כל מה שצריך לדעת על שפת הסימנים

שפת הסימנים - הגדרה

שפת הסימנים איננה עוד שפה רגילה. היא סמן תרבות וזהות לחירשים ולקויי שמיעה בכל העולם. מדובר בשפה שמתרגמת קול לשורה של סימני גוף וויזואלים כמו: מחוות גוף, הבעות פנים ותנועות ידיים, על מנת לאפשר "דיבור" מבלי להיות תלוי ביכולת השמיעה.

האם למשל ידעתם שלקויי שמיעה בכל מדינה דוברים סוג אחר של שפת סימנים? כלומר ששפת הסימנים האמריקנית, שפת הסימנים הישראלית ושפת הסימנים הצרפתית אינן זהות ומכיוון שהן תרגומים לשפות האם, הן מתקשרות באופן שונה זו מזו?

האם ידעתם שלשפת סימנים יש סלנג ייחודי? כלומר עולה חדש לקוי שמיעה שיעלה לישראל יצטרך ללמוד את שפת הסימנים הישראלית וגם את הסלנג הייחודי של חירשים ולקויי שמיעה בישראל כדי להשתלב בחברה בצורה מוצלחת.

על אף ששפת הסימנים הישראלית איננה עדיין שפה רשמית בישראל ומרבית החירשים ולקויי השמיעה מתקשרים באמצעות שפה מסומנת שהיא תעתיק עברי מדויק בשפת הסימנים ולא בשפת הסימנים עצמה היא עדיין שפה מוגנת לצורך הנגשה. מדינת ישראל אף הקימה בשנת 2020 מחלקה לחקר ופיתוח שפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון עברית.

שפת הסימנים היא שפה מרכזית בחשיבותה בעולם. יש לה מעמד חוקי מוגן במרבית מדינות העולם. חוקי הנגישות לטובת אוכלוסיית בעלי הנכויות, במקרה הזה חירשים ולקויי שמיעה, הופכת את הדרישה להנגיש לחירשים ולקויי שמיעה שירותים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי לחובה חוקית. משום כך שפת הסימנים הופכת למחוייבת המציאות במרבית מדינות העולם.

לדוגמא, לפי נמזי, בארצות הברית מתורגמנות לשפת הסימנים נמצאת במקום השני בביקושים לתרגום לאחר תרגום לספרדית. למרות זאת, נראה ששפת הסימנים לא מקבלת מספיק במה בשיח העולמי. מכיוון שלטומדס חשוב לקדם את נושא הנגישות החלטנו לכתוב לכם מאמר מעמיק בנושא.

שימושים נפוצים בשפת הסימנים

לשפת הסימנים ישנם שימושים רבים המשתרעים על כמעט כל היבט בחיי היומיום של אוכלוסיית החירשים ולקויי השמיעה בישראל ובעולם. לדוגמא מתורגמנות לשפת הסימנים בתחום הבריאות, בתחום החינוכי - תרבותי, בתחום הפנאי ובשירותים הממשלתיים הוא חיוני על מנת לאפשר שילוב ראוי של חירשים ולקויי שמיעה בחברה ובתרבות.

בנוסף ללימוד שפת הסימנים יש יתרון גם לגבי האוכלוסיה הכללית. היא מגדילה את סבלנותם של אנשים בחברה כלפי לקויי שמיעה ובעלי מוגבלויות אחרים. נגזרת של שפת הסימנים אף מאפשרת באופן לא צפוי תקשורת עם תינוקות למשל, כאלה שעדיין לא פיתחו יכולת דיבור. כעת נרד לעובי הקורה של השימושים הנפוצים בשפת הסימנים הישראלית ובכלל:

