כל מה שצריך לדעת על תרגום סימולטני של הדרכות למוזיאונים

ככל שמגפת הקורונה הופכת ליותר נשלטת באמצעות החיסונים לקורונה ובאמצעות מסכות ההגנה השגרה הולכת ומתגנבת חזרה לחיינו הסוערים. חלק גדול מהחזרה לשגרה הוא חזרתה של התיירות העולמית ובמיוחד התיירות התרבותית העולמית.

למעשה, תיירים ישראלים כבר מתחילים להציף מדינות שונות באירופה, אשר משחררות בהדרגה את הגבלות הקורונה. המוזיאונים באירופה ובמערב כולו הם מוקד משיכה חשוב לאותם תיירים שכמובן מעוניינים לקבל כל הדרכה ומידע בשפתם המקורית. כמו כן, חלק גדול מהתיירים שמגיעים ועוד יגיעו לישראל יבקרו במוזיאונים שלה ויצפו לקבל הדרכה בשפתם.

חשבתם פעם כיצד תיירים אכן מקבלים חומר כתוב ומושמע בשפת אמם? חומר שגורם לכל הסיפורים, האומנות והידע שטיול בעולם מעניק להיספג ולהיחקק בתודעתם של התיירים. תרגום סימולטני להדרכות מוזיאונים הוא האמצעי דרכו מנגישים את אוצרות התרבות, ההיסטוריה והאומנות במוזיאונים המפורסמים והמעשירים ביותר בעולם לתיירים מתרבויות שונות.

במאמר זה נלמד כל מה שצריך לדעת על תרגום סימולטני להדרכות במוזיאונים. ננסה לברר כיצד הדרכות מתורגמות במוזיאונים באות לידי ביטוי בכמה מהמוזיאונים המפורסמים בעולם וכיצד מוזיאון מחליט לאילו שפות לתרגם את התערוכות שלו? קודם עלינו להתחיל עם השאלה הבסיסית מהו תרגום סימולטני? ואז לברר כיצד הוא משתלב בהדרכות שונות.

תרגום סימולטני – הגדרה ושימושים נפוצים

אז מה הוא פירושו של הביטוי "תרגום סימולטני"? אלו שימושים יש לתרגום סימולטני בתעשיות השונות ובמיוחד בתעשיית התיירות? מה ההבדל בין תרגום סימולטני להדרכות מוזיאונים לתרגום עוקב בהרצאות על ממצאים שונים מתחומי הארכיאולוגיה, האומנות, הדת וההיסטוריה?

כדי להבין מה זה תרגום סימולטני וכיצד הוא בא לידי ביטוי בהדרכות למוזיאונים יש צורך להגדיר קודם כל מושגים בסיסיים. ראשית תרגום סימולטני להדרכות במוזיאונים או כל תעשיה שונה הוא תרגום קולי של תוכן בשפה אחת לתוכן בשפה אחרת. תוכלו לגלות עוד פרטים על תרגום סימולטני במאמר הבא.

קראו עוד: כל מה שרציתם לדעת על שירותי מתורגמנות

התרגום הסימולטני נעשה במקביל לנאמר בתכנים המקוריים בו זמנית. התרגום הסימולטני להדרכות (או לתעשיות אחרות) לא נעשה בהכרח בזמן אמת. הוא מוקלט כך שיהיה מסונכרן עם השפה המקורית. כך התרגום הסימולטני בהדרכות למוזיאונים יאפשר לשומעים דוברי שפה זרה להבין את תכני ההדרכה, באותו זמן ששאר הצופים מבינים את הנאמר בשפתם המקורית.

שירותים נוספים שניתנים בתחום הם תרגום סימולטני לשיחות זום ושיחות ועידה ממוחשבות. תחומים אלו חשובים מאד בעולם העסקים במיוחד לאחר מגפת הקורונה. אך בתעשיית התיירות תרגום סימולטני להדרכות זום יכול להנגיש תערוכות של מוזיאונים בין לאומיים לקהל הרחב באופן ממוחשב בסיורים וירטואליים. לרוב התערוכות הללו יהיו בתחום האומנות.

