תרגום התנ"ך ותרגום הקוראן כדרכים לדיאלוג בין דתי

כאשר אנחנו שואלים את עצמנו מהו הספר המתורגם בעולם? במפתיע אנחנו לא מגיעים לספר עלילתי כמו טום סוייר או ספר עזרה עצמית כמו "אבא עשיר אבא עני". התשובה לשאלה זו היא דווקא ספר התנ"ך.

אולי כשמסתכלים לעומק זה לא כל כך מפתיע, כי כל תרגום מקצועי של ספר הוא למעשה פרשנות לא מושלמת לשפתו של הספר ומשמעויותיו.

כאשר אנחנו מדברים על ספרי קודש המהותיים לשלושת הדתות המונותיאיסטיות הגדולות. ספרים שלכאורה מייצגים את דבר אלוהים, הדיוק בלשון ובתוכן הופך למלחמת עולם תרבותית.

זה מאד מובן. אחרי הכול לכאורה התשובות לשאלות הפילוסופיות הגדולות המטרידות את האדם נמצאות בתנ"ך, או ביתר ספרי הקודש שמבוססים עליו או לכל הפחות מושפעים ממנו.

אלו שאלות? למשל: "מהי משמעות הקיום שלי? איך עלי לחיות כדי שאהיה אדם טוב ומוסרי? מדוע יש רוע בעולם? ועוד.

מדוע דווקא התנ"ך והקוראן זוכים לכל כך הרבה תרגומים לאורך השנים?

אחרי הכול התנ"ך הוא הספר הקדוש המרכזי של היהדות שעליו בנויות כל הפרשנויות וההתפתחויות שבסופו של דבר יצרו את ההלכה היהודית כמשנה סדורה.

כמו היהדות גם הנצרות תלויה לחלוטין בתנ"ך. הברית החדשה של הנצרות נכתבה כהמשך לתנ"ך. למעשה, ספרי התנ"ך שתורגמו לראשונה לעולם הנוצרי בידי נוצרים דתיים תורגמו באופן שיסביר ויבסס את הברית החדשה בצורה טובה יותר.

ספר הקוראן, שהוא הספר הקדוש לדת האסלאם, שהיא כיום הדת שצומחת בקצב המהיר ביותר בעולם, גם הוא הושפע מהתנ"ך.

איך אנחנו יודעים זאת?

סיפורי התנ"ך ונביאיו מוזכרים בקוראן בגרסאות סיפוריות שונות. הערכתם של מומחים כמו פרופסור ניסים דנה היא שלפחות 25% מהתכנים של הקוראן הם למעשה סיפורי התנ"ך והשפעות ממנו.

ספרי התנ"ך קיימים בערך שלושת אלפים שנה וספרי הקוראן קיימים בערך 1400 שנה. התנ"ך תורגם ללא פחות מ- 698 שפות לאורך השנים ועוד היד נטויה.

למעשה, מלאכת התרגום של התנ"ך נלקחת ברצינות רבה כל כך, עד שגם היום כתות שונות כמו "עדי יהווה" מתרגמות את התנ"ך. הן עושות זאת כמה שיותר במדויק, לכל שפה אפשרית. מאמיני הדתות הללו רואות בכך עבודת קודש.

בדומה לתנ"ך גם הקוראן תורגם לאורך השנים, לשפות רבות אם לא עשרות שפות. תרגומי הקוראן עוררו פולמוסים גדולים ומחלוקות על הפרשנות. הן השפיעו רבות על חילופי הידע והפולמוס הדתי בתוך האסלאם עצמו ובין האסלאם לנצרות וליהדות.

תרגום הקוראן הוא סוגיה מעניינת אף יותר, בגלל שמבחינה דתית אסור לתרגם את ספר הקוראן מערבית. ספר הקוראן נחשב ליצירה קדושה ומושלמת ולשפה הערבית בה הוא נכתב, ישנו מעמד קדושה. לדעת מאמיני האסלאם היא היחידה שנחשבת כשפה שיכולה לייצג אותו במלואו.

