האם מתרגמים בשר ודם הפכו למיותרים בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית בתרגום משפטי?

התפקיד המתפתח של בינה מלאכותית במקצועות המשפטיים

בעשור האחרון, הבינה המלאכותיתAI) ) חוללה מהפכה בתחומים רבים, ועולם המשפט אינו יוצא מן הכלל. מערכות AI מתקדמות, כמו תוכנתChatGPT , משנות את אופן העבודה של עורכי דין ומתרגמים משפטיים.

כיום, תוכנת AI מסייעת במחקר משפטי, בניסוח מסמכים ראשוניים, ואפילו בתרגום בסיסי של חומרים משפטיים. כדי להעשיר את הידע שלכם, תוכלו לקרוא מאמר שכתבנו על חידושי האינטליגנציה המלאכותית בתעשיית התרגום

עורכי דין מוצאים את עצמם משתמשים בכלי AI לייעול תהליכי עבודה. למשל, AI יכולה לסרוק במהירות מאות מסמכים משפטיים לאיתור מידע רלוונטי, משימה שבעבר הייתה אורכת שעות רבות.

בנוסף, מערכות AI מסוגלות לייצר טיוטות ראשוניות של חוזים או כתבי טענות, מה שמאפשר לעורכי הדין להתמקד בהיבטים המורכבים יותר של עבודתם.

בתחום התרגום המשפטי, AI מציעה יתרונות משמעותיים במהירות ובעקביות. היא מסוגלת לתרגם כמויות גדולות של טקסט בזמן קצר, ולשמור על עקביות מונחים לאורך מסמכים ארוכים.

עם זאת, חשוב להבין שהשימוש ב-AI ובתרגום מכונה בתרגום משפטי מציב אתגרים ייחודיים שדורשים התייחסות זהירה.

שיקולים אתיים בשירותים משפטיים מבוססי AI

השימוש הגובר ב-AI בתחום המשפטי מעלה שאלות אתיות מורכבות. ראשית, עולה השאלה של אחריות מקצועית. כלומר מי אחראי לתוצר?

בעוד ש-AI יכולה לסייע בתהליכי עבודה, היא אינה יכולה לשאת באחריות משפטית או אתית לטעויות. זו הסיבה שמערכות כמו ChatGPT מציגות כתב ויתור ברור כשמתבקשות לספק ייעוץ משפטי.

בתחום התרגום המשפטי, הדילמה האתית מתחדדת. תרגום לא מדויק או שגוי של מסמך משפטי עלול להוביל לתוצאות חמורות. השאלה כיצד להעריך איכות תרגום מכונה? (אם נעזרים בתוכנות AI וגם אם לא) הופכת למהותית בעת השימוש.

לכן, למרות היעילות של תוכנות  AI,הפיקוח האנושי נותר קריטי. מתרגמים אנושיים נדרשים לא רק לדייק בתרגום, אלא גם להבין את ההקשר התרבותי והמשפטי, ולקחת אחריות על התוצר הסופי.

סוגיה אתית נוספת נוגעת לפרטיות וסודיות. מערכות AI מתבססות על כמויות עצומות של נתונים, ובתחום המשפטי, מידע זה עשוי להיות רגיש במיוחד.

לכן יש לוודא שהשימוש ב-AI עומד בתקנות הגנת המידע ובכללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין.

ניתוח השוואתי של דייקנות תרגום ה-AI בשפות ומערכות משפט שונות

הדיוק בתרגום בעזרת תוכנת AI משתנה משמעותית בין שפות ומערכות משפט שונות. בשפות נפוצות ובמערכות משפט מערביות, תוכנת ה-AI מציגה ביצועים טובים יחסית.

אך התוכנות נתקלות באתגרים משמעותיים כשמדובר בשפות פחות נפוצות או במערכות משפט ייחודיות. ככלל ככל שלמערכת ה-AI חסר מידע היא תהיה פחות מדויקת.

לדוגמה, בתרגום בין אנגלית לצרפתית או גרמנית בהקשר של חוק האיחוד האירופי, ה-AI מציגה דיוק גבוה יחסית. זאת בשל כמות גדולה של נתוני אימון זמינים והדמיון היחסי בין המערכות המשפטיות.

לעומת זאת, בתרגום בין אנגלית לערבית או סינית. זאת במיוחד בהקשר של חוקי שריעה או המשפט הסיני, הדיוק יורד משמעותית.

אתגר נוסף הוא תרגום מונחים משפטיים ייחודיים. למשל, המונח האנגליCommon Law" " הוא מונח שאין לו תרגום מדויק בשפות רבות.

הבנת המשמעות של מושג כזה דורשת ידע עמוק במערכת המשפט האנגלו-סקסית. במקרים כאלה, התערבות אנושית של מתרגם מומחה היא הכרחית.

מכיוון שהתחום חדש עוד לא נאספו נתונים השוואתיים מדויקים לצמדי שפות ומערכות ספציפיות. אך המגמה הכללית מצביעה על פערים משמעותיים בין שפות ומערכות משפט שונות.

רוצים לדעת יותר על היתרונות והחסרונות של תרגום בעזרת בינה מלאכותית לעומת תרגום אנושי? היכנסו לסקירה שכתבנו בעניין זה.

סיכום: צפי לעתיד התרגום המשפטי

לסיכום, עתיד התרגום המשפטי צפוי להיות שילוב מאוזן בין טכנולוגיית AI ומומחיות אנושית.

ראינו כיצד AI משנה את אופן העבודה של עורכי דין ומתרגמים, מייעלת תהליכים ומאפשרת טיפול בכמויות גדולות של מידע.

עם זאת, הדגשנו את האתגרים האתיים והמעשיים הכרוכים בשימוש ב-AI בתחום המשפטי, במיוחד בכל הנוגע לאחריות מקצועית ומידת הדיוק בתרגום.

ניתוח ההבדלים במידת הדיוק של התרגום בין שפות ומערכות משפט שונות מדגיש את הצורך המתמשך במעורבות אנושית.

לאור ההתקדמות הכבירה בטכנולוגיות עיבוד שפה טבעית במיוחד בעידן ה-AI, בעתיד הנראה לעין, סביר להניח שנראה מודל היברידי, בו AI תשמש ככלי עזר יעיל למתרגמים ועורכי דין מקצועיים.

כלומר, תוכנת AI תוכל לטפל במשימות חוזרות ופשוטות יותר, בעוד שמומחים אנושיים יתמקדו בהיבטים מורכבים יותר. כאלה הדורשים הבנה עמוקה של הקשר תרבותי, ניואנסים משפטיים ושיקול דעת אתי.

השילוב בין יעילות הטכנולוגיה והמומחיות האנושית יוביל לתוצאות מיטביות בתחום התרגום המשפטי, תוך שמירה על הסטנדרטים הגבוהים הנדרשים בעולם המשפט.

גילי קימור