שיטה טובה לבצע תרגום סימולטני מקצועי בהדרכות מוזיאונים היא מתורגמנות בלחישה באמצעות אוזניות. כמובן שלא כמו מתורגמנות עסקית, לא יהיה מתורגמן מקצועי צמוד בזמן אמת שיתרגם בלחישה את כל הנאמר בשפה אחרת לתיירים הסקרנים.

במקום זאת מתורגמנים מיוחדים יקליטו מראש הסברים על כל פריט ופריט בתערוכות השונות במוזיאון. הם יעניקו גם הסברים כלליים על חדרי התערוכות הללו כהדרכה מוקלטת בשפת היעד, שתופיע ראשונה בסדר ההדרכות המוקלטות בעת הכניסה לחדר מסוים.

מהו תרגום עוקב לעומת תרגום סימולטני וכיצד ניתן לשלבו באופן מוצלח בהדרכות לתיירים במוזיאונים השונים? תרגום עוקב מקצועי הוא תרגום קולי משפה אחת לשפה אחרת, שתמיד מלווה את הנאמר בהרצאות שונות מספר משפטים אחרי המשפטים של הדובר בשפתו המקורית.

זהו סוג רגוע ואף מדויק יותר של תרגום קולי ללא צורך בעריכה. כמובן, הוא לא מתקיים בזמן אמת והמתורגמנים שמבצעים אותו עדיין צריכים להיות מהירי תגובה ובעלי קשב מצוין הבנה מהירה וזיכרון טוב. זאת על מנת לשמור על הקשר בין הקהל למרצה ועל השטף של ההרצאה.

בתעשיית התיירות תרגום עוקב לא ישמש להדרכות עצמן במוזיאונים. אך הוא בהחלט יכול לסייע במידה ומתקיים סיור חי עם מדריך טיולים, ודוברי שפה זרה צריכים לשמוע אותו באוזניות בשפה אחרת. לעיתים מדריך הטיולים עצמו, אם הוכשר כמתורגמן מקצועי, יעצור מידי פעם לתרגם את התכנים שלו למספר שפות זרות בהן הוא שולט.    

מחירי תרגום סימולטני להדרכות במוזיאונים ותרגום עוקב להרצאות שונות של מומחי מוזיאונים על הממצאים שלהם הם בדרך כלל המחירים הרגילים של תרגום סימולטני בין אנגלית ועברית למשל העומדים על בין 150 ל-280 שקלים. המחיר כמובן ישתנה כאשר מדובר בשפות אחרות בהתאם לצמד השפות.

באיזה מתרגמים נעזרים כדי לקבל תרגום סימולטני בהדרכות מוזיאונים?

תרגום סימולטני להדרכות במוזיאונים מתקיים בעזרתם של מתורגמנים מקצועיים שהוכשרו לביצוע תרגום סימולטני מקצועי לתחום ההדרכות במוזיאונים. המתורגמנים הללו חייבים להיות מנוסים בתרגום סימולטני להדרכות במוזיאונים בצמד השפות הנדרש. בנוסף לכך הם חייבים להפגין מספר תכונות אישיות וכישורים.

על מתרגמים המספקים תרגום סימולטני להדרכות במוזיאונים להיות בעלי חוש שמיעה חד וזיכרון טוב. הם חייבים להפגין בקיאות בשפות הנדרשות ברמת שפת אם. צריכה להיות להם יכולת מסויימת של עבודה תחת לחץ וכמובן הבנה מלאה בטרמינולוגיה המקצועית הנדרשת לתחום. הבנה כזאת היא עניין מהותי בתרגום סימולטני להדרכות לתיירים במוזיאונים.

