל כדי לפתות אותו לטעום ולהתמכר.

קראו עוד: תרגום ספר מתכונים מערבית מרוקאית לעברית

במה דומה תרגום תפריטים ומתכונים לבישול?

מתרגמים, בניגוד לשפים בעלי כוכבי מישלן אינם מבשלים ארוחות. אכן כל אחד צריך לדעת את מקומו. בדיוק כמו במנה ראויה לשמה הטבח חייב לשמור על איזון נכון בין המרכיבים השונים, כדי שהמנה תהיה מוצלחת, גם מתרגם תפריטים מומחה חייב לשמור על איזון נכון בין שני מרכיבים סותרים כדי להפיק תרגום תפריטים מוצלח.

מצד אחד המתרגם צריך להפגין נאמנות למקור, כלומר תרגום מילולי של מרכיבי המנה והכמויות שלהם. מצד שני, עליו לעשות לוקליזציה, התאמה של התפריט לשוק המקומי באופן שיהפוך את קריאתו לנגישה ומזמינה. אחרי הכול סועדים במסעדה יחששו לטעום מנה שלא מובן מה יש בתוכה.

מתרגם טוב מאזן בין שני הקטבים הללו. הוא דואג שהתפריט (או המתכון) המתורגם ישמור על תכניו המקוריים, אך יהיה מפורט, נוח וברור לסועדים. כלומר, קרוב מספיק למקור כדי לשמר את האקזוטיות של המנה המקומית ולספק מידע מדויק על הרכיבים, המידות ושיטת ההכנה. מצד שני המתכון צריך להיות מותאם מספיק לקהל כדי לא לדחות אותו.

המתרגם צריך להיזהר מתרגומים מילוליים של מנות שהוא איננו מכיר ולבקש תמיד קונטקסט מתאים. כבר היו בעבר מקרים מגוחכים שנקניקיה ((HOT DOG תורגמה על ידי מתרגם רשלן ל"כלב חם", שם לא בדיוק מזמין למנה...

זו הוכחה עד כמה מתרגם חייב להבין מה הוא עושה, להשקיע בפרטים הקטנים ולחשוב על הקוראים שלו.

לדוגמא, רוב הישראלים יודעים מהו "סלט ערבי" ויחליטו להזמין רק לפי שם המנה. תיירים זרים לעומתם, יצטרכו לדעת, שסלט ערבי הוא סלט קצוץ דק המכיל הרבה עשבי תיבול ולימון. במצב כזה, המתרגם יספק לקוראים הללו פירוט עינייני של רכיבי המנה. פירוט שלא בהכרח הופיע במקור, כדי שיבינו מה הם מבקשים מהמלצר.

מה הם האתגרים בתרגום תפריטים ומתכונים?

הבדלי תרבות ובטיחות – לא תמיד המנה ושמה המקורי תואמים לתרבות היעד. מרכיבי המנה המוצגת בתפריט חייבים להיות ברורים ומפורטים. לא רק כדי לעורר בסועד המנסה את המנה לראשונה תחושת ביטחון, אלא לעיתים כדי לתת לו ביטחון ממשי.

למשל, כשסעדתי במסעדה תאילנדית ביקשתי לנסות את ה"פאד תאי", סוג של עוף ואורז עשירים בתבלינים ובתוספות מעניינות. רק בזכות התפריט המקצועי, גיליתי לפני שהזמנתי שהמנה מכילה בוטנים. מזון שאני אלרגי אליו.

לאחר גילוי התגלית יכולתי לבקש מהמלצר והשף לדאוג להכין לי מנה נטולת בוטנים. כזאת שאני יכול ליהנות ממנה ללא חשש. הדגשה ראויה בעת התרגום הקולינרי של מרכיבים מסויימים, כמו בוטנים, לקטוז, פירות ים ואחרים, היא אחריות המסעדה. החומרים הללו ידועים כאלרגנים מסוכנים לאנשים הרגישים להם.

תרגום המיידע עליהם הוא למעשה אחריות עקיפה של המתרגם למתכון המיובא. כך ניתן לשמור על בריאותם של הסועדים.

פערי נגישות – במקרה של תרגום מתכונים, יתכן שהרכיבים של המתכון לא מיוצרים במדינת היעד וחלקם יקרים מידי לרכישה. במצב כזה, התרגום הקולינרי צריך להציג תחליפי מזון שלא פוגעים במתכון המקורי ובמנה שמכינים ממנו.

משום כך המתרגם חייב להיות בעל רקע וניסיון בתרגום מתכונים. עליו להשתמש בידע שלו כדי לשכתב ולהתאים את המתכון לתנאים התרבותיים והלוגיסטיים של קהל היעד. יש בכך דימיון מסוים לשף שמאלתר ומנסה מרכיבים שונים, כדי שהמנה תקלע לטעמו של הסועד.

המתרגם כמובן איננו טועם את המנה, אך עם הידע המתאים הוא יכול לעשות לוקליזציה מתאימה למתכון שלה. כך הוא יכול להיות שותף עקיף לסעודה בטעם טוב.

המרת מידות – כשזה מגיע למידות, מדינות שונות משתמשות בשיטות מדידה שונות. זהו מכשול לא פשוט להפצתם של מתכונים טעימים. בישראל ובמרבית מדינות אירופה, משתמשים בשיטה המטרית. שיטה הכוללת יחידות כמו גרמים, ק"ג ומעלות צלזיוס.

אך לא כל מדינות העולם שמעו על השיטה המטרית. בארה"ב, בריטניה ובחלק ממדינות אירופה נהוג למדוד באונקיות, פאונדים ומעלות פרנהייט. במצב כזה התרגום הקולינרי חייב לבצע התאמה נכונה של המתכון והנחיות הבישול לקהל היעד. עליו לבצע המרה מדוייקת של כל המידות והטמפרטורות לשיטות המדידה המקובלות אצל קהל היעד, מבלי לפגוע בתוצר הסופי.  

לכן ,פעם הבאה שתעברו במסעדה, או תזמינו ממנה טייק אווי, כדאי שתזכרו: בישול טוב לפי מתכון אקזוטי מושפע במידה רבה מתרגום המתכונים המקצועי שלו. גם התפריט המזמין לעין שאתם רגילים לראות ברשת מסעדות יוקרתית, הוא תוצאה של עבודת תרגום תפריטים מקצועית. עבודה שהושקעו בה הרבה זמן ותשומת לב ואיננה מובנת מאליה.

גילי קימור