כיצד תרגום לערבית ישפיע על הצבעת ערביי ישראל בבחירות 2019?

בחירות 2019 הולכות וקרבות אלינו ובכך קרבה לסיומה גם סדרת המאמרים המעמיקה של טומדס "בחירות לפנינו". במאמר זה הוחלט לקנח בניתוח עומק על אוכלוסייה משמעותית המונה כחמישית מאזרחי ישראל. אוכלוסייה שלרוב לא נוהגים לדבר עליה בהקשרי ההצבעה בבחירות בישראל, ובטח שלא נוהגים להזכירה בהקשרים לשוניים.

זהו הניתוח הפוליטי של ערביי ישראל בהקשר הלשוני.

תחילה יש לשאול על מי מדובר? האם ישנה אוכלוסייה אחת בציבור, "ערביי ישראל"? או שיתכן שמדובר על קבוצה המחולקת לתתי קבוצות בתוכה, בדומה לאוכלוסייה החרדית?

האם יתכן שכל קמפיין מפלגתי המבקש להגיע אל המצביעים הערבים דרך תרגום מעברית לערבית למסריו הפוליטיים, יצטרך לקחת בחשבון את הפיצול הזה בהתאמת המסרים לשכנוע האוכלוסייה?

כיצד מתחלק הציבור הערבי מהן העמדות המפלגתיות כלפיו וכיצד הן קשורות להתאמה?

ערביי ישראל מתחלקים לפי עדות דתיות לפי החלוקה הבאה: כ- 18% מתושבי ישראל המונים 1.562 מיליון נפש הם ערבים מוסלמים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 133.6 אלף נפש הם ערבים נוצרים והם 7.3% מסך ערביי ישראל. 141 אלף נפש הם דרוזים והם 1.6% מהאוכלוסייה הכללית ו- 7.7% מאוכלוסיית ערביי ישראל. למרבית המפלגות בישראל יש עמדות מוצקות על היחס לערביי ישראל ועל סוגיות זהותם.

לפי מאמר במקור ראשון מרבית המפלגות בישראל מתגאות על השקעות כספיות גדולות שעשו ולטענתן גם ימשיכו לעשות כדי לתקן פערים חברתיים-כלכליים בין יהודים וערבים.

המפלגות מציעות שלל תוכניות לצמצם את האי שוויון התעסוקתי בין יהודים לערבים. המפלגות מציעות גם לשפר את רמת החינוך במגזר, להילחם כנגד עבירות אלימות, נשק לא חוקי, רצח על כבוד המשפחה ולסייע גם בענייני דיור החשובים לאוכלוסייה זו.

חלק ניכר מהמפלגות בישראל מביעות תקווה ששיפור השוויון האזרחי וצמצום הפערים החברתיים יחזק את זהותם הישראלית של ערביי ישראל.  

מגוון תוכניות זה מראה כי יש חיזור פוליטי מסויים אחרי הציבור הזה גם מצד מפלגות יהודיות.
חלק מהמפלגות ובמפתיע גם מפלגות ימין בתוכן מגדילות לעשות. הן מבצעות התאמה מיוחדת לקהל הערבי באמצעות עשיית עריכה למסרים שלהן.

עריכה היא התאמה תרבותית של מסרים לתפיסות לרצונות לנורמות התרבותיות ולערכים של קבוצה מסויימת על מנת לזכות בתמיכתה.

הם עושים התאמה לציבור הערבי לא רק למצעי המפלגות ולסיסמאותיהן, אלא גם לעשיה החוקית בכנסת עצמה לאחר כל מערכת בחירות על מנת להיתמך בהישגים ממשיים.
נראה שהתאמה תרבותית זו אפקטיבית ביותר לפי מאמר בוואלה שיעורים גבוהים של ערבים (61%)תומכים בהשתתפות נציגים ערבים בקואליציה.

בתמיכה מבחוץ במקרה שתוקם ממשלת מרכז-שמאל תומכים אפילו יותר (80%). כלומר ההתאמות שעושות המפלגות השונות הן הצהרתית והן בעשייתן בכנסת עובדות ומשפיעות על הציבור הערבי.

אז מה רוצה הבוחר הערבי הממוצע? אתם מוזמנים לקרוא מידע נוסף המפרט את השאיפות וסדרי העדיפויות של הבוחר הערבי.

כמה שווה ה"קול הערבי ישראלי" וכיצד ניתן לפתות אותו?