תרגום לשפת הסימנים בטלוויזיה

הידעתם שעל פי הערכות ישנם למעלה מעשרת אלפים חירשים ולקויי שמיעה בישראל, שדוברים את שפת הסימנים הישראלית? למעשה, מספר דוברי שפת הסימנים הישראלית המוערך עולה לכדי 20 אלף איש. זאת כאשר לוקחים בחשבון גם את המשפחות השומעות של אוכלוסיית לקויי השמיעה, את המתורגמנים שמסייעים להם ואת כלל סביבתם הקרובה של חירשים ולקויי שמיעה. הדבר ניכר גם בתרבות ובתקשורת ההמונים שלנו. למרות זאת, ישנם כשבע מאות אלף לקויי שמיעה בישראל שמתקשרים בדרך כלל בעברית ובשפה מסומנת שהיא תעתיק של העברית לשפת הסימנים

לפי חוק שידורי הטלוויזיה שנחקק בשנת 2005 ולפי חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות שפת הסימנים היא שפה מוגנת שיש לקדמה לצורכי הנגשה. תרגום לשפת הסימנים הוא חובה חוקית לכל גוף משדר בחלק מסוים מתוכניותיו ובמיוחד במהדורות החדשות. החוק גם מחייב לתרגם לשפת הסימנים הישראלית מכסה מסויימת של תוכניות לגיל הרך. כמובן, על מנת לסייע להתפתחותם של ילדים צעירים לקויי שמיעה ולחזק את לימוד שפת הסימנים בקרב ילדים הזקוקים לכך.

מהסיבה הזאת, לפחות במהדורת חדשות אחת ביום התרגלנו כבר לראות את הבועה הכחולה הקטנה מתחת לשדר החדשות. בועה בה יושבת לרוב מתרגמת לשפת הסימנים ועושה את עבודה בנמרצות. כמובן שעוד רחוקה הדרך לשיוויון מלא ולהנגשה כוללת של התכנים המושמעים לשפת הסימנים.

המתרגמת ממירה את התכנים החדשותיים או את תכני התוכניות בהן ישנו תרגום לשפת הסימנים מהעברית הנשמעת לשפת הסימנים הישראלית שבניגוד למה שנהוג לחשוב איננה העתק אחד לאחד בתנועות לשפה העברית אלא שפה בעלת חוקי תחביר ייחודיים משלה. ישנן תוכניות שמשתמשות בכתוביות או בכתוביות סמויות, כדי להנגיש תכנים בדיסקרטיות לאוכלוסיה לקוית השמיעה. אך שימוש בשפת הסימנים עדיף על אמצעי זה. זאת משום ששימוש בשפת הסימנים הישראלית מאפשר לתכנים לעבור אל הישראלי לקוי השמיעה בשפת האם שלו ולא בעברית - שפה זרה שלמד עם השנים.

האנשים שמנגישים את תכני הטלוויזיה לחירשים ולקויי שמיעה ומתרגמים אותם לשפת הסימנים הישראלית הם מתורגמנים מקצועיים שלמדו שפת סימנים בתוכניות מיוחדות חלקן באקדמיה חלקן בבתי ספר ייעודיים לכך. לרוב המתורגמן לשפת הסימנים או המתורגמנית נמצאים במקום עצמו ומעניקים תרגום לשפת הסימנים הישראלית מרחוק ללקויי השמיעה דרך המרקע.

הנגשת שירותי ממשלה לחירשים

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מחייב את הממשלה וגם כל חברה ציבורית או פרטית להנגיש את שירותיה על מנת שחירשים ולקויי שמיעה יוכלו לעשות בהם שימוש באופן קל ושוטף כמו כל אחד אחר. משום כך, ישנה חובה לספק שירותי מתורגמנות לשפת הסימנים הישראלית במגוון חברות ציבוריות, משרדים ממשלתיים וחברות פרטיות גדולות שמחוייבות בחוק וגם מעוניינות בציבור לקויי השמיעה כלקוחות לשירותים שלהן.

הדבר מושג על ידי שימוש במתורגמנים מקצועיים לשפת הסימנים במסגרת מתורגמנות לשפת הסימנים במקום עצמו, מתורגמנות לשפת הסימנים מרחוק, ומתורגמנות לשפת הסימנים באמצעות ווידאו המנגישה מילים עבריות לשפת הסימנים העברית.

