בספר משלי פרק י"ח פסוק כ"א כתוב: "חיים ומוות ביד הלשון". אין משפט יותר נכון מזה לתאר את האתגרים של אנשי מקצוע ולקוחותיהם בתרגום רפואי.
תרגום שגוי של מונח אחד עלול לטשטש את משמעותם של המסמכים הרפואיים. טשטוש זה עלול לשבש את הטיפול הרפואי ולהיות עניין של חיים ומוות.
במאמר זה יוצגו כל האתגרים שצרכני שירותי תרגום רפואי עומדים מולם. הפיתרון לכל האתגרים הללו הוא הסתמכות על חברת תרגום מנוסה ואחראית המפעילה את המתרגמים המתאימים לכל עבודה בהשכלתם וניסיונם.
לא כל מתרגם יכול לתרגם מסמכים רפואיים
תרגום מסמכים רפואיים הוא מעבר לתרגום מילולי לשפת היעד. מדובר בתרגום עדין התלוי בדקויות. תרגום בו הטרמינולוגיה המורכבת היא בעלת השפעה מכרעת עד שמילה אחת לא במקום עלולה לעשות את כל ההבדל.
התרגום חייב להיעשות על ידי מתרגמים מומחים לתרגום רפואי בעלי ניסיון בנושא העבודה עצמו.
לדוגמא, מתרגם המתמחה בתרגום רפואי למונחים בקרדיולוגיה (רפואת הלב) מכיר את כל המקבילות הטרמינולוגיות הקשורות לרפואת הלב. הוא איננו בקיא בטרמינולוגיה הייחודית של מערכות גוף אחרות כמו למשל, מערכת העצבים. לכן הוא לא מתאים לתרגם אותן. הוא לא יוכל לעשות זאת במדויק בזמן סביר.
תרגום רפואי מחייב דיוק בטרמינולוגיה עד רמת המילה
הבקיאות בטרמינולוגיה הרפואית מחייבת דיוק עד רמת המילה הבודדת. נמחיש את הקושי בעזרת דוגמא. המונח הרפואי "היפר" (HYPER) מתאר מצב של עודף בחומר מסוים. לעומתו המונח "היפו" (HYPO) מתאר מצב בו יש מחסור בחומר מסוים. מתרגם לא מנוסה שיבלבל בין המונחים עלול לשבש את כל האבחנה הרפואית והטיפול בה.
ראשי תיבות, קיצורים, שמות של תרופות, ואפונים
בעת תרגום רפואי יש שימוש רב בקיצורים וראשי תיבות. חלק גדול מהקיצורים וראשי התיבות הללו לא יכולים להיות מתורגמים מילולית ולעיתים אין להן מקבילות בשפת היעד.
ניסיונו של המתרגם ובקיאותו בטרמינולוגיה הספציפית של התרגום הרפואי הם הדרך להבטיח תרגום מדויק הנותן מענה נכון לאתגר הזה. אין כאן מקום ליצירתיות ללא ביסוס על ידע. אחרת משמעות התכנים במסמכים הרפואיים עלולה ללכת לאיבוד.
שמות מסחריים של תרופות מהווים אתגר גדול ומחייבים למצוא את השם המדויק לכל תרופה בשפת היעד. המתרגם חייב לעשות תחקיר מעמיק על הטרמינולוגיה המעודכנת בתחומו כדי שיוכל למצוא את המקבילה הנכונה.
אפונים - שמות של מחלות הקרויות על שם מי שגילה אותן כמו מחלת פרקינסון, מחלת אלצהיימר ומחלת לו גריג לא יובנו בשפות בהן השמות הללו לא מוכרים ולכן חסרי משמעות.
הפיתרון לכך, הוא ניסיונו של המתרגם ונכונותו לחקור וללמוד כל הזמן. הוא חייב למצוא מקבילה למחלת פרקינסון בשפת יעד שבה לאנשים אין מושג מי זה פרקינסון. בעברית למשל, מחלת פרקינסון מוכרת בשם "רטטת".
חובה להתאים את התרגום לקהל היעד
תרגום רפואי נועד לשימושים מגוונים. לעיתים יש צורך לתרגם מסמכי ביטוח רפואי. לפעמים יש צורך לתרגם הוראות פרמקולוגיות לרופאים, לרוקחים ולטכנאים המפעילים מכשור רפואי. ישנם מקרים רבים שצריך לתרגם מסמכים רפואיים והנחיות רפואיות לפציינטים. כמו למשל, הוראות נטילת תרופות ושמות של תרופות או הוראות שימוש במכשירים רפואיים.
בכל המקרים הללו חייבים להתאים את התרגום לקהל היעד. פציינטים חייבים לקבל תכנים המתורגמים בפשטות. הם חייבים לדעת על מה הם חותמים כאשר הם עוברים טיפול רפואי (או משתתפים בניסוי קליני) מתוך הסכמה מדעת.
לעומת זאת, אנשי מקצוע צריכים לקבל את הטרמינולוגיה המורכבת המתאימה למומחיותם. כך יוכלו לעשות את עבודתם. מתרגם רפואי טוב יודע לתקשר לכל קהל את המידע הרלוונטי לו.
כתב גילי קימור