עד כאן התבררה מידה מפתיעה של מאמצים ניכרים בכדי להשיג את הקול הערבי ולהתחבב עליו. מדוע ישנו מאמץ פוליטי כל כך משמעותי כדי לקרב את האוכלוסייה הזאת? מכיוון שלו כל ערביי ישראל היו מצביעים כגוש אחד הם היו שווים 17 מנדטים.

שיעור ההצבעה שלהם נוטה לרוב להיות נמוך יותר ועומד על בין 11 ל13 מנדטים.

התחייבויות במצע ל"קידום שלום" וסיום הסכסוך בינינו לבין שכנינו, קידום ערכי שוויון כלכליים וחברתיים ופתרונות לנושאים כואבים לערביי ישראל. הן הדרכים להניע את הערבים לקלפיות ולזכות בקולם. חלק מהנושאים הכואבים למצביע הערבי הם: מצוקה תעסוקתית, מצוקת הדיור, רצח על כבוד המשפחה והנשק הלא חוקי בחברה הערבית.

ערך נוסף שיכול לעודד הצבעה ערבית למפלגה מסוימת הוא: מתן התחייבות פוליטית למאבק בגזענות הכולל כבוד לאופן שבו חלק מערביי ישראל בוחר להגדיר את עצמו. משום כך רואים מפלגות כמו מרצ למשל מתאימות את המצע הפוליטי שלהן בהתאם. מרצ מציינת במצע שלה סיסמאות רבות בעד שוויון המנגנות על נושאים רבים הנוגעים לליבם של ערביי ישראל. ישנן עדויות לכך שמפלגת מרצ ומפלגות נוספות דואגות  לייצוג ערבי בתוכן כדי למשוך מצביעים ערביים.
הסיבה לכך היא שייצוג ערבי אותנטי לא בהכרח ברשימה נפרדת מתגלה כחשוב לציבור הזה.
זו דוגמא נוספת לעריכת מסרים בה בעצם המפלגה לובשת עליה לבוש המתאים למשוך את קהל המצביעים בו היא מעוניינת.

איזה מפלגות ביצעו תרגום מעברית לערבית למצע שלהן ואיזה לא?

אחת הדרכים לבדוק את קהלי היעד של מפלגות בישראל היא לבדוק לאיזו שפה תרגמו המפלגות את מצען. לפי השפות שבחרו המפלגות לתרגם אליהן ניתן להסיק לאילו ציבורים המפלגות מכוונות את המסרים שלהן ואיזה קהל הם מעריכים ששווה להשקיע כדי שיצביע עבורן?

לפי בדיקה שביצעתי ברשת לכתיבת מאמר זה להלן התוצאות:

באתר מפלגת "כחול לבן" לא נמצא תרגום מעברית לערבית של המצע לעומת זאת כן נמצאו תרגום מעברית לרוסית של המצע ותרגום מעברית לאנגלית של המצע.

ניתן להסיק מכך ש"כחול לבן" מנסה לכוון לעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר שדוברים רוסית – אין זו הפתעה בהתחשב בכך שמגזר זה שווה פוטנציאלית 18 מנדטים.

באשר לתרגום מעברית לאנגלית ניתן להסיק ממנו שתי מסקנות: המסקנה הראשונה - יתכן שמפלגת "כחול לבן" מתרגמת לאנגלית בשביל לזכות בקולות העולים מארה"ב ומדינות דוברות אנגלית אחרות. המסקנה השניה - יתכן שהתרגום מעברית לאנגלית נועד על מנת לשדר רושם רציני למפלגה.

סביב השפה האנגלית קיימת הילה "בינלאומית" בהיותה השפה המדוברת ביותר בעולם. זוהי שפתם של המנהיגים הגדולים. השפה בה מתנהלים מרבית הדיפלומטיה מרבית עולם העסקים.

מפלגת "הליכוד", לפי האתר שלה, הולכת באותו קו של מפלגת כחול לבן, המצע שלה מתורגם גם הוא מעברית לאנגלית ולרוסית הדבר מרמז שהיא נלחמת על אותו קהל יעד.

מובן שגם מפלגת ישראל ביתנו ממשיכה על אותו משולש שפות, כלומר גם היא מבצעת למצע שלה תרגום מעברית לרוסית ותרגום מעברית לאנגלית. התרגום מעברית לרוסית מובן במקרה של ישראל ביתנו. התרגום מעברית לאנגלית עבור מצע ישראל ביתנו מפתיע ומשרת כניראה מטרה שונה.
 