אז איך בכל זאת תרגמו את הקוראן למאות מיליוני מוסלמים שאינם דוברי ערבית או למיליוני סקרנים בקשר לדת האסלאם ואולי מתאסלמים בפוטנציה?

על ידי כך שקראו לתרגום "פרשנות לקוראן", או בערבית "תפסיר". יצירה זו לא נועדה לייצג את הקוראן עצמו או לנסות לחקותו, אלא רק לבאר את ערכי היסוד שלו לאלו שאינם דוברי ערבית. לפחות עד שאכן ילמדו ערבית כדי להכיר את הקוראן האמיתי.

אלו מטרות מושגות כאשר מפיקים קוראן מתורגם או תנ"ך מתורגם?

ישנן מספר מטרות שעבורן מתרגמים טקסטים דתיים קדושים. המטרה הראשונה היא להנגיש את מילות התנ"ך או הקוראן לקהילת מאמינים שלא דוברת את השפה המקורית של הספר הקדוש.

רק כך המאמינים של אותה קהילה שבדרך כלל נמצאת במקום שהאסלאם או היהדות בו הן דת מיעוט, יבינו כראוי את הטקסט הדתי שבו הם מתפללים ולפיו הם חיים.

מטרה זו חשובה במיוחד עבור מאמינים חדשים. אלו שנמצאים במעבר מהאמונה הדתית הקודמת שלהם, או מאורח חייהם החילוני לאורך חיים דתי לפי היהדות או האסלאם.

הסיבה לכך היא שהן דת האסלאם והן היהדות הן דתות ציווילטוריות כלומר, האמונה בלבד לא מספיקה. אלו דתות שיש להן מצוות מחייבות, המשפיעות על כל תחומי החיים של מי שמאמין בהן ודבק בדרכן בשם אלוהים.

אין לזלזל בחשיבתו של תרגום מקצועי להנגשת הדת עבור המאמינים שלה. יש לו משמעויות אדירות לחיים ולאמונות של אנשים.

האם ידעתם למשל שהפיצול שעשה המנהיג הדתי מרטין לותר, בין נוצרים קתולים לבין נוצרים פרוטסטנטים, התבסס כולו על תרגום התנ"ך והברית החדשה מלטינית לגרמנית?

ברגע שמאמינים נחשפו לכתבי הקודש לא בלטינית, השפה הבינלאומית של הכנסיה שמרביתם לא הבינו, אלא בשפתם שלהם, הם התחילו לפרש אחרת את משמעותם של הטקסטים הקדושים.

התוצאות היו מעבר סמכות מהכנסייה של רומא לכנסיות מקומיות עצמאיות, פילוג בנצרות ואפילו מלחמת דת בכל אירופה שנמשכה 30 שנה.

תרגום כתבי הקודש לצורך הפצת הדת

המטרה השנייה של תרגום או פרשנות של ספרי התנ"ך או הקוראן לשפה מקומית חדשה היא הפצת הדת באופן מיסיונרי. כלומר הרצון לגייס מאמינים חדשים ל"דת האמת".

זהו רצון שהיהדות, כדת לא מיסיונרית, דווקא איננה חולקת עם האסלאם אך לעומתה הנצרות שכאמור תלויה לחלוטין בתנ"ך כספר בסיס, בהחלט חולקת.

מיסיונרים נוצרים, במיוחד אנשים מכת "עדי יהווה" שממש הפכו את תרגום כתבי הקודש לשליחות דתית, מקפידים לתרגם את ספרי התנ"ך לכל דת אפשרית ולצידם כמובן את ספרי הברית החדשה.

האסלאם ובמיוחד פלגים מסויימים בו כמו הזרם האחמדי הוא גם דת מסיונרית. כאמור, ישנו איסור דתי לתרגם את הקוראן באופן ישיר מערבית. אך חלק מהדרך להפיץ את בשורת האסלאם בקרב אלו שלא דוברים ערבית היא לכתוב פרשנויות לקוראן.

הפרשנויות נועדו להסביר את יסודותיו למאמינים החדשים בשפתם. הן נחשבים לתרגומים לא מושלמים של הקוראן אך שניתן להסתמך עליהם.