לדוגמא, מתורגמן שצריך לתרגם סימולטנית הסברים על תמונות שונות מתחום האומנות חייב להבין באומנות ולהכיר את משמעויות כל המושגים הרלוונטיים. גם מתרגם סימולטני שצריך לתרגם חומרי הסברה על היסטוריה, ארכיאולוגיה או כל תחום אחר שמקומו במוזיאון צריך להגיע עם רקע מתאים לתפקיד. רק כך יהיה לו את הידע המתאים לעשות את עבודתו בזמן סביר.

רצוי שתהיה למתרגם סימולטני יכולת לתרגם תוך כדי שמיעה על מנת להאיץ את תהליך התרגום הסימולטני להדרכה במוזיאון. הוא איננו חייב את היכולת הזאת כי כאמור הוא מקליט את ההדרכות השונות מראש. יחד עם זאת, היכולת לתרגם במקביל לשמיעה יכולה לזרז משמעותית את העבודה.

כך המתרגם הסימולטני יהפוך את חומרי ההדרכה של המוזיאון למונגשים לשפות אחרות במהירות האפשרית. לכן, זהו יתרון משמעותי למתורגמנים מומחים שמעוניינים לעסוק בתרגום הדרכות למוזיאונים.

מה הם האתגרים כאשר מספקים תרגום קולי לתיירים?

ישנם כמה וכמה אתגרים כאשר מבקשים לספק תרגום קולי להדרכה במוזיאון. האתגר הגדול ביותר הוא למצוא את המתרגמים, או המתורגמנים המתאימים. מתורגמנים שיהיו בעלי השכלה בתחום הנדרש לתערוכה ספציפית או למספר תערוכות. כלומר מתורגמנים שיפגינו השכלה במגוון התחומים שמוצגים במוזיאון ביניהם: אומנות, היסטוריה, דת, גיאופוליטיקה, תרבויות שונות, ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה ועוד.

על המתורגמנים הללו להראות ניסיון מוכח והמלצות מגורמים דומים ואפילו לספק תרגומי מבחן למספר פריטים, אשר בעזרתו יפגינו את מיומנותם. מתורגמנים כאלה בדרך כלל תמצאו יותר בקלות אם תחליטו לעבוד עם חברת תרגום מקצועית. חברת התרגום תהיה אחראית לבחור מתרגמים עם ניסיון ומיומנויות מתאימות. ישנם צמדי שפות רבים שבהם יש מחסור במתורגמנים מתאימים ולכן מחירם צפוי להיות יקר יותר.

המחיר הוא בהחלט אתגר משמעותי בכל הקשור לתרגום קולי סימולטני להדרכות במוזיאון. אך הוא אתגר שאיננו מפריע ממש למוזיאונים. הן בשל כמויות התיירים הזורמות אליהם וההכנסה שהם מביאים והן בגלל הסיוע הממשלתי הנדיב שהממשלות השונות מספקות למוסדות תרבות.

דווקא מגיפת הקורונה שהעבירה חלק ניכר מהתערוכות במוזיאונים לאינטרנט פתחה את שוק המתורגמנים שיכלו לבצע מכל מקום את עבודתם. ההזדמנויות החדשות שנוצרו הובילו להוזלה מסויימת במחירים.

אתגר נוסף הוא סנכרון של ההקלטות המתורגמות בכל השפות לציוד המתאים במוזיאון. ישנו צורך טכנולוגי לפתוח באוזניות התרגום המיוחדות ערוצי שפה רבים בכל שפה רלוונטית. כל ערוץ כזה מכיל את ההקלטות של מתורגמן סימולטני מומחה שמספק תרגום קולי למוצג בתערוכה מסויימת במוזיאון. התיירים מקבלים שלטים מתאימים עם מספרים, באמצעותם הם יכולים לקשר באמצעות מספר בין המוצג המתאים בחדר לבין ההדרכה עליו.

