שיתוף פעולה בין גורמי רפואה באמצעות תרגום רפואי

הקורונה הראתה את החיוניות של שיתוף פעולה רב מערכתי בין ממשלות, מוסדות מחקר ומוסדות רפואיים בכל רחבי העולם, בכדי לנהל את המשבר, להציל חיי אדם ובסוף למגר את המחלה.

בשנים האחרונות העולם עומד מול אתגרים רבים. לא רק מגפת הקורונה שמהווה איום עולמי, אלא גם מחלות אחרות. במקביל לכך ישנו משבר הגירה ממדינות העולם השלישי באסיה ובאפריקה למדינות העולם הראשון. משבר זה מאמת את המערכות הרפואיות המערביות עם חולים, שאינם בקיאים בשפות המקומיות ואין להם מסמכים רפואיים נגישים.

כמאמרה של ד"ר ויאולטה קאראווארקה (Wioleta Karwacka)מאוניברסיטת דנציג תרגום חיוני היינו מענה חיוני לאתגרים הללו: " ידוע כי יש להשתמש בתרגום רפואי מקצועי כדי לאפשר טיפול יעיל ותקשורת מיטבית עם מהגרים שידיעת השפה המקומית שלהם איננה ברמה גבוהה.

יש להיעזר בתרגום רפואי גם כדי לסייע ליצירת תרגומים אמינים ומקצועיים של מסמכים רפואיים, מאמרים מדעיים, או טפסים שונים של המטופל (למשל פרטי ביטוח רפואי). חובה להיעזר במתרגמים מומחים המוסמכים לתרגום רפואי ומנוסים בו, כדי להפיק את התוצרים באיכות המבוקשת כמה שיותר מהר."

אז איפה בא לידי ביטוי תרגום רפואי במאבק שלנו מול מגפת הקורונה ובמלחמה במחלות בכלל?

"רפואה בשפה שלך" – דוגמא לשימוש בתרגום רפואי במסגרת הרפואה הציבורית

מוקד "רפואה בשפה שלך" הוא דרכו של משרד הבריאות וקופות החולים הכפופות לחוקי הנגישות של מדינת ישראל להנגיש לפציינטים שונים מידע רפואי בשפתם. זאת על ידי מתורגמנים מומחים לתרגום סימולטני דוברי שפת אם. המתורגמנים הללו מעניקים במדינת ישראל שירותי תרגום סימולטני רפואי לשפות הבאות: רוסית, צרפתית, ערבית, אנגלית, אמהרית ותיגרינית (שפתה של אריתראה)

בכך כל האוכלוסיות בישראל אשר מתקשרות בשפה שונה מעברית מקבלות את השירותים הרפואיים בשפת האם שלהן. להלן מספר דוגמאות בהן הנגשת השפה באמצעות תרגום מקצועי יכולה לשפר את הטיפול הרפואי בפציינטים:

• מסמכים רפואיים מתורגמים מאמהרית לעברית מנגישים לרופאים בישראל את כל ההיסטוריה הרפואית של פציינטים שעלו מאתיופיה. מסמכים רפואיים בכלל בכל שפה יכולים למנוע עשיית בדיקות מיותרות וטיפולים פולשניים ללא צורך בשל פערי מידע. לתרגום רפואי יש תועלת רבה כאשר מדובר באבחנה וטיפול לחולים בעיקר ממערכות רפואיות של מדינות מתפתחות. התיעוד לעיתים יכול להציל חיים.
   
• תרגום רפואי מעברית לערבית המסביר למטופל את תופעות הלוואי האפשריות של חיסון הקורונה. המתרגם הרפואי דובר הערבית מעביר את הסבריו של הרופא למטופל על בטיחותו של החיסון לשימוש ולמניעת המחלה. כך תרגום רפואי מעברית לערבית מסייע למטופל דובר ערבית להגיע להחלטה מושכלת: "האם להתחסן לקורונה?".  
   
• שיחה בין מטופל אריתראי בתיגרינית לבין מטפל ישראלי עוברת תרגום סימולטני בידי מתורגמן מוסמך בעל ידע בתרגום רפואי. רק כך מתאפשר שירות מיטבי למטופל. הרופא יכול להבין את הסימפטומים השונים שהמטופל מתאר ולשאול את המטופל שאלות חשובות להמשך הטיפול. במקרה של וירוס הקורונה תקשורת זו אף הכרחית לצורך קיום מסודר של חקירות אפידימיולוגיות.
   