לרוב, כדי לקבל תוקף, פרשנויות כאלו יאושרו על ידי מוסדות דת מוכרים של מדינות מוסלמיות. למשל: מוסד אל אזהר במצרים, מוסדות הדת בסעודיה, או משרד ההקדשים האיראני.

התכנים הללו נועדו להכיר לאנשים בצורה נכונה את האסלאם, ולכן תנאיי היסוד מבחינת המוסלמים ליצירת אותן פרשנויות לאסלאם הם:

• רק מוסלמים מכובדים רשאים לכתוב אותן.
• המוסלמים שכותבים פרשנויות לקוראן חייבים לדעת ערבית ברמת שפת אם.
• חשוב שהמוסלמים הללו יהיו אנשי דת הבקיאים בכל דרכי הפסיקה האסלאמיים ובניתוח המקורות ההלכה האסלאמית.

תרגום כתבי הקודש לצורך פולמוס בין דתי

הנצרות והאסלאם וגם היהדות במידה רבה נאבקות כולן אחת בשניה על השאלה: מיהי דת האמת ומהי האמת האלוהית?

כדתות שמתחרות אחת בשניה עליהן תמיד למצוא בעצמן תשובות לשאלות הפילוסופיות הגדולות. אך לא פחות חשוב מכך, על כל אחת מהדתות הללו גם להכיר את התשובות של הדתות האחרות.

אנשי הדת צריכים לדעת להתפלמס אם טיעוני הדתות האחרות ולהפריכם. רק כך הדתות יצליחו לשמור על עצמן מלאבד מאמינים, ואולי גם לגרום לאחרים להמיר את דתם לאחר ש"ראו את האור".

הפילוסופיה הייתה דרכן של הדתות להתווכח זו עם זו מאז תקופת ימי הביניים ועד ימינו. למעשה, במיוחד בימינו, כאשר אנשי הדת מנסים לפתוח דיאלוג בין דתי, כדי לבדוק כיצד יכולות כל הדתות הגדולות לחיות ביחד בשלום.

תרגום כתבי הקודש לשפות הנדרשות היה השיטה להכיר אותם ולדון בהם. תרגום זה גם יצר מחלוקות רבות שכן כאשר פעילים של דת אחת תרגמו טקסטים קדושים של דת אחרת. לרוב הוטחו בהם האשמות על זיוף ותרגום לא מדויק.

מוסלמים טוענים לדוגמא שאדם לא מוסלמי שמתרגם את הקוראן ומפרשו לעולם לא יוכל לתת לו פרשנות מדוייקת.

בקרב נוצרים ויהודים ישנן טענות דומות על סילוף כתבי הקודש. לרוב, כאשר אנשי דת יריבים מנסים להשתמש בכתבי הקודש שלהם כנגדם לצורך הפרכה. טענות כאלה עולות גם כאשר אנשים מפרשים את כתבי הקודש באופן הסותר את פירושם המסורתי "ללא סמכות".

מחקר אקדמי והשוואתי בין דתות

חלק ניכר מהתרגומים כיום לספרי הקודש ובמיוחד לתנ"ך ולקוראן, נעשים על ידי אנשי אקדמיה חילוניים. התרגומים הללו נועדו לצורכי מחקר. לצורכי השוואה בין דתות. כדי לגלות דרך כתבי הקודש שלהן כיצד התהוו הדתות השונות ובמה הן באמת מאמינות.

הטקסטים הדתיים נחשבים למקורות הראשוניים עבור מחקרים אקדמיים בנושאי דת, ותרגום הטקסטים נועד להנגיש אותם לחוקרים המקצועיים ולציבור הרחב, תרגומים דתיים לצרכים אקדמיים יכללו פרשנויות נרחבות וביאורים.

אנשים דתיים בדרך כלל מבקרים תרגומים אקדמיים של כתבי הקודש בטענה שהחוקרים החילוניים שכתבו אותם לא מצליחים להבין את המשמעות הרוחנית של הטקסים הללו בגלל שהם לא מאמינים.