שירותים מונגשים לשפת הסימנים ניתנים בתחומים כמו השירותים הממשלתיים עצמם, בריאות בעזרת קופות החולים לדוגמא קופת חולים מכבי שמציעה ללקוחותיה הנגשה לשפת הסימנים, וחינוך דרך מספר מסלולים מרכזיים להשתלבות לקויי השמיעה בחברה הכללית. ככל ששיח הנגישות צובר תאוצה כך התפקיד של שפת הסימנים משחק תפקיד יותר משמעותי בחברה.

עמותות כמו "סמן" ו"נגישות ישראל" למשל (גילוי נאות: בעבר עבדתי בה) מלאות באנשים שמקדישים את חייהם כדי להפוך את קהילת החירשים לקהילה שקופה פחות. במסגרת ההרצאות שלהן במסודות חינוך לקהל צעיר הן גם מדגישות את שפת הסימנים ומפיצות אותה. שפת הסימנים איננה רק הקביים הלשוניים של הקהילה לקויית השמיעה אלא גם סמן התרבות שלה, האמצעי של קהילת החירשים לביטוי עצמי.

שפת הסימנים הישראלית בחינוך ובאקדמיה

אחד המקומות הרגישים בהם מתנהלים כיום שינויי עומק במסגרת מאבקה של קהילת החירשים ולקויי השמיעה לזכות בהכרה עצמית כבני אדם שווים מעבר למוגבלותם הוא הזירה החינוכית. זה אגב מאבק כלל עולמי של קהילת החירשים ולקויי השמיעה ולא רק מאבק ישראלי.

משום כך בארצות הברית למשל יש כבר שתי אוניברסיטאות מיוחדות לחירשים שמלמדות בשפת הסימנים האמריקאית. המוסדות הם: Gallaudet University בוושינגטון וה- National Technical Institute for the Deaf ברוצ'סטר.

בישראל היו תמורות רבות במעמד שפת הסימנים וביחס אליה. נתחיל בכך שבשנת 1932, תחת הדרכתו של מרכוס רייך יהודי גרמני, שהיה אחד מחלוצי תחום בתי הספר לחירשים באירופה ולימוד באמצעות שפת הסימנים, קם בית הספר היהודי הראשון בארץ לחירשים.

שפת הסימנים הישראלית התפתחה משפת הסימנים הגרמנית אך התרחקה ממנה ככל שעברו השנים וההשפעות המקומיות של העברית על שפת הסימנים הישראלית באו לידי ביטוי.

מובן ששפת הסימנים הישראלית היא כמובן שפה טבעית ולכן היא שונה משפה מסומנת כלומר היא איננה העתק עברי בסימנים של השפה העברית. דווקא משום כך בשנים הראשונות למעשה עד שנות השבעים התרחש סוג של דיכוי של שפת הסימנים הישראלית במערכת החינוך.

הסיבה הייתה משום שמורים בישראל חשבו אז ששפת סימנים עצמאית עלולה להוות מכשול להשתלבותם של ילדים חירשים בחברה הרגילה. היו תקופות שלימוד שפת הסימנים נאסר בבתי הספר לחירשים והחירשים היו מתקשרים בשפת הסימנים הישראלית (ולא בשפה המסומנת) רק בהפסקות כסוג של קבוצת שייכות.

המורים התעקשו ללמד רק את השפה העברית המסומנת. עד כדי כך שתלמידים שנתפסו מסמנים ביניהם הוכו וידיהם נקשרו. עדיין זה לא עצר את החירשים מלתקשר בשפתם.