• בדיקות קורונה שליליות מתורגמות מצרפתית לעברית יסייעו לישראלי שחזר מצרפת לארץ אולי להימנע מבידוד רפואי למשך שבועיים, כך גם תרגום אפשרי של תעודת מתחסן מעברית לצרפתית.

תרגום לשפת סימנים לאוכלוסיית ליקויי השמיעה

לפי החוק, משרד הבריאות הישראלי מתייחס להנגשת שירותי הרפואה לבעלי מוגבלויות ברצינות רבה. לכן אין פלא שבמקביל לפרויקט "רפואה בשפה שלך" אתר משרד הבריאות מציע פיתרון לשוני לאוכלוסיה לקויית השמיעה.

תודות לטכנולוגיה מתקדמת של תרגום שיחות ווידאו, מוקדי השירות הרפואיים בארץ מתרגמים תרגום רפואי גם לשפת הסימנים עבור אוכלוסיית החירשים ולקויי השמיעה. אומנם תרגום לשפת סימנים הוא לא הדבר הראשון שעולה בתודעה כאשר חושבים על תרגום רפואי מקצועי, ועדיין מדובר בשירות שפה חשוב.

דרך אגב, לפי ויקיפדיה, תרגומים לשפת סימנים מתברר הם אתגר יותר עמוק ממה שידוע לאדם הממוצע. זאת משום שיש מספר שפות סימנים המקבילות למספר שפות דומיננטיות בעולם. לכן תרגום לשפת סימנים הוא אתגר כפול השובר מחסום שפה ראשון בין רופא רגיל למטופל כבד שמיעה ומחסום שני בין שני דוברי שפות שונות.

אוכלוסיית לקויי השמיעה ובעלי מוגבלויות בכלל זכתה להתייחסות רפואית רבה במהלך משבר וירוס הקורונה. בשל היותם לרוב במוסדות מיוחדים וצפופים הם נחשבו אוכלוסייה פגיעה ולכן גם זכו לתיעדוף במאמצי החיסון לקורונה. הרבה מהטיפול האפקטיבי באוכלוסייה זו התאפשר תודות לתרגום רפואי מקצועי לשפת הסימנים על ידי מתורגמן מומחה.

תרגום רפואי – כלי חיוני לשיתוף מידע רפואי

שם המשחק בהתמודדות מול מגפות גלובליות הוא שיתוף מידע רפואי במדויק ובזמן אמת ומחלת הקורונה איננה שונה בנושא ממחלות אחרות. מידע רפואי מתורגם במדויק, שמגיע בעיתוי הנכון, יכול לעשות את ההבדל בין אישור שימוש בתרופה לקורונה לבין איסור השימוש בתרופה לא בטוחה.

חלק מההסכם שאפשר למדינת ישראל לרכוש כמות גדולה מאד של חיסונים מחברות פייזר ומודרנה מחייב את ישראל לרתום את מערך התיעוד הרפואי העשיר שלה ולשלוח ממצאים. מערך המידע הישראלי מנוהל בידי קופות החולים הישראליות ומכיל למידע רפואי רב על כל אדם בציבור הישראלי.

• פרסום ההסכם עם חברת פייזר

הדרישה למסור באופן אנונימי את כל הממצאים שיעלו משימוש בחיסונים של פייזר ומודרנה בקנה מידה גדול בציבור הישראלי, נועדה לחשוף במהירות תופעות לוואי אפשריות של החיסון. מגוון האוכלוסיה הרחב הכולל גם אוכלוסיות בחיסון כמו קשישים, נשים בהיריון וחולי רקע, הוא בעל ערך מדעי משמעותי במאבק נגד הנגיף. זו הדרך גם להוכיח את יעילותו של החיסון בשטח.

התרגום הרפואי של הממצאים הללו חייב להתבצע בתקנים מחמירים הנקראים תקני ISO. זאת משום שהטעות הקטנה ביותר עלולה לשבש מחקר רפואי שלם. הכנעה רפואית של וירוס הקורונה תיעשה באמצעות עמידה על הפרטים הקטנים.

מן הסתם, רק מתרגמים מומחים לתרגום רפואי מוסמכי ISO, יבטיחו שמבחינה לשונית וטרמינולוגית כל הפרטים הקטנים של המידע הרפואי, במסגרת ניסויים ומחקרים, יעברו בין שפה לשפה כהלכתם. בעבר כתבנו בטומדס על תפקידם של מתרגמים ומתורגמנים בהנגשת חומר רפואי בעת מגיפה.