שאלה מעניינת היא האם פיתוחים טכנולוגיים עתידים ליצור אוזניות תרגום שיתרגמו לתיירים בכל השפות? כבר כיום ישנן אוזניות תרגום מיוחדות המספקות תרגום סימולטני ברמה בינונית למגוון שפות. אלו לפי הכתבה הבאה, יכולות לספק מגדל בבל של שפות באוזניים שלכם.

טכנולוגיית האוזניות המתרגמות עוד לא ממש מושלמת ואוזניות תרגום יתקשו לספק תרגום סימולטני בזמן אמת באופן מדויק. תרגום שבאמת יזהה את כל הניואנסים הלשוניים ויתאים את עצמו לקצב דיבור טבעי. אך עדיין התפתחות טכנולוגית משמעותית כבר נעשתה בתחום הזה. אוזניות תרגום מסויימות כבר מסוגלות להעניק תרגום סימולטני להדרכות במוזיאונים בזמן אמת ב-40 שפות שונות.

מחיר אוזניות התרגום משתנה ויכול לנוע בין 150 דולר ל-300 דולר ואפילו ל-1400 שקלים באוזניות תרגום משוכללות. דרך אגב, בין כל השפות הללו עדיין אין תמיכה לשפה העברית.

דוגמאות לתרגום סימולטני לתיירי מוזיאונים בארץ ובעולם

עד כאן התעסקנו בהגדרות ובהסברים כיצד עושים תרגום סימולטני להדרכות במוזיאונים. כעת נבחן מה מצב התרגום הסימולטני בהדרכות למוזיאונים במספר מוזיאונים ברחבי העולם.

נבדוק לאלו שפות הם מתרגמים את התכנים שלהם, נחקור מדוע לשפות הללו ונשאל את עצמנו האם כדאי שיתרגמו גם לשפות אחרות? נשתדל להתבסס על ניתוח של כמויות התיירים לפי מדינות שמגיעים לאותם מוזיאונים.

אלו שפות תשמעו באוזניות התרגום במוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון?

מוסד הסמית'סוניאן כולל כ-19 מוזיאונים שונים וגן חיות. המוזיאונים הללו מתמקדים בהיסטוריה אמריקאית וכללית. הם מתעסקים גם בעינייני תרבות שונים כולל תרבויות של מיעוטים ובתחומי אומנות שונים קלאסית ומודרנית. מובן שתרגום סימולטני להדרכות בנושאים הללו מחייב בקיאות גדולה בכל אחד מהתחומים הללו. זאת תוך שליטה מלאה בשפות של התיירים הרבים שמגיעים לחוות את העושר התרבותי הגדול.

אלו שפות תשמעו בוודאות באוזניות במוסדות הסמית'סוניאן השונים ובמיוחד במוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון? כמובן שתשמעו את השפה האנגלית שהיא השפה הדומיננטית בארצות הברית. שפות נוספות שיהיו זמינות עבורכם באוזניות התרגום הן: ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, יפנית וסינית מסורתית. נשאלת השאלה מדוע דווקא השפות הללו?

ובכן ישנה סיבה פשוטה כי מרבית התיירים מגיעים ממדינות הדוברות את אחת מהשפות הללו. הספרדית למשל פופולארית מאז באוזניות התרגום במוזיאונים בארצות הברית מסיבה ברורה: ככל שההגירה ההיספנית ממדינות אמריקה הלטינית הופכת למשמעותית יותר, כך ערכה של הספרדית כשפה למבקרים במוזיאונים עולה.

תרגום הדרכות מוזיאונים לגרמנית, צרפתית ופורטוגזית נועד בעיקר לתיירים מאירופה שעולים לרגל להיחשף לתרבות האומנות וההיסטוריה האמריקאית במוזיאון הסמית'סוניאן. מוזיאון שנחשב לאחד המוזיאונים החשובים בעולם. לתרגום הדרכות מוזיאונים לאיטלקית ולגרמנית יש משמעות מיוחדת. מכיוון שישנו מיעוט ניכר של איטלקים אמריקאים וגרמנים אמריקאים מדורות מבוגרים שדוברים את השפות הללו.