תחילת השינוי בתפיסת שפת הסימנים הישראלית

ניצני השינוי בתפיסה הזאת התחילו בשנות השבעים, כאשר מספר מורות חירשות השתלבו במערכת החינוך. זאת לצד העובדה שהיחס לבעלי מוגבלויות החל להיות יותר סובלני, מקרב ומשלב בחברה. המורות הללו הפכו את השימוש בשפת הסימנים בהדרגה ללגיטימי. אך עדיין היו סנקציות חמורות על אנשים שבחרו להתבטא בעיקר בשפה זו. למשל לא שילבו אותם במוסדות להשכלה גבוהה, אלו היו שמורים אז רק לחירשים שידעו לדבר בקולם ושתמשו בשפה מסומנת כדי לשמוע.

אנשים שתיקשרו באופן עקבי בשפת הסימנים הישראלית נחשבו אז לכישלון חינוכי. יחד עם זאת ככל שהתווספו עוד אפשרויות לחירשים הסבלנות לשפת הסימנים כמאפיין תרבותי נעשתה גדולה יותר.

ההתקדמות שנעשתה עד ימינו הייתה בקבלה גוברת של שפת הסימנים, בשילוב מורים חירשים במערכת החינוך ובהכשרת מורים חירשים, ואף במחקר של שפת הסימנים עד לכדי הפקת מילון לשפת הסימנים.

כיום, יש מספר מילונים לשפת הסימנים והתפיסה של שפת הסימנים כשפה עצמית ולא כשפת קביים לחירשים דוברי עברית הולכת ותופסת תאוצה. עדיין, כמובן ישנה דרך ארוכה. שפת החירשים אומנם מוגנת, אך היא עדיין איננה שפה רשמית ורוב החומרים עדיין לא מונגשים לה.

אז מה הם מסלולי ההשתלבות ללקויי שמיעה בחינוך הישראלי?

כיום ישנם שלושה מסלולי השתלבות בחינוך לחירשים: בתי ספר לחירשים בלבד לעיתים בבתי הספר המיוחדים לחירשים משלבים גם מוגבלויות נוספות. המסלול הבא הוא שילוב כיתתי לחירשים שבו ישנן כיתות לשומעים וכיתות ללקויי שמיעה שחולקות מידי פעם שיעורים משותפים.

המסלול בו ההשתלבות היא הגבוהה ביותר היא שילוב אינדיווידואלי שבו אדם חירש או לקוי שמיעה משתלב בכיתת לומדים רגילה עם סיוע. המסלול הזה מצריך תפקוד גבוה והשתלבות ברמה גבוהה בקהילה ולרוב שמור לחירשים קוראי שפתיים שפרט לשפת הסימנים יודעים גם לתקשר בשפה המסומנת לעברית עם השומעים ולעיתים אף יודעים לדבר גם באופן קולי.

גם באקדמיה עצמה ניתנות הקלות ללקויי שמיעה דווקא שם ישנן שיטות סיוע אחרות לחירשים שאינן תקשורת בשפת הסימנים. הרבה פעמים נעזרים למשל בשירותי תמלול מקצועיים כדי להנגיש את חומר ההרצאות לחירשים בעברית פשוטה שהם יכולים לקרוא. בנוסף לכך רוב החירשים בישראל זכו ללמוד ולהתאמן בקריאת שפתיים כדי שיוכלו להבין את הנאמר שאינו נשמע.

זאת למרות העובדה שישנם מילונים לשפת הסימנים שהסימנים בו מתועדים באמצעות כתב תנועה. כתב המבוסס על התנועות של שפת הסימנים הישראלית. עדיין תמלול רגיל נחשב אופציה יותר פשוטה לסיוע לסטודנטים לקויי שמיעה. העובדה שכיום תלמידים לקויי שמיעה הם חלק טבעי מקבוצת הלומדים בישראל מראה עד לאן החברה הישראלית התקדמה.

האם שפת הסימנים היא לחירשים בלבד?