• תפקידם של המתרגמים והמתורגמנים הרפואיים בתקופת הקורונה

שימוש באמצעים טכנולוגיים בעת תרגום מידע רפואי רגיש

אלמנט הזמן משחק תפקיד חשוב בהכרעה של מגפה מתפשטת משום כך נהוג להשתמש באמצעי זיכרון תרגומי וטכנולוגיות תרגום ממוכן שונות כדי לתרגם כמויות גדולות של נתונים רפואיים. מובן שהאמצעים הטכנולוגיים הללו הם אמצעי עזר בלבד למתרגם מומחה לתרגום רפואי. המתרגם משתמש בראשו, כדי לוודא שהתרגומים מדוייקים והטרמינולוגיה עוברת בין השפות בהקשרה הנכון.

אך טכנולוגיות שונות, בעיקר מנועי תרגום מבוססי אינטליגנציה מלאכותית ותוכנות עריכה לאחר תרגום ממוכן, בכל זאת מסייעות למתרגם הרפואי להגביר את קצב התרגום בעבודות תרגום דחופות. הן גם מסייעות בשדרוג והבטחת איכות תוצרי התרגום ובניכוש שגיאות מהיר ומדויק.

הרופאים והחוקרים בישראל משתמשים במערכות לשיתוף מידע רפואי ומובן שהמתרגמים חייבים להיות בקיאים טכנולוגית באופן השימוש בהן ובאופן חלוקת המידע. זאת במיוחד עם מערכות בריאות זרות, למשל במקרים בהם ישראלים בחו"ל נחשפים לוירוס הקורונה. או לחלופין פשוט כשאזרחים ישראלים ששהו בחו"ל מעוניינים לחזור לארץ ומחוייבים בפיקוח רפואי כדי למנוע את הפצת המגפה.

חשוב להדגיש את המחוייבות לשמירת הפרטיות והסודיות הרפואית של פציינטים. בדיוק כמו עובדי מערכות הבריאות השונות שמחוייבים בסודיות רפואית (ומערכות שיתוף המידע הרפואי שברשותן מוצפנות בהתאם) כך גם המתרגמים מחוייבים לחתום על הסכמי סודיות מחמירים. אבטחת המידע של מטופלים היא תנאי הכרחי לשיתוף מידע רפואי ואסור ששלב התרגום יהיה חוליה חלשה בנידון.

הסכמה רפואית באינטרנט

לפי פודקסט של ליוונבריד'ג שימוש בהסכמה רפואית וירטואלית מנגיש לפציינטים את מסמכי ההסכמה הרפואיים וכתוצאה מכך מעצים את שיעור ההשתתפות במחקרים לפיתוח תרופות וחיסונים נגד הקורונה. הסכמה זו גם שומרת על זכויות החולה ופרטיות המידע הרפואי שלו, תוך תרומה משמעותית למחקר הרפואי שעבורו היא תנאי הכרחי.

חלק מעשיית לוקליזציה שתנגיש מסמכי הסכמה רפואיים דורשת מהמתרגם להיות יצירתי. מצד אחד עליו לשמור על כל הטרמינולוגיה הרפואית והמשפטית המחייבת. זאת על מנת שטפסי ההסכמה הוירטואליים יהיו תקפים וחוקיים. מצד שני עליו לנסות לצמצם את המסמכים הארוכים כמה שאפשר כדי שקהל היעד יצליח לקרוא אותם. עליו לפשט ככל הניתן את הנוסחים המשפטיים הרפואיים המסובכים ולהסביר כל מונח הכרחי בשפה פשוטה.

כמו כן, יש ללוקליזציה כזאת גם אתגר טכני. למשל לוודא שלא יהיה ניתן להתקדם בהמשך החוזה במידה ומפספסים חתימה חיונית במהלך הקריאה שלו. לוקליזציה היא תמיד עניין של איזון בין שימור המסרים המקוריים והטרמינולוגיה מבלי לשנותם וההתאמות לקהל היעד. התאמות אלו המחייבות דרכים מילוליות שונות לתאר מסרים דומים גורמות למסמכים לעיתים להיראות שונים לחלוטין.

סיכום

תרגום רפואי מסייע למאבק בקורונה במגוון תעשיות מתעשיית התרופות דרך תעשיית הביטוח הרפואי ועד סיוע לרופאים עצמם בפגישות בין רופאים לפציינטים. תרגום רפואי כזה חייב להיעשות על ידי מתרגמים מומחים לעמוד בלחצי הזמן ולשמור על איכותו. רק כך יוכנעו מחלת הקורונה ומגפות אחרות לעתיד לבוא.

גילי קימור