משום כך, הם טוענים, כל הסקת המסקנות של החוקרים, ההתחקות אחרי מקורותיה של דת או השוואתה לדת אחרת נחשבים לא מדוייקים ולא מייצגים.

אלו תרגומי תנ"ך חשובים נכתבו לאורך השנים?

לאורך השנים תורגם התנ"ך לשפות רבות בעיקר על ידי יהודים לצורכי הנגשה ועל ידי נוצרים לצורכי מיסיונריות. התנ"ך תורגם גם לצורכי פולמוס דתי. להלן הדוגמאות העיקריות:

• תרגום "אונקולוס" – תרגום התורה לארמית שנכתב במאה השלישית לספירה. ארמית הייתה אז השפה הבינלאומית ומטרתו של התרגום הייתה להנגיש את התורה לקהילות יהודיות שדיברו ארמית.
   
• תרגום השבעים – תרגום של התורה מעברית ליוונית. נכתב במאה השניה לפני הספירה, בתחילה על ידי יהודים כדי להנגיש את התורה לקהילות דוברות יוונית. לאחר מכן התרגום הורחב ואומץ על ידי הכנסייה האורתודוקסית וננטש על ידי היהודים.
   
• תרגום הוולגטה – תרגום התנ"ך והברית החדשה ללטינית. התרגום נכתב על ידי אב הכנסייה הירונימוס במאה הרביעית לספירה והפך לנוסח הרשמי של הברית הישנה והחדשה בכנסייה הקתולית. התרגום התבסס על מקורות עבריים, ארמיים, יווניים ולטיניים.
   
• ה"תפסיר" – תרגומו של רב סעדיה גאון של כל ספרי המקרא לערבית. התרגום נועד להנגיש את התורה ליהודים דוברי ערבית, זהו תרגום אנטי קראי שנועד גם להדגיש את צדקתה של האמונה היהודית מול הכת הקראית ומול המוסלמים.
   
• התרגום של מרטין לותר לגרמנית לתנ"ך ולברית החדשה – נכתב בין השנים 1523-1534 מהמקור בעברית. תרגום זה הנגיש את התנ"ך לעמים הגרמניים והיה אחראי לפיצול בנצרות בין הכנסייה הקתולית לכנסיה הפרוטסטנטית.
   
• תרגומים לגרמנית של התנ"ך בעת החדשה – תרגומים לגרמנית של התנ"ך על מנת להנגישו לציבור היהודי ולהגן על היהדות ממתנגדיה מבפנים ומבחוץ.
  
  המתרגמים: מייסד תנועת ההשכלה משה מנדלסון (1729-1786), הרב הרפורמי לוודוויג פיליפסון והרב האורתודוקסי שמשון רפאל הירש, מנהיג העדה האורתודוקסית בגרמניה.
   
• מקרא מבואר של הרב דוד כוכב – ניסיון לתרגם בשנת 2018 את התנ"ך מעברית מקראית לעברית מודרנית לפי פרשנות מסורתית. למעשה זהו פירוש לתנ"ך.

אלו נוסחים של הקוראן בעברית נכתבו לאורך השנים ולשם מה?

לאורך השנים נכתבו שישה נוסחים של הקוראן בעברית. אלו נוסחי קוראן מתורגם לעברית נכתבו כפרשנות ולשם מה?

למעשה, ישנם שלושה נוסחים מודרניים של הקוראן שנכתבו על ידי מוסלמים דתיים כ"פרשנות המציגה את בשורת הקוראן כפי שנכתבה לדוברי עברית" בתמיכה ממשלתית.

נוסחים אלו הם: הנוסח הסעודי של "מרכז המלך פהד לפרסומי הקוראן הנאצל", שאושר על ידי משרד ההקדשים הסעודי. הנוסח הירדני שזכה לתמיכת הרשויות בירדן, ולסיום הנוסח המצרי שקיבל את הסכמת אוניברסיטת אל אזהר ומשרד ההקדשים המצרי.

לטענת עיתון מעריב, כל הנוסחים הללו נועדו "להראות ליהודים את האור" שבאמונה המוסלמית. משום כך מתחרות מצרים, ירדן וסעודיה ביניהן על פרשנות מייצגת של הקוראן בעברית.