במפתיע או שלא במפתיע, שפת הסימנים תורמת גם לשומעים והיא לא רק עניין פנימי של קהילת לקויי השמיעה. כיצד זה מתאפיין? בניסיון לפתח וללמד שפת סימנים לתינוקות ואף להשתמש באמצעים המבוססים על שפה מסומנת כמו שפת הסימנים של נועה, שפת סימנים שמשולבת בסיפור ילדים ידוע ואמורה לסייע לזיכרון וליכולת הבנת השפה והלמידה של ילדים קטנים.

מה ההיגיון מאחורי לימוד שפת הסימנים לילדים ובמיוחד שפת הסימנים לתינוקות? תומכי השיטה טוענים שישנו פער אצל תינוקות בין ההתפתחות המוטורית להתפתחות הלשונית שלהם.

הם טוענים שבתקופה הקצרה של אותם מספר חודשים, כאשר התינוקות מפתחים מוטוריקה מורכבת אבל עדיין לא יודעים לדבר, היכולות הקוגניטיביות שלהם מפותחות משמעותית מיכולתם להתבטא בגיל כל כך צעיר.

תומכי לימוד שפת הסימנים לתינוקות טוענים, שתינוקות שלומדים לסמן ביטויים פשוטים כמו: "רוצה", "אוכל", "לישון", "מוצץ", "צעצוע" וכו', הם תינוקות יותר שמחים שפחות מועדים להתקפות זעם ותסכול. ישנה טענה גם שהיכולת של תינוקות להבין שפה ולתקשר ואף לשלוט במספר שפות עולה כאשר מתחילים לאמן אותם בשפת הסימנים לתינוקות בגיל צעיר. כלומר ששפת הסימנים של תינוקות היא מעין גלגל עזר ללימוד שפה רגילה ולפיתוח חשיבה מופשטת ויכולות לשוניות.

למרות זאת ישנם אנשים שמטילים ספק בשיטה ובנחיצותה וטוענים שמשום שהתינוקות בכל מקרה ילמדו לדבר מיותר ללמד אותם שפת הסימנים לתינוקות.

באשר ללימוד שפת הסימנים הישראלית לילדים שומעים יש לכך ערך ככלי לקידום סובלנות והבנה לקהילת לקויי השמיעה. לימוד שפת סימנים שכזה הוא פחות נפוץ.  

היכן וכיצד לומדים שפת סימנים?

אז איפה לומדים שפת סימנים? אילו מילונים יכולים לעזור ככלי עזר ללימוד שפת הסימנים? האם יש אפליקציות שיכולות להועיל כאשר לומדים למשל אותיות של שפת הסימנים הישראלית, מילים בשפת סימנים עברית (או שפת סימנים אנגלית) ואף משפטים שלמים שיאפשרו דיבור שוטף בשפת הסימנים? תשמחו לדעת שקיימים מקומות כאלה בישראל ובעולם.

מקומות מומלצים ללימוד שפת הסימנים

אחד המקומות המומלצים ביותר ללימוד שפת הסימנים הישראלית למטרות טיפוליות הוא קורס שפת הסימנים של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. בקורס זה מוכשרים מתורגמנים משפת הסימנים הישראלית לעברית ומעברית לשפת הסימנים הישראלית. באופן זה גם ניתן למצוא עבודה בתחום הסיוע לאוכלוסייה לקויית השמיעה. במסלול זה מלמדים טובי המורים בישראל תרגום לשפת סימנים ומשפת סימנים לשפה העברית.

מקומות נוספים ששווה לנסות כאשר מעוניינים ללמוד שפת סימנים הם למשל: קורס שפת הסימנים הישראלית (שס"י) של אוניברסיטת אריאל בשומרון תוכנית המתורגמנות לשפת הסימנים של אוניברסיטת אריאל היא בפיקוח משרד הרווחה כך שהיא מוסמכת לעבודה. בנוסף לכך חלק מהמורים שלה הם מורים חירשים. כלומר ישנו היתרון של למידת שפת סימנים באופן אותנטי מאנשים שמשתמשים בה על בסיס קבוע.