יתכן שתרגום מצע המפלגה מעברית לאנגלית נועד גם במטרה להשיג תרומות מחו"ל בעיקר מארה"ב. סיבה שזו יכולה להצדיק את המשאבים שמשקיעות מרבית המפלגות בפוליטיקה הישראלית בתרגום מעברית לאנגלית. מפלגת "ישראל ביתנו" לא מתרגמת את המצע שלה מעברית לערבית. אין בכך הפתעה גדולה בהתחשב בכך שאחת הסיסמאות הפוליטיות המרכזיות של המפלגה הזאת הייתה: "בלי נאמנות אין אזרחות". ניתן להסיק דווקא מחוסר התרגום שמפלגת ישראל ביתנו אומנם לא מכוונת לקהל ערביי ישראל אך מנסה להשתמש בדימויים מסוימים עליו (שיתכן שאינם נכונים בשטח) כדי להשיג קולות מהציבור שלה. 

מפלגה נוספת שכוכבה זוהר לאחרונה ומעריכים שתעבור את אחוז החסימה היא מפלגת "זהות". מפלגה זו בנוסף לתרגום המצע של מעברית לרוסית ומעברית לאנגלית גם משקיעה במפתיע בתרגום המצע מעברית לצרפתית. יתכן שהסיבה שמפלגת זהות עושה זאת היא מכיוון שהיא מזהה את עולי צרפת כאוכלוסיה ימנית קפיטליסטית. המפלגה בוודאי מעריכה שפניה לאוכלוסייה זו תיפול על אוזניים כרויות ויכולה להבטיח הישגים בקלפי. אולי אפילו להבטיח את מעבר אחוז החסימה ל"זהות". מפלגת "זהות" לא רואה בערביי ישראל קהל יעד שיצביע למפלגה ולכן לא מתרגמת את המצע מעברית לערבית.

דבר מעניין קורה עם המפלגות הדתיות והחרדיות. מפלגות אלה אינן משקיעות בתרגום לשפות זרות כמו המפלגות האחרות. "איחוד מפלגות הימין" מבצע למצע שלו תרגום מעברית לאנגלית בלבד ככל הנראה לצורכי גיוס תרומות. מפלגת "יהדות התורה" כתבה אך ורק מצע בעברית ללא תרגום שכנראה מיועד לחרדים "מודרניים" יותר המשתמשים באינטרנט. יתכן שמסיבה זו לא מצאתי עד חתימת מאמר זה מצע של מפלגת ש"ס או מפלגת "אגודת ישראל" ברשת.

המפלגות הציוניות שכן מתרגמות את המצע שלהן מעברית לעברית בנוסף לתרגומים מעברית לאנגלית ולרוסית הן מפלגת העבודה ומרצ. יתכן שהמפלגות הללו רואות בערביי ישראל קהל יעד שיכול להצביע להן בשל העובדה שהן מקדשות את ערך השוויון ומקדמות ערכים סוציאל דמוקרטיים. ערכים הנוטים להיות פופולאריים בציבור הערבי.

האם המפלגות הערביות מנסות להשיג קולות של יהודים על ידי תרגום מערבית לעברית?

באופן מעניין המפלגות הערביות כן מנסות לקושש למחנה שלהן גם קולות יהודיים. מפלגת חד"ש הקומוניסטית שמזהה את עצמה כמפלגה ערבית-יהודית מבצעת למצע שלה תרגום מערבית לעברית. המפלגה מבצעת גם תרגום מערבית לרוסית ותרגום מערבית לאנגלית. בכך רוצה מפלגת חד"ש להראות שהיא פונה לכל האוכלוסיות למרות שהיא מפלגה שעיקר מצביעיה הם ערבים ומזוהה עם ערכים המדברים יותר לציבור זה.

אצל המפלגות הערביות האחרות מתרחש תהליך יותר מעניין. את המצע של מפלגת רע"ם - תע"ל לא מצאתי עד חתימת המאמר יתכן שהצביון הדתי של בוחריה אינו מעודד את העלאת המצע לרשת. במפתיע איתרתי את מצע מפלגת בל"ד מתורגם מערבית לעברית, אך התרגום לא היה באתר רשמי של המפלגה. האם ניתן להסיק מכך שבל"ד מנסה לקושש מצביעים גם מהציבור היהודי אך מסתירה זאת? 

למאמר הראשון בסדרה "בחירות לפנינו".

למאמר השני בסדרה "בחירות לפנינו".

הנכם מוזמנים לשתף את מחשבותיכם בתגובות.

גילי קימור