היפנית והסינית המסורתית הן השפות המבוקשות של תיירים מיפן, טאיוואן, סינגפור, הונג קונג, מקאו ומדינות נוספות ולכן הן מתורגמות במוזיאון הסמית'סוניאן.

לאלו שפות כדאי למוזיאון לתרגם בעתיד? כדאי למוזיאון להשקיע בתרגומים סימולטניים לשפות הודיות שונות במיוחד הינדי, לשפה הערבית ואולי לשפה הקוריאנית. זאת במטרה למשוך תיירים מאותן מדינות מרובות אוכלוסין, שדמוגרפית יכולות להיות משמעותיות בתיירות למוזיאונים למרות המרחק הגיאוגרפי והתרבותי מארה"ב.

מהן השפות הנפוצות בסיורי תיירים בלובר האם כדאי שיפתחו אפשרויות נוספות?

מוזיאון הלובר לאומנות בצרפת לא צריך הצגה. זהו אחד מהמוזיאונים החשובים באירופה ואחד המקומות המתוירים בעולם. השפות הנפוצות במוזיאון הלובר הן כמובן השפות של מרבית התיירים שמגיעים למוזיאון האומנות הנחשק. אז אלו שפות נפוצות בסיורי תיירים בלובר?

ראשית, השפה הצרפתית כמובן. שהיא השפה המקומית ושפתם של רבע מהמבקרים בלובר שמגיעים מכל רחבי צרפת. שנית, כצפוי, השפה האנגלית. אחרי הכול, אפילו היריבים הבריטיים והמתחרים האמריקאים שמעבר לים, לא יכולים להתכחש לאושר התרבותי של התרבות והאומנות הצרפתית. הם גם לא יכולים להתעלם מיתר אוצרות התרבות הבינלאומיים שנמצאים במוזיאון הלובר.

השפות הנפוצות הבאות הן הגרמנית, הספרדית, האיטלקית ויתר השפות האירופיות. זה כמובן טבעי. הלובר הוא אחד מאתרי התיירות המרכזיים באירופה ולכן מושך אליו תיירים רבים שזקוקים לאוזניות תרגום בעלות ערוצים בשפתם.

שפה נוספת שנפוצה במיוחד בלובר היא הסינית ואין זה מפתיע, הלובר נחשב לאתר הלא סיני המתוייר ביותר על ידי סינים. לפי דיווחים של הלובר עצמו בשנת 2019 היו בו 9.6 מיליון מבקרים שלושה רבעים מהם זרים.

באלו שפות כדאי למוזיאון הלובר להשקיע בעתיד?

גם למוזיאון הלובר כדאי לתרגם לשפות אסייתיות כמו הערבית הקוראינית היפנית ושפות הודיות שונות. בנוסף, יתכן שכדאי ללובר להשקיע בניבים מקומיים של שפות במערב ומרכז אפריקה.

באילו שפות מתקיימות ההדרכות במוזיאון האקרופוליס באתונה?

מוזיאון האקרופוליס היווני הוא אחד המוזיאונים החשובים בעולם לעתיקות וארכיאולוגיה. מי שמעוניין להתרשם מאוצרות התרבות היוונית ימצא שם את המקום הנכון. המוזיאון המתוייר הזה מושך אליו תיירים מכל העולם מארה"ב עד יפן. לא במפתיע, השפות שתשמעו ותראו במוזיאון האקרופוליס באתונה הן שמונה שפות המייצגות את קבוצות התיירים הגדולות ביותר שמגיעות אליו.

הראשונה היא כמובן היוונית אחריה מגיעות השפות הבאות: האנגלית, הצרפתית, הגרמנית, הספרדית, האיטלקית, הרוסית, היפנית והסינית. בהתחשב במספר התיירים שמגיעים מהמדינות הללו והקשרים התרבותיים של יוון לכל מדינות התרבות המערבית, כלומר אירופה ארה"ב ובמידה מסויימת רוסיה זה לא מפתיע. כמובן שהסינית והיפנית מוצגות שם כדי למשוך מספר גבוה של תיירים.