גם בבית איזי שפירא ישנה תוכנית ללימוד שפת הסימנים ובכלל ללימוד תקשורת אלטרנטיבית ותומכת. זהו מקום מצויין לאנשים המתעניינים לעבוד בתמיכה והנגשה לבעלי מוגבלויות.

לקריאה נוספת: איפה לומדים את שפת הסימנים?

מילונים ככלי עזר ללימוד שפת הסימנים

אלו מילונים יכולים לעזור כאשר מבקשים ללמוד שפת סימנים? האם יש אפליקציות לימוד שפת סימנים שיכולות לסייע למי שמבקש ללמוד את השפה? מי שמתחיל ללמוד את שפת הסימנים הישראלית יכול להיעזר במילונים הבאים:

המילון המייצג ביותר לשפת הסימנים הישראלית, הוא מילון של עמותת החירשים שניתן להזמין בקישור הבא. אחד הדברים המרכזיים בייצוג נכון של בעלי מוגבלויות הוא העיקרון: "שום דבר עלינו בלעדינו". מכיוון ששפת הסימנים הישראלית היא בהחלט שפה עצמאית, הסתמכות על המילון של עמותת החירשים היא הדבר המתבקש ביותר. החיסרון היחיד במילון זה הוא שהמילון מעודכן נכון לשנת 2018.

מילון נוסף שיכול לעזור ללמוד שפת סימנים הוא המילון המקוון לשפת הסימנים שניתן למצוא באתר הבא. זהו מילון מקוון נוח לשימוש שיכול לגשר על הפער הלשוני בינכם לבין החירשים בקלות רבה.

לבסוף מילון נוסף שיכול לסייע ללימוד שפת הסימנים ולתקשורת נכונה בה הוא המילון של עמותת נגישות ישראל שהמילים בו מחולקות באופן נוח לפי נושאים שונים.

לאלו שמעוניינים ללמוד את שפת הסימנים מאפליקציה ישנה אפליקציה ללימוד שפת הסימנים במהירות. ניתן להוריד אותה בקלות בהנחה שיש לכם iTunes, האפליקציה היא חינם.

טיפים ללימוד שפת הסימנים

שפת הסימנים איננה פנטומימה פרימיטיבית אלא שפה מתוחכמת וטבעית. שפת אם שניתן להביע בה רעיונות מורכבים בניגוד לתפיסה הרווחת הטיפים המרכזיים ללימוד שפת הסימנים הם קודם כל להישען על הבסיס שלה.

כל דובר שפת סימנים הוא במידה מסויימת שחקן

שפת הסימנים איננה רק סימני ידיים ותנועות ידיים תיאוריות היא כוללת גם הבעות פנים ואינטונציה משלה אז הטיפ הראשון: כל דובר של שפת הסימנים הוא במידה מסויימת שחקן. הרבה פעמים הקצנה מסויימת של התנועות, או הקפדה על פרטים קטנים קובעת את המשמעות של מה שאתם אומרים בשפת הסימנים.  שימו לב לפרטים והקפידו על אינטונציה מתאימה.

שפת הסימנים היא שפה ויזואלית ותיאורית

שפת הסימנים היא מאד ויזואלית והמילים בה הם סביב המשמעות המילולית של הנאמר. שפת הסימנים היא שפה מאד קשורה לגוף ולא חוששים לגעת בגוף תוך כדי שמדברים בה. במידה רבה זו שפה תיאורית והרבה מהתיאורים תואמים למחוות הגוף בשפה רגילה. למרות שחשוב להסתכל על הפרטים הקטנים. בנוסף נסיבות היסטוריות ותחביר שונה של שפת הסימנים יגרמו לפעמים להתבטאות שונה.

שוני בין שפות הסימנים ברחבי העולם

אין שפת סימנים בין לאומית – שפת סימנים היא תלויית תרבות ולמרות הבנה בסיסית של ג'סטות ומחוות גוף, דובר שפת סימנים ישראלית ודובר שפת סימנים אמריקאית לא בהכרח יבינו אחד את השני. הקפידו ללמוד את שפת הסימנים שמתאימה לתרבות שלכם. שלבו אותה גם עם מחוות שפת הגוף שנהוגות בתרבות המקומית. כלומר עליכם להיות "חוקרי תרבות" כשאתם באים לתקשר.