התרגומים הללו הופקו בין היתר בסיוע חוקרים ערבים ישראלים. אך בכל זאת בם עלולים לסבול מחוסר דיוק. זאת מכיוון ששפת האם של מנסחי הקוראן בעברית הללו איננה עברית אלא ערבית.

אין הבדלים משמעותיים בין שלושת הנוסחים הללו וחלק מהסיבה שהם נכתבו היא כדי לתת מענה דתי לשלושה תרגומים אקדמיים של נוסחי הקוראן לעברית.

הקוראן בעברית מנקודת מבט אקדמית נכתב ארבע פעמים בתקופות שונות. הוא נכתב במטרה להנגיש לחוקרים העבריים וגם לקוראים הפשוטים את הקוראן בעברית. זאת לצורך לימוד הדוקטרינות של הדת המוסלמית וכיצד התגבשו בתקופתן ההיסטורית.

תרגומים אלו הם חלק מדיאלוג בין דתי בין הדת המוסלמית לבין הדת היהודית. טענה זו מוכחת לפחות במצרים. בה היה ניסיון של  ד"ר מוסטפא עבד אל־מעבוד מאוניברסיטת קהיר לתרגם את ששת סדרי המשנה מעברית לערבית, כדי לבחון אותם ולבקרם.

ניסיון זה לא צלח. ככל הנראה יש צורך לתרגם קודם את הש"ס מעברית קדומה לעברית בת ימינו, לפני ששוקלים לתרגם אותה לשפות אחרות.

אלו גרסאות של הקוראן בעברית ניתן למצוא בארץ מנקודת מבט אקדמית?

• נוסח הקוראן בעברית של החוקר היהודי הרמן רקנדורף שהודפס בגרמניה בשנת 1857, זהו הנוסח הראשון של הקוראן בעברית שהודפס בידי גורם חילוני.
   
• תרגומו של הפרופ' יוסף יואל ריבלין לקוראן מערבית לעברית שנכתב בשנת 1936. נוסח זה של הקוראן בעברית זכה לשבחים רבים בעולם המחקר.
  
  בתרגום שולבו מבנים של השפה הערבית עם מילים עבריות בנוסח חז"ל. כיום העברית שלו נחשבת למיושנת.
   
• החוקר אהרן בן שמש הפיק נוסח של הקוראן בעברית בשנת 1971. נוסח זה איננו מחוייב למבני התחביר והסגנון של השפה הערבית ולכן נחשב קריא ביותר עבור קוראי עברית.
  
  הנוסח מכיל פרשנויות מרחיקות לכת של פסוקי הקוראן אם הקשרים לחז"ל. הן גורמים אקדמיים והן גורמים באקדמיה טוענים שלאור הפרשנויות המצויות בו הוא איננו מדויק.
   
• חוקר האסלאם הפרופסור אורי רבין הפיק בעזרת אוניברסיטת תל אביב קוראן מתורגם לעברית בשנת 2005. נוסח זה של הקוראן בעברית נחשב לזורם ומובן וקרוב מאד למדויק.

איך טומדס יכולה לעזור לדיאלוג בין דתי דרך תרגום מקצועי?

כאוהבי שפות, העוקבים בשקיקה אחרי הטרנדים בתרבויות שונות, אנו בטומדס תומכים בתרגום מקצועי כדרך ליצור שיח בין תרבותי בין היהדות לאסלאם.

אנו מאמינים שתרגום כתבי הקודש מעברית לערבית ומערבית לעברית הוא דרך לשתי התרבויות להכיר זו את זו. בעזרתם של מתרגמים מעולים דוברי שפת אם מומחים לתרגום לערבית ולעברית אנו שמחים לעיתים, לקחת בו חלק.

נשמח לשמוע את החוויות שלכם עם טקסטים דתיים. האם קראתם אי פעם את כתבי הקודש בשפה שונה? האם שמתם לב להבדלים משמעותיים? שתפו אותנו למטה בתגובות.

גילי קימור