באילו שפות כדאי למוזיאון האקרופוליס להשקיע בעתיד?

שפות אסייתיות נוספות כמו הערבית ואולי גם שפות אחרות במזרח אסיה. הייתי רוצה לומר שכדאי למוזיאון להשקיע גם בעברית משום שיוון היא יעד מרכזי לתיירות ישראלית אך אין זה המקרה. מרבית התיירים הישראלים מתמקדים בחופי יוון ולא בתרבותה. הם אומנם מכניסים כסף רב ליוון אך מספרם קטן. בנוסף כדי למשוך אליהם מבקרים מארצות אירופיות נוספות, ליוונים כדאי להשקיע בתרגום להולנדית, בלגית, פורטוגזית ושפות שונות במזרח אירופה.

לאילו שפות מתורגמות התערוכות במוזיאונים בישראל ולאיזה שפות כדאי לתרגם?

באופן כללי במוזיאונים מרכזיים רבים בישראל ישנו תרגום סימולטני להדרכות במגוון שפות בהן אנגלית, ערבית, צרפתית ורוסית כולן לצד העברית. יחד אם זאת, נוכחות השפה הערבית בתרגום הדרכות במוזיאונים היא סוגיה מורכבת ורגישה.

במדינת ישראל, במיוחד כעת בעקבות העברתו של חוק יסוד הלאום, השפה העברית היא השפה הרשמית היחידה. לפי חוק זה מוזיאונים בישראל גם אלו שמקבלים תמיכה ציבורית אינם מחויבים מבחינה חוקית לתרגם את התכנים שלהם לשפות אחרות.   

אם זאת חשוב לציין שחמישית מאוכלוסייתה של מדינת ישראל דוברת ערבית  כשפת אם ועברית רק כשפה זרה. גם חוק יסוד הלאום מכיר בכך ולכן נותן לשפה הערבית בישראל מעמד מיוחד.

בחוק נכתב במפורש שמעמדה של השפה הערבית בזירה הציבורית הישראלית לא יפגע ולא יופחת ממה שקדם לחוק הלאום. בחוק המוזיאונים שנחקק בשנת 1982 מצוין שרק מוזיאונים גדולים ומרכזיים מחויבים לתרגם מעברית לערבית את השילוט בתוכם. שילוט המסייע לניווט ולהבנת תוכן התערוכות.

המצב החוקי בישראל אם כן מורכב, לא מגדיר מדיניות ואסטרטגיה ברורים ומשאיר למוזיאונים עצמם לקבוע, לפי כוחות השוק, כמה ייצוג תקבל השפה הערבית בתוכם. מדובר באתגר מורכב שחלק גדול מהמוזיאונים, גם אלו שמקבלים תמיכה ציבורית בישראל מתקשים לעמוד בו.

התוצאות מומחשות במחקר של עמותת "סיכוי" שחקר 20 מוזיאונים שונים בישראל בדק את רמת הייצוג של השפה הערבית בהם וחזר אם תוצאות מאכזבות.

הסיבה לכך היא איננה בהכרח אפליה, אלא תיעדוף נמוך יותר של תרגום לערבית במוזיאונים בשל העובדה שמעט מבקרים ערבים אכן מבקרים בהם. סיבה נוספת היא שתהליך התרגום והלוקליזציה של תכנים במוזיאונים לערבים הוא יקר ומתמשך ודורש רמה מקצועית גבוהה. זאת במיוחד כשמדובר בעדכון מתמשך של אתרי המוזיאונים והמוצגים בתערוכות המתחלפות.

חשוב לומר שמרבית המוזיאונים בישראל הם מוסדות פרטיים שהתפתחו כחלק מיוזמה אזרחית ובכלל לא מקבלים תמיכה מכספי ציבור. בשיקולי עלות - תועלת מוזיאונים רבים הנמצאים בערים יהודיות לא מעורבות מתעדפים נמוך את תרגום התכנים בתערוכות שלהם לערבית.

הם מבקשים בעיקר למשוך אליהם 80% מהאוכלוסייה בישראל, האוכלוסיה היהודית, וחוששים שהנגשת המוזיאון לערבית לא תמשוך אליהם מבקרים רבים ולכן אולי איננה משתלמת כלכלית.

למרבה הצער המוזיאונים גם משווקים פחות לאוכלוסייה הערבית מה שבמידה מסויימת אחראי ליצירת מעגל קסמים שלילי: היעדר מספר גדול של מבקרים ערבים במוזיאונים, במיוחד בערים היהודיות, גורם לכך שהנהלות המוזיאונים יבינו שאין ביקוש בקרב האוכלוסיה הערבית.

לכן ההנהלות יתעדפו נמוך יותר תרגום הדרכות במוזיאונים לערבית, תכנים במוזיאונים לערבית וחומרי שיווק של המוזיאון לערבית. בגלל היעדר השקעה משמעותית בנושאים הללו מבקרים ערבים אינם חווים חוויה מעשירה במוזיאונים ולכן מגיעים אליהם מעט. מה שגורם למוזיאונים להבין שאין ביקוש ולכן לתעדף באופן נמוך את הנגשת תכני המוזיאונים והשיווק לערבית וחוזר חלילה.

ישנה סיבה נוספת בלתי צפויה למצב העגום שבו תכנים רבים בתצוגות המוזיאונים אינם מתורגמים מעברית לערבית. הסיבה היא דווקא תקנות נגישות לאנשים עם מוגבלויות. בגללן תכני השילוט במוזיאונים שכתובים בעברית ומתורגמים לאנגלית הם בגופן מוגדל. הנהלות המוזיאונים חוששות שהוספת תרגומים לתכנים הללו בערבית, עלולה ליצור עומס מידע על המבקרים ולהרתיע אותם מלקרוא את המידע בשלטים.

כפי שנאמר בצדק בעמותת "סיכוי", עמותה הפועלת להנגיש את המרחב הציבורי בישראל ובפרט מרחב המוזיאונים לשפה הערבית באופן שווה לשפה העברית: "למילים יש כוח אך מאתגר הרבה יותר להעביר את הכוח שלהן כשהתערוכה מנוסחת בשתי שפות או יותר".

למרות זאת חשוב לציין שמוזיאונים מרכזיים כמו מוזיאון ישראל ומוזיאון השואה של יד ושם בהחלט מספקים תרגום לערבית של מרבית ההדרכות והתכנים שלהם. תרגום ההדרכות והתכנים במוזיאונים הללו עשיר במיוחד. כל תכני המוזיאון בעברית מתורגמים לערבית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית ולרוסית. בלי ספק, זה לא מספיק ונדרשת עדיין התקדמות משמעותית בתרגום ההדרכות והתכנים של מוזיאונים בישראל לערבית

סיכום

תרגום סימולטני להדרכות במוזיאונים בעולם ובישראל הוא נושא מורכב ומרתק. מוזיאונים מכירים בחשיבותו של תרגום מקצועי לתכנים שלהם על מנת להנגיש אותם לקהל הרחב ולמשוך מבקרים.

במאמר בחנו מגוון מוזיאונים בעולם בדקנו את השפות אליהן הם מתרגמים את ההדרכות שלהם והצענו להם שפות נוספות שכדאי לתרגם אליהן הדרכות בעתיד. כמו כן, שמנו זרקור על המצב המורכב של תרגום הדרכות במוזיאונים בישראל לערבית והסברנו את סיבותיו.

אני מקווה שהועשרתם מהקריאה אתם מוזמנים לחלוק איתנו בתגובות למטה את תובנותיכם.

גילי קימור