תיאורי זמן, זכר ונקבה ואותיות בשפת הסימנים הישראלית

בשיחה עם חירשים נהוג לציין את הזמנים שבהם מתקשרים (עבר, הווה, עתיד) בתחילת השיחה. כך שבמידה רבה הזמן שבו מתקשרים מוגדר מלכתחילה. כך גם הבדלים בין זכר לנקבה. הרבה פעמים במהלך שיחה יהיה שימוש בהצבעה על אנשים כדי לומר שאנחנו מתכוונים אליהם.

דבר שמוריד במידת מה את הצורך בהבחנה בין זכר לנקבה כאשר מדברים על אנשים שנמצאים אתכם בחדר עם אותם אנשים. בכל זאת לזכר ונקבה יש כמובן סימנים ייעודיים להם.

הקפידו על איות נכון- במיוחד של שמות. האלפבית של שפת הסימנים מסייע מאד בהבנתה וכשתשתמשו בו ותתרגלו אותו תוכלו גם להביע רעיונות מורכבים בשפת הסימנים הישראלית. בקישור הבא תוכלו לצפות בשיעור בסיסי בשפת הסימנים.

בנוסף לכך כדאי לכם לצפות בכתבה הבאה של ירון לונדון, על משוררת חירשת שכתבה ספר שירה בשפת הסימנים באמצעות כתב תנועה. כפי שאמר ירון לונדון על השיר שהקריא: " אם לא הייתם יודעים שמדובר בספר שירה שכתבה חירשת הייתם חושבים שמדובר בשירה לכל דבר." כך תוכלו להיות עדים למורכבותה של שפת הסימנים והעושר הלשוני הטמון בה.

איך טומדס יכולה לעזור בשירותים לשפת הסימנים?

בעקבות החוקים שמחייבים נגישות לאוכלוסייה לקויית השמיעה ופוטנציאל גדול של לקוחות קצה המונה למעלה מ700 אלף לקויי שמיעה ברמה זו או אחרת שפת הסימנים היא הזדמנות כלכלית טובה.

חברות תרגום ומתרגמים פרילנסרים שמעוניינים להעניק לאוכלוסייה לקויית השמיעה את השירותים שהיא ראויה להם יכולים להציע לאוכלוסיית לקויי השמיעה שירותים מגוונים. שירותים אלו יסייעו לחברות וארגונים לעמוד בדרישות של חוקי הנגישות.

בשל רגישותו תחום התרגום לשפת הסימנים נמצא תחת פיקוח הדוק יש לציין שהתחום סובל הן בישראל והן בעולם (ארה"ב למשל) ממחסור כרוני במתורגמנים בשל המיומנות הגבוהה הנדרשת כדי לעסוק בתחום.

אם תביטו באתר מלאח המאגד מתורגמנים לשפת הסימנים בישראל תוכלו למצוא את כללי האתיקה המחמירים שמתורגמנים לשפת הסימנים נדרשים לעמוד בהם כמו כן תוכלו לזכות להצצה לפעילות אנשי המקצוע בתחום.

שירותי התרגום המבוקשים ביותר לשפת הסימנים הם: תרגום סימולטני לשפת הסימנים במקום האירוע. תרגום כנסים לשפת הסימנים הן במקום והן מרחוק. ותרגום מרחוק באמצעות ווידאו של שפת הסימנים. כמובן שכל השירותים הללו יכולים להידרש בכל התמחות וחייבים להתבצע על ידי מתורגמנים מומחים גם בנישה המקצועית וגם לשפת הסימנים המקומית.

טומדס מנוסה במתן שירותים לשפת הסימנים ועובדת עם מתרגמים מקצועיים בתחום. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה ובקשה.

